ישראל זוכה להכרה בינלאומית כמעצמת סייבר וטכנולוגיה, אך בשנים האחרונות היא מבססת את מעמדה גם בתחום הפודטק והחקלאות החכמה. חברות ישראליות פיתחו בשנים האחרונות טכנולוגיות בתחומים אלה שמושכות תשומת לב בינלאומית. לקראת חג השבועות, בחנו ארבע חברות ישראליות שפועלות בחזית החדשנות החקלאית.
אחסון ארוך בלי כימיקלים
ביוליף (Bioleaf) היא חברת סטארט-אפ ישראלית שפיתחה טכנולוגיה להארכת חיי המדף ושמירה על איכות ירקות ופירות אחרי הקטיף באמצעות שמנים אתריים טבעיים. החברה ממוקמת בבאר שבע, בתחומי קמפוס אוניברסיטת בן גוריון.
אחת הבעיות הגדולות של העולם המודרני היא הבטחת מזון. בעוד רבים מתמקדים בייצור יעיל יותר ובשימוש באמצעי ייצור חסכוניים (מים, דשנים וכדומה), ביוליף בחרה להתמקד בבעיית אובדן המזון. לפי הערכות שונות, בין 40 ל-60 אחוז מהתוצרת החקלאית העולמית לא מגיעה לצלחת מפני שהיא נזרקת או מתקלקלת בדרך. מעבר למשמעות של אובדן עצום ובזבוז מיותר של תשומות חקלאיות כמו קרקע, מים, דשנים ועבודה, התוצרת שכבר גודלה והבשילה פשוט הולכת לפח.
ביוליף לקחה על עצמה למצוא דרך להקטין את האובדן הזה באמצעות טכנולוגיה ייחודית מוגנת פטנט, שעושה שימוש בשמנים אתריים שמופקים מצמחים כחומרים פעילים לצורך הארכת חיי המדף של פירות וירקות לאחר הקטיף. היתרונות של שמנים אתריים מוכרים לעולם מאז ימי קדם, אבל מאחר שמדובר בחומרים נדיפים – לא ניתן היה לרתום אותם לשימוש תעשייתי מסחרי מפני שהם מתנדפים לאוויר תוך זמן קצר מאוד.
ביוליף פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת שליטה בקצב השחרור של השמנים האתריים הללו באמצעות כליאת השמן האתרי בקפסולות קטנטנות (מיקרו-קפסולות) שנסדקות ומתפוררות בהדרגה ומאפשרות לשמן להתנדף בשחרור מבוקר. הקפסולות עשויות מחומרים טבעיים ומתכלים לחלוטין. מדובר בטכנולוגיה ירוקה וידידותית לסביבה. התכשירים שביוליף פיתחה על בסיס הטכנולוגיה הזו אינם מכילים שאריות של חומרים כימיים מזיקים לבריאות האדם והסביבה.
זהו יתרון לחברות ישראליות שמייצאות פירות וירקות למדינות אירופה וצפון אמריקה, שבהן יש רגולציה מחמירה שאינה מאפשרת כניסת פירות וירקות שנשארו עליהם שרידים של טיפול בתכשירים כימיים קונבנציונליים.
מנכ"ל ביוליף, זיו שומרוני, אומר כי "בשנים האחרונות אנו עדים לשתי מגמות מצטלבות: מחד, יש לחץ מלמטה - הצרכנים במדינות המפותחות מודעים ומתעניינים איך טופל המזון שהם צורכים. מאידך, יש לחץ מלמעלה עם דרישות רגולטוריות מחמירות שגורמות להפסקת השימוש בתכשירים שעד לאחרונה שימשו לטיפול בפירות וירקות לאחר הקטיף, לאחר שתכשירים אלה נמצאו מזיקים לבריאות או לסביבה".
