נורות האזהרה שקובעות: המשק הישראלי כבר נמצא במיתון

המשק הישראלי מחזיק מעמד למרות המלחמה. לכאורה, זה המסר שעולה מהנתונים.  הציבור מוציא יותר כסף מבעבר. אתמול (ב') פרסמה שב"א נתונים על עלייה של 5.3% בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני 2024 לעומת יוני 2023. הבורסה איתנה. השקל אפילו התחזק.

אלה גם המסרים שנשמעים מכיוון בכירים במשק. אלה מזהירים מהעתיד, אבל טוענים שבהווה הכלכלה הישראלית יציבה. "נכון להיום אנחנו רואים שוק יציב, חזק ומתפקד", אמר אתמול ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות. "יש אמון בסיסי בכלכלה הישראלית", הסכים ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שדיבר אחריו.

אל מול אלה עומד המחקר של חברת BDO, בהובלת הכלכלן הראשי חן הרצוג, שמציג תמונת מצב חמורה הרבה יותר. עלפי המחקר, העתיד כבר כאן. המשק הישראלי נמצא במיתון חמור. המחקר מציג מספר סימני אזהרה כלכליים שמעידים שהמצב חמור הרבה יותר ממה שהמדינה מוכנה להודות בו.

1. ירידה במדדי הפעילות הריאלית צונחים
   

   מדדי הפעילות הריאלית במשק נמצאים בירידה לעומת התקופה המקבילה אשתקד: התוצר העסקי לנפש ירד ב-6%, ההשקעות במשק ירדו ב-7% וההשקעות הישירות הזרות התרסקו ב-63%.
   "כבר לפני המלחמה היו סימנים של האטה במשק, שהתחילה כבר חצי שנה לפני המלחמה", מסביר הרצוג. "ללא הספק המלחמה האיצה את זה בצורה משמעותית. גם את עצירת ההשקעות במשק, ההשקעות הזרות".
   
   

2. ירידה בצריכה הפרטית

   השפעת המיתון התחילה להתגלגל גם לירידה בצריכה הפרטית. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש כיום נמוכה בכ-4% ביחס לרמתה אשתקד. קיים אמנם גידול בהיקף העסקאות בכרטיסי אשראי, אולם לפי הרצוג הוא נובע משינוי התנהגות של הצרכן הישראלי תוך מעבר לשימוש בארנק דיגיטלי ותשלומים בסלולר, אך לא כתוצאה מגידול בהיקף הצריכה הכוללת.
   
   סמנכ"לית שבא, טלי הולנברג, תומכת בממצאים של BDO ומסבירה שהירידה בהיקף השימוש במזומן ועליות המחירים בענפי המזון, התחבורה והתיירות הם גורמים שמשפיעים על ההוצאות באשראי.
   
   

3. שיעור המובטלים כפול ממה שמראים הנתונים
   

   נתוני האבטלה המצטיירים כיציבים אינם מצביעים על תמונת המצב בשוק התעסוקה. צרכי הצבא מביאים להסטה משמעותית של כוח עבודה פוטנציאלי לשירות המילואים. למעלה מ-40 אלף שכירים משרתים בכל רגע נתון במילואים גם כיום, והמשמעות היא ירידה בתעסוקה האפקטיבית במגזר העסקי. זאת בנוסף למשרתי מילואים בקרב העצמאיים, צעירים אחרי צבא וסטודנטים שעיכבו בעקבות המלחמה את כניסתם לשוק העבודה.

   

   
   
   הניתוח של BDO מראה על ירידה של כ-100 אלף מועסקים במגזר העסקי, מתוכם 40 אלף חיילי מילואים, כ-20 אלף מפונים שאינם מוגדרים כמובטלים אך בפועל נבצר מהם לקחת חלק פעיל בשוק העבודה, גידול באבטלה הרחבה של כ-18 אלף איש, וגידול של כ-25 אלף עובדים המועסקים בסקטור הציבורי-ממשלתי, תוך ירידה מקבילה של מועסקים במגזר העסקי.
   
   ירידה של 100,000 מועסקים במגזר העסקי, משמעה כ-3% מכח העבודה, וזאת בנוסף ל-3.4% מובטלים. כלומר אי-התעסוקה האפקטיבית גבוה פי שניים משיעור האבטלה הרשמי.
   
