כלכלת חירום: כל ישראלי שני מוותר על אוכל כדי לשרוד

מצבם הכלכלי של משקי הבית בישראל החמיר משמעותית במהלך 2024, כך עולה משני דוחות של הארגונים פעמונים ולתת שמתפרסמים היום (רביעי). השלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל, העלייה ביוקר המחיה, הריבית הגבוהה והגזרות הכלכליות החדשות מעמיקות את המצוקה בכל שכבות האוכלוסייה.

לפי דוח פעמונים, חלה ירידה של כמעט 5 נקודות במדד החוסן הכלכלי, שעומד כעת על 59 נקודות מתוך 100 לעומת 63.9 אשתקד - זוהי ירידה של כמעט 8 נקודות בהשוואה לשנת 2021. מסקר תפיסות הציבור של ארגון לתת עולה כי 40% מעידים שמצבם הכלכלי הורע בהשוואה לאשתקד, כאשר הסיבה העיקרית היא יוקר המחיה (87.4%). כן נמצא כי 60% מהישראלים חוששים במידה רבה שהם עלולים להידרדר למצוקה כלכלית.

"גם השנה המדד משקף את הירידה העקבית של תחושת הביטחון הכלכלי בקרב הישראלים. המצב משפיע בעיקר על המילואימניקים והמפונים", מסר מנכ"ל פעמונים צביקה גולדברג. מנכ"ל לתת ערן וינטרוב הוסיף כי "השלכות המלחמה והגזרות הכלכליות יהפכו את השנים הבאות למאתגרות מאוד".

כיצד הושפעו המילואימניקים ומשפחותיהם?

לפי דוח פעמונים, מדד החוסן הכלכלי של משרתי המילואים עומד על 59 נקודות, בדומה לממוצע באוכלוסייה. עם זאת בפעמונים מציינים כי הפיצוי הכספי שקיבלו המילואימניקים מסייע רק בטווח הקצר ומהווה בבחינת "החזקת ראש מעל המים". האתגר המשמעותי הוא ארוך-טווח: פגיעה במסלול הלימודים, בהכשרה מקצועית ובתעסוקה.

בנוסף, כמחצית ממשקי הבית בהם שירת מילואימניק דיווחו שהמצב הכלכלי משפיע לרעה על מערכות היחסים במשפחה, לעומת 38% בכלל האוכלוסייה. 43% ממשרתי המילואים נוטים להתרחק משיח כלכלי, לעומת 26% בלבד בכלל הציבור - נתון שמעיד לפי פעמונים על מצוקה רגשית גבוהה בנושאי כספים.

בסקר ארגון לתת, 7.5% מהמשיבים שדיווחו על הרעה במצבם הכלכלי ציינו את הגיוס למילואים של מי מבני המשפחה כאחת הסיבות לכך.

מה הייתה ההשפעה על המפונים?

סיפורם של המפונים מהדרום והצפון הוא אחד הקשים ביותר במשבר הכלכלי הנוכחי. לפי דוח פעמונים, משפחות אלה חוות משבר כלכלי עמוק, עם מדד חוסן כלכלי של 50 נקודות בלבד - נמוך משמעותית מהממוצע הארצי. המציאות היום-יומית של המפונים קשה במיוחד: כמעט שבעה מכל עשרה מפונים (69%) נאלצו לוותר על מוצרים בסיסיים כמו מזון חיוני ותרופות. יותר ממחצית (56%) חשו הרעה במצבם הכלכלי, והרוב (53%) אף מוציאים יותר ממה שמכניסים.

מדוח לתת עולה כי 7% מהמשיבים שדיווחו על הרעה במצבם הכלכלי ציינו את הפינוי בעקבות המלחמה כסיבה לכך. לפי דוח פעמונים, 64% מהמפונים חשים אשמה על מצבם הכלכלי, ו-50% דיווחו שהיכולת שלהם להתמודד עם אתגרים נפגעה.

איך הושפעו האזורים שפונו?

מלחמת חרבות ברזל יצרה פגיעה כלכלית חמורה באזורי הספר. לפי דוח פעמונים, במחוז הצפון נרשם שיעור גבוה במיוחד של עצמאים שהכנסתם נפגעה (כשני שלישים), ו-54% מהעצמאים באזורי הפינוי רשמו ירידה של כ-50% בפעילות העסקית.

רבים מהמפונים סובלים מכפל הוצאות - משלמים על הדירות שפינו בנוסף לעלויות הדיור החדשות. הפעילות העסקית והתיירותית כמעט שנעצרה לחלוטין, ומסקר לתת עולה כי 60% מהישראלים חוששים מהידרדרות למצוקה כלכלית, חשש שמתעצם באזורים אלה.

