התחזית לגוש דן בשנת 2035: פקקים בלתי נסבלים, עומס כבד, ותקווה דקה שמערכת המטרו תצליח להתניע את פעולתה. השבוע נראו לראשונה סימנים מוחשיים לפרויקט שהובטח זה עשרות שנים: עוזי יצחקי מונה למנהל רשות המטרו, ומכונות קידוח החלו לעבוד באתרים שונים בגוש דן. המיזם האדיר, שעלותו המוצהרת 150 מיליארד שקל (אך עשויה להכפיל את עצמה), אמור להקים מערכת רכבות תת-קרקעיות שתחבר את מרבית יישובי מרכז הארץ ותקצר משמעותית את זמני הנסיעה.
בעוד הבטחת משרד התחבורה היא לפתיחה ב-2037, יחלוף כנראה עוד קרוב לעשור (ואולי יותר) עד שתוכלו באמת לרדת לתחנת מטרו בישראל ולדלג בין ערי גוש דן במהירות. נת"ע, החברה המבצעת, מדווחת שהחלו עבודות קידוח ראשוניות במספר אתרים, וצפויות להתחיל בקרוב הפקעות קרקע נרחבות. רק בפתח תקווה לבדה יופקעו כ-1,200 דונם לטובת מתחם הדיפו (קרפיף) בסגולה, ובעלי קרקעות שיתפנו מרצון יזכו לפיצוי של תוספת 25% או עד מיליון שקל מעל שווי הנכס.
פרויקט המטרו כולל שלושה קווים (M1, M2 ו-M3) שיחברו בין 24 רשויות מקומיות ויכללו 109 תחנות לאורך כ-150 קילומטרים. המסילות והמנהרות ישתרעו על פני כ-300 קילומטרים. המערכת צפויה לשרת כ-2 מיליון נוסעים ביום, מה שהופך אותה למיזם התחבורה הציבורית הגדול והמשמעותי ביותר בתולדות ישראל.
קו המטרו M1 עובר בציר צפון-דרום ומחבר את הערים הצפוניות והדרומיות במטרופולין עם מרכז העיר תל אביב. אורכו של הקו הוא 85 ק"מ והוא צפוי לשרת 14 רשויות מקומיות, בין כפר סבא לרחובות, ולכלול 62 תחנות לאורכו. בתל אביב יהיה מספר התחנות הגדול ביותר – 11. העלות המשוערת של קו M1 היא כ-82 מיליארד שקל – יותר ממחצית מהתקציב הכולל.
קו המטרו M2 עובר בציר מזרח-מערב ומחבר את ערי הטבעת התיכונה והפנימית למרכז המטרופולין. אורכו של הקו 25 ק"מ והוא צפוי לשרת 9 רשויות מקומיות ולכלול 22 תחנות לאורכו, עם צפי לכ-540 אלף נוסעים ביום. קו M3 של המטרו בגוש דן מתוכנן לחבר את דרום בת ים עם הרצליה פיתוח, לאורך תוואי קשת באורך של כ-39 קילומטרים. הקו יעבור דרך ערים מרכזיות כמו חולון, אזור, אור יהודה, קריית אונו, פתח תקווה, תל אביב ורמת השרון, עם צפי לכ-480 אלף נוסעים ביום.
בנוסף, יוקמו ארבעה מתחמי דיפו (קרפיף) לתחזוקה ושבעה מתח"מים לשילוב המטרו עם אמצעי התחבורה הציבורית האחרים (רכבת כבדה, רכבת קלה, תחנות אוטובוס מרכזיות). על פי נת"ע, הוחל לאחרונה בעבודות קידוח במטרו בדיפו סגולה, ראשונים, באזור יגאל אלון בתל אביב וגולדה מאיר בחולון, הליך ההפקעות מתקדם ובקרוב תחל החברה בתפיסת הקרקע ובהכנתה לעבודות.
פתיחה של 3 קווים, בלי החלקים החיצוניים
השאלה הגדולה היא באיזו מהירות יתקדמו העבודות ומתי נראה את התחנה הראשונה פועלת. ההערכה הרשמית האחרונה בנת"ע מדברת על כך שבשלב הראשון, בשנת 2037, יחל לפעול החלק המרכזי של שלושת הקווים. היו גם הערכות אחרות בנת"ע, כמו של המנכ"ל הקודם חיים גליק, שהעריך לפני שנה שהמטרו יחל לפעול רק ב-2040.