   התוצר העסקי במשק מושפע גם מהירידה בתעסוקת זרים ועובדים פלסטינים, שמוערכת בכ-100 אלף עובדים נוספים שנגרעו משוק העבודה הישראלי. לכן בחישוב כולל, הירידה בהיקף התעסוקה בסקטור העסקי מסתכמת בכ-200,000 משרות, המהוות כ-7% מכוח העבודה במגזר העסקי,  אינדיקציה לירידה חדה בפעילות העסקית.
   
   מתוך כך עולה כי גם בשוק העבודה לא קיימת אנומליה שכן הנתונים מצביעים על ירידה של כ-8% בתוצר העסקי (6% בתוצר העסקי לנפש) וירידה דומה במספר העובדים בפועל.
   
   

4. ירידה בתעסוקה בפועל במגזר העסקי

   נקודת אזהרה נוספת שעולה מהניתוח הוא הגידול במספר המועסקים במגזר הציבורי במקביל לירידה בתעסוקה במגזר הפרטי.
   
   אין ספק שכתוצאה מהמלחמה קיים צורך בגידול בהיקף העובדים בשירותי הרווחה, הבריאות ועוד. אולם על פי הרצוג, בשילוב עם נתוני הגירעון המצביעים על גידול של כ-15% בהוצאות הממשלה במשרדים האזרחיים, בנוסף לגידול של כ-77% בהוצאה הביטחונית, מתחדד הצורך בשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, והסטת תקציבים קואליציוניים ואחרים לצרכי הוצאה ביטחונית, על מנת להימנע מחריגות נוספות מיעדי הגירעון.

הממשלה מזניחה את הזירה הכלכלית

"כניסת המשק הישראלי למיתון הנה עובדה. אולם כדי לאפשר יציאה מהמיתון והתאוששות מהירה של הכלכלה נדרשת מדיניות כלכלית מעודדת צמיחה", אומר הרצוג.  הוא מזכיר כיצד לאחר מלחמת יום הכיפורים נקלע המשק הישראלי לתקופת העשור האבוד, עשור של צמיחה נמוכה, גירעון והיפר אינפלציה שהסתיימו רק בתכנית הייצוב הכלכלית של 1985.

חלק מהמציאות הכלכלית היום מזכיר באופן מדאיג את דבריהם של סטנלי פישר ומיכאל ברונו ביחס לשורשי המשבר של העשור האבוד: "הממשלה נכשלה בשינוי סדר העדיפויות שלה בתגובה להשתנות בנסיבות, בין אם אלו היו חיצוניות (הלם מחירים של חומרי גלם והשפל העולמי בעקבותיו) או פנימיות (הוצאה ביטחונית גוברת וקיטון בקצב הגידול של כוח העבודה).  החלק היחיד של התקציב שקוצץ אחרי שנת 1973... היה ההשקעה הישירה של הממשלה בתשתיות".

תנאי היסוד של כלכלת ישראל כיום שונים לחלוטין מאלו שהיו בשנת 1973. הכלכלה הישראלית היום חזקה ויציבה יותר. ניסיון העבר מראה שלמשק הישראלי יש יכולת התאוששות מהירה ממשברים כלכליים קשים, אולם הרצוג מבהיר שהדבר מחייב מדיניות כלכלית מתאימה.

על מנת להימנע מתקופת מיתון ממושכת וכדי להבטיח חזרה מהירה לצמיחה, הרצוג טוען שנדרשת מדיניות תומכת צמיחה ושינוי סדרי עדיפויות. "כבר בתקציב 2025 יש לפעול לקיצוץ בהוצאות הממשלה בתחומים שאינם מעודדי צמיחה ובמקביל, להגדיל את ההשקעות בתשתיות ובמחוללי צמיחה במשק", הוא אומר.

הנתונים הכלכליים מראים שלהתארכות המלחמה מחיר כלכלי כבד, לא רק בהוצאות הישירות, אלא גם בהשפעה על פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, ההשקעות הזרות והאווירה הבין לאומיים בהתייחס לסחר מול ישראל. כל חודש של התארכות המלחמה גובה מהמשק מחיר הולך וגדל וצריך להישקל מול ההישגים הביטחוניים והמדיניים.

"כל האינדיקטורים מראים על מיתון. כל אחד צריך להבין שהשנה הבאה היא שנה של ירידה ברמת החיים", מסכם הרצוג. "אם הממשלה לא תבין את זה ותגבש מדיניות. המיתון הזה יכול להיות גם מיתון חריף".