באיזה הוצאות אנשים ניסו לקצץ?

דוח לתת מציג תמונת קיצוצים מדאיגה: כמחצית (49.9%) מהמשיבים מצמצמים בהוצאות על מזון - עלייה משמעותית בהשוואה ל-34.5% בפסח אשתקד. לפי פעמונים, 31% מהישראלים ויתרו על רכישת מוצרים בסיסיים כגון תרופות ומזון חיוני בגלל מצבם הכלכלי - עלייה מ-23% בשנה שעברה. בקרב המפונים, 69% ויתרו על מוצרים בסיסיים.

השפעות נוספות לפי לתת כוללות: כניסה למינוס (27.1%), לקיחת הלוואות (17.4%), וצבירת חובות (14.6%). רק 8.4% ציינו שליוקר המחיה אין השפעה על משפחתם. דוח פעמונים מצביע על ממצאים דומים: 67% מהמשיבים שחוו הרעה במצבם הכלכלי דיווחו שצמצמו הוצאות. אסטרטגיות התמודדות נוספות כללו כניסה למינוס (30%), משיכת חסכונות (29%), קבלת עזרה ממשפחה וחברים (25%) והגדלת המינוס הקיים (24%).

האם יש מגזרים שנפגעו במיוחד?

המשבר הכלכלי מכה בכל מגזרי החברה הישראלית, אך לא באופן שווה. לפי מדד פעמונים, המגזר החרדי ספג את המכה הקשה ביותר עם צניחה של 10 נקודות במדד החוסן ל-55. האוכלוסייה היהודית הכללית חוותה ירידה של 6 נקודות (ל-61), והמגזר הערבי, אף שסבל מירידה של 2 נקודות בלבד, נותר עם המדד הנמוך ביותר - 51 נקודות.

כמעט מחצית מהציבור החרדי (48%) נאלצו לקחת הלוואות או להיכנס למינוס בשנה האחרונה, לעומת 41% במגזר הערבי ו-38% בכלל האוכלוסייה. לפי פעמונים, הנתונים משקפים העמקה של הפערים החברתיים בישראל.

האם יש פה סיכון ארוך טווח?

לפי מדד פעמונים, 39% מהישראלים אינם מפרישים לחיסכון או לקרן השתלמות, או מפרישים במידה מועטה בלבד - עלייה של כ-85% בהשוואה לשנת 2022. בקרב המפונים, המצב חמור אף יותר עם 63% שאינם חוסכים מספיק.

בסקר של ארגון לתת, 45% מהמשיבים מצליחים להתקיים אך ללא יכולת לחסוך, ו-33% מתקשים לסגור את החודש. כ-29% ממי שמצבם הורע נאלצו למשוך חסכונות, ו-16% משכו כספי פיצויים או קרן השתלמות - צעדים המסכנים את עתידם הפיננסי.

האם יש למצוקה השלכות נוספות?

לפי פעמונים, המצוקה הכלכלית הגוברת בישראל הפכה לכר פורה לבעיות נפשיות. כמעט מחצית מהישראלים (45%) אומרים שהמחשבה על מצבם הכלכלי מעוררת בהם תחושות של לחץ או חרדה - עלייה של 5% בהשוואה לשנת 2021.

הדאגות הכלכליות חודרות גם למרקם המשפחתי, כאשר 38% מהמשיבים מעידים שהמצב הכלכלי פוגע במערכות היחסים במשפחתם – זינוק של 11% בשלוש שנים. עבור המפונים, המצב חמור במיוחד: שני שלישים מהם נאבקים בתחושות אשמה, ו-62% חווים פגיעה ביחסים המשפחתיים.

האם יש לכל זה ביטוי פוליטי?

המשבר הכלכלי מלווה בשחיקה חריפה באמון הציבור כלפי מוסדות המדינה, לפי דוח לתת. רוב מוחלט של הישראלים (75.8%) חשים שהממשלה כושלת בניהול התקציב באופן המשקף צדק חלוקתי, ורק 11% מביעים אמון ביכולתה להתמודד עם יוקר המחיה.

רק 9% מהישראלים מאמינים שהמדינה תפעל לצמצום פערים חברתיים, ו-71.5% מהציבור מעריכים שהממשלה לא תקצה משאבים מספיקים למאבק בעוני. למרות זאת, 58.1% מהישראלים מאמינים שקיימת סולידריות חברתית גבוהה, אך רק רבע אופטימיים לגבי עתיד המדינה.