על פי לוח זמנים שהציגה נעה אורן, המשנה למנכ"ל מטרו בחברת נת"ע, העבודות יחלו בצורה משמעותית בשנה הבאה, במטרה לפתוח את המטרו הדרגתית מ-2034 ולהחל בהפעלה מסחרית ב-2037. הרצון להתחיל את העבודות כמה שיותר מהר מתכתב עם הגישה שהביא איתו המנכ"ל החדש של נת"ע איתמר בן מאיר, שסבור כי יש להתחיל את העבודות באופן מיידי כדי שבציבור ובממשלה יבינו שהמטרו הוא עובדה מוגמרת ולא מיזם תאורטי.
לפני כחודש החל שלב ההפקעות של קו המטרו M2, לאחר שצווי ההפקעה לקווים M1 ו-M3 החלו כבר בשנה שעברה. לפי לוח הזמנים שהציג יאיר ארז, ראש צוות החלוץ של רשות המטרו, שלב ההפקעות וקידום הזמינות של השלב הראשון יסתיים ב-2027, ושל השלב השני של התוכנית רק ב-2029. יחד עם זאת, תכנון התחנות התת-קרקעיות, המנהרות והמערכות צפוי להתחיל במקביל ולהימשך עד שנת 2029 לשלב הראשון, ועד שנת 2033 לשלב השני.
שלב התקנת המערכות הרכבתיות של השלב הראשון בתוכנית צפוי להתקיים בין השנים 2030 ל-2035 ועבור השלב השני בין השנים 2032 ל-2040. לאחר מכן יתקיים שלב בדיקות ההפעלה וההרצה - השלב הראשון בין השנים 2033 ל-2037 והשלב השני בין 2028 ל-2042. לבסוף, שלב הפתיחה המסחרית של השלב הראשון אמור להתקיים בין השנים 2035 ל-2037, ושל השלב השני בין השנים 2040 ל-2042. כלומר, בתרחיש האופטימי ביותר הקווים הראשונים יחלו לפעול רק בעוד יותר מעשור.
השלב הראשון של הפרויקט צפוי לכלול את אזור תל אביב-יפו, בני ברק, פתח תקווה, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים וראשון לציון. בשלב השני, שצפוי להתחיל לפעול 6-7 שנים לאחר הראשון ואושר בשבוע שעבר בממשלה, יצטרפו באר יעקב, רמלה-לוד, נס ציונה, רחובות ואזור השרון – רעננה, הרצליה, הוד השרון, כפר סבא ורמת השרון.
"אי אפשר לחכות 15 שנה למטרו"
פרופ' טל רביב מבית ספר להנדסת תעשייה ומערכות חכמות באוניברסיטת תל אביב פחות אופטימי לגבי הערכות משרד התחבורה ונת"ע. "מה שקורה בעולם עם פרויקטים כאלה, וגם מה שקורה בארץ עם פרויקטים תשתיתיים גדולים ומרכזיים זה שהם באופן כרוני מתעכבים בלוחות הזמנים ב-50%-100%, תלוי מאיזה שלב מודדים את זה", אומר פרופ' רביב. "אז אם מדברים היום על 2034-7, זה לא יהיה חריג אם יגזרו את הסרט לפתיחת הקו הראשון ב-2040 או 2045, ויש גם הערכות על 2050. לדעתי האישית, אין היתכנות, לא הנדסית ולא כלכלית, לפתיחת המטרו בעוד 12 שנה. לדעתי, זה המיזם הכי מורכב שבנו כאן בישראל".
התקציב המדובר להקמת כל פרויקט המטרו עומד כבר זמן רב על 150 מיליארד שקל, לאור חריגות שהיו ברכבת הקלה (הקו האדום), גם בלו"ז וגם בתקציב, ספק אם בכך יסתכם המחיר הסופי. "בפרויקטים ענקיים כאלה נוטים לחרוג מהתקציב", מזהיר פרופ' רביב. "בנת"ע ובמשרד התחבורה מדברים על תקציב של 150 מיליארד שקל כבר כמה שנים, וגם היום ממשיכים לנקוב במספר הזה. 150 מיליארד שקל של לפני כמה שנים, שווים היום פחות אפילו באופן ריאלי. על פי הניסיון בעולם יש גם חריגות של 100% בתקציב. גם כאן זה קרה עם הקו האדום של הרכבת הקלה".
יש לציין כי בדצמבר 2010 נקבע אומדן העלות הכוללת של הקמת הקו האדום על 10.7 מיליארד שקלים, ולבסוף הסתכמה העלות בכ-18.7 מיליארד שקלים. אבל לטענת פרופ' רביב, אין לחפש אשמים גם לא בדיעבד, כי זה טבעם של מיזמים כאלה. "מה שמטריד אותי זה העניין של יחס עלות תועלת אל מול האלטרנטיבה. כלומר, תחבורה ציבורית טובה לגוש דן זה, כדי להקל על הפקקים, היא הכרחית; גוש דן הולך וצומח ואי אפשר לחכות 15 שנה למטרו, כשאנחנו כבר עכשיו באיחור של עשרות שנים בטיפול בצפיפות בלתי נסבלת של כלי רכב בגוש דן, שגם זה עולה הרבה כסף למדינה".
היכונו לפקקי ענק ב-2028
המטרו הוא רכבת תחתית מהירה שתיסע במנהרות עשרות מטרים מתחת לקרקע, גם התחנות עמוק מתחת לקרקע. משום שהיא נוסעת בנתיבים בלעדיים, ללא הפרעות בדרך, כמו שקורה בכבישים, היא מקצרת משמעותית זמני נסיעה לעומת הרכבת הקלה, אוטובוס או מכונית פרטית. ההערכות הן, שנסיעה מתל אביב לפתח תקווה (הקו העתידי M2) תימשך 10-15 דקות בלבד, תלוי בתחנות המוצא והיעד המדויקות ובקו שבו נעשה שימוש. לשם השוואה: כיום, נסיעה ברכב פרטי בשעות העומס יכולה להימשך 30-60 דקות ואף יותר.
עבודות החפירה לטובת הקמת התחנות בערים (בעיקר בתל אביב) צפויות להתחיל ב-2028, כשאז יתחיל הסבל הממשי של תושבי האזור. לפי התכנון, אם עד אז הכול יתנהל חלק, העבודות הכבדות במרחב העירוני לחפירת המנהרות והתחנות יחלו ב-2028. אז אנחנו צפויים לראות את אותם מראות ואותם פקקים ומסלולים עוקפים סביב חפירה ברחוב מסוים, שתימשך כמה שנים.
פרופ' רביב מציע לשקול אלטרנטיבה לטווח הקצר. "יש פתרון הרבה יותר זול והרבה יותר מידי מאשר המטרו, מה גם שמדברים בשלב ראשון על קו 1 בלבד שייפתח. הפרויקט ייפתח מאוחר מדי ויפתור רק מעט מהבעיות בתחבורה בעתיד. אני מדבר על אלטרנטיבה זולה משמעותית, אפילו ב-80%, שזה להשקיע במערכת האוטובוסים הקיימת בגוש דן ולשפר אותה דרמטית. המערכת היום עובדת עם הרבה מאוד קווים שהמסלולים שלהם הם מסלולים מפותלים ובתדירות נמוכה".
פרופ' רביב מציע תכנית פעולה מיידית: "צריך לקחת את הכמות המאוד גדולה של הקווים שקיימת, לצמצם אותם על ידי הפחתת מספר הקווים ולקצר את אורכם, ולהוסיף הרבה יותר נת"צים בתוך העיר. זה גם יאפשר להשתמש באותו צי אוטובוסים ובאותו מספר נהגים. דרושה כאן רק השקעה תכנונית שתשנה את כל התמונה. צריך לבטל תחנות שקיימות כמעט בכל רחוב בשכונות מסוימות וכך לקצר את זמן הנסיעה של קו האוטובוס לשעה במקום ארבע שעות כיום, וכך להגביר את התדירות שלו. נכון שיהיו תושבים שיתנגדו לכך, אבל הרבה תושבים ישמחו אם אוטובוס לא ייכנס לרחוב שלהם. כל אוטובוס שעוצר בתחנה ברחוב, חוסם את התנועה שאחריו. אפשר להנהיג שאטלים (היסעים) מקו מרכזי לתוך השכונה והרחוב. גם הפרדה מפלסית, למשל, בין תל אביב לפתח תקווה, היא פתרון זול יותר מהמטרו".
לגבי הטענה שיש מחסור בנהגים, פרופ' רביב מציע: "אומרים שיש מחסור בנהגים? אז תשלמו להם יותר. אם מוכנים להשקיע 150 מיליארד שקל במטרו, אפשר להשקיע הרבה פחות בתוספת שכר לנהגי האוטובוסים, ואז לא יהיה מחסור בהם. שלא לדבר על נהיגה אוטונומית של קווי אוטובוס בעתיד הרחוק יותר על מסלולים פשוטים".
"מחירי הדירות על הנתיב יתייקרו ב-100%"
שמאי המקרקעין אוהד דנוס, השמאי מטעם נת"ע לפרויקט המטרו, צופה עלייה דרמטית בשווי הנדל"ן לאורך תוואי המטרו. לדבריו, דירות הקרובות לתחנות המטרו יתייקרו ב"מעל 100%". "ככל שבעלי הדירות יחכו יותר, יתקרבו למקסימום ההשבחה. ההשבחה תתחיל בפועל כשיאושרו כל תכניות ההתחדשות העירונית בסמיכות לקווי המטרו. בתל אביב מדובר באזורים עם בניינים ישנים, שמתוכננים לקום במקומם מגדלי דירות ועירוב שימושים, עם זכויות בנייה מאוד גדולות, כי יהיה חיסכון בתשתיות כמו חניות וגישה לרכב", הוא מסביר.
יש לקחת בחשבון שמימוש מלוא ההשבחה ייקח שנים רבות, עד שימומשו תכנית הבנייה החדשות, ואולי בחלק מהמקרים ייהנו מכך הילדים והנכדים של המשקיעים של היום. אבל לדברי דנוס, מי שישקיע עכשיו בנכס על התוואי, בעיקר בתל אביב, ייהנה מהשבחה משמעותית ככל שיתקדמו עבודות המטרו.
הקמת מערכת המטרו דורשת הפקעות קרקע נרחבות. רק בפתח תקווה (דיפו סגולה) יופקעו כ-1,200 דונם. הפקעות שטח נרחבות צפויות גם בערים בהן עוברים קווי המטרו. לדברי דנוס, כל מי ששטח או קניין שלו מופקע והוא עושה זאת מרצונו ללא הליכים משפטיים יקבל פיצוי של תוספת 25% או עד מיליון שקל על השטח המופקע. כך למשל, עסק ששוויו 4 מיליון שקלים יקבל פיצוי של כ-5 מיליון שקלים.
לפי נתוני נת"ע, האזור שבו יעבור המטרו חולש על 62% מהתוצר הלאומי של ישראל, 50% מהמשרות במדינה ו-44% מהאוכלוסייה בישראל. המטרו מהיר יותר ומסיע יותר אנשים מרכבת קלה, והוא משמש גם את התווך הבינעירוני ולא רק העירוני.
כמה נוסעים באמת נכנסים ברכבת התחתית?
הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה לפני חמישה חודשים את המקטע האחרון בפרויקט המטרו - M1 צפון. בכך, הושלם למעשה התכנון הראשוני של מיזם התחבורה הגדול, המורכב והיקר ביותר במדינת ישראל. אורכו של מקטע M1 צפון הוא כ-28 ק"מ, והוא יחבר את כפר סבא ורעננה למרכז המטרופולין, דרך הרצליה, הוד השרון ורמת השרון. לאורך המקטע מתוכננות 20 תחנות והוא צפוי לאפשר גישה מהירה ונוחה למרכזי התעסוקה, התרבות והפנאי במרכז גוש דן.
הסוגיות המרכזיות שבהן הכריעה הוועדה, ואשר גרמו לעיכוב הכרעה זו עד כה, בין היתר בשל לחצים מהרשויות המקומיות, היו מיקום תחנת "רעננה מערב" ומיקום ה"דפו" (מתחם התחזוקה של הרכבת). לאחר שהוועדה בחנה חלופות שונות למיקום התחנה, הוחלט להסיט במעט את מיקומה כדי לתת מענה הן לממשק עם תחנת הרכבת הכבדה הקיימת והן לבית החולים לוינשטיין ברעננה. באשר למיקום הדפו, נקבע כי יש להשאירו במיקום הנוכחי סמוך לכפר סבא, ולא למקמו בסמוך לטירה, "כדי למנוע עיכוב משמעותי בהקמת המקטע הצפוי של המטרו", כך לפי הוועדה.
בשאלה האם המטרו באמת יספיק להסיע את הכמות המובטחת של נוסעים, פרופ' רביב מביע ספק: "קו מטרו יכול להוביל 30 אלף נוסעים בשעה בשעות העומס. שלושה קווים, אם יקלטו את מרב הביקוש, יתנו מענה ל-90 אלף נוסעים בשעה. כבר היום זה הרבה פחות ממאות האלפים שנוסעים בגוש דן בשעות העומס בכל שעה. עד 2050, אם יהיה מטרו, ברור שזה יהיה טיפה בים, כי הצפיפות תהיה עוד יותר קשה".