"מגמות אלה מייצרות ביקוש גדול לפתרונות מהסוג שמציעה ביוליף: מוצרים טבעיים, מתכלים וידידותיים לסביבה הנותנים מענה יעיל לשמירת איכות התוצרת הטרייה ולהארכת חיי המדף שלה. כך, למשל, יצואני הגזר בישראל כבר עושים שימוש נרחב בתכשיר של ביוליף, והמגזר הבא שאנו פונים אליו הוא תעשיית תפוחי האדמה שבה יש צורך באחסון לתקופות ארוכות".
"תעשייה זו השתמשה עד לאחרונה בכימיקל מסוים למניעת ההנצה של הפקעות במהלך האחסון. כימיקל זה נאסר לשימוש לאחר שהתגלה כי הוא מזיק לבריאות. הפתרון של ביוליף הוא בדיוק מה שיכול להחליף את אותו כימיקל ולהבטיח תפוחי אדמה בעלי אורך חיים, באיכות גבוהה ונקיים מכימיקלים", אומר שומרוני.
מרכז החדשנות פרונטיר רמת נגב, שעוסק בחדשנות טכנולוגית בחקלאות ובאקלים, הוא שותף בחברת ביוליף. יריב ארז, מנכ"ל פרונטיר, אומר כי "הטכנולוגיה של ביוליף היא מהפכה שקטה אך קריטית בעולמות החקלאות והשימור. היכולת להשתמש בחומרים טבעיים ונדיפים לחלוטין בשימור תוצרת חקלאית מקטינה משמעותית את בזבוז המזון, וזאת מבלי לפגוע בבריאות הצרכן או בסביבה. בעידן שבו הרגולציה ודעת הקהל הולכות יד ביד בכל הנוגע לשימוש בחומרים כימיים - ביוליף מספקת פתרון שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו. זו לא רק טכנולוגיה חדשנית – זו תשובה לצורך גלובלי בוער".
פחות גז מתאן, יותר חלב
חושן פודטק היא חברת חקלאות טכנולוגית שפיתחה בארבע השנים האחרונות שיטה חדשנית לגידול נבטי שעורה וחיטה להזנת בעלי חיים. היתרונות המשמעותיים של שילוב נבטים במנות הזנה של בעלי החיים הם: הפחתה של עשרות אחוזים בפליטת גז מתאן, שיפור משמעותי בניצולת המזון והפחתת הזיהום ברפתות ובמי התהום, גידול בתנובת החלב, עלייה במשקל וירידה בתמותה בפיטום עגלים וטלאים, גידול בתפוקת הביצים בתרנגולות מטילות ועוד.
כיום החברה מייצרת בשני מתקני הגידול שלה עשרות טונות של נבטים טריים המזינים אלפי בעלי חיים במשקים ברחבי הארץ. שיטת הגידול הייחודית של חושן כוללת מבנים סגורים מקוררים ושיטות השקיה וחיטוי שפותחו על ידי צוות מדעני החברה, בהם תזונאים וטרינרים ואגרונומים, בשיתוף עם הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומכון וולקני.
במבנה בשטח של דונם אחד מופקת תוצרת שלגידולה נדרשים יותר מאלף דונם שדה, תוך חיסכון של 95 אחוז בתצרוכת המים בהשוואה לגידול אותה הכמות בשדה פתוח. בנוסף, הגידול בשיטה זו אינו מותנה באזור גיאוגרפי ובהשפעות אקלימיות. תקופות של יובש ושינויים אקלימיים עלולים לגרום לעליית מחירי החלב, ולכן הפתרון של חושן פודטק לגידול מזון לבעלי חיים, שאינו תלוי במזג אוויר, בכמות המשקעים ובמיקום הגאוגרפי - הוא בשורה רבת משמעות בתחום.
החברה חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות חלב מהגדולות בעולם להקמת מתקני ייצור בתפוקה של אלפי טונות ביום באיחוד האמירויות ובאיטליה. עד היום הושקעו בחברה מעל 40 מיליון שקל.
את חושן פודטק מוביל נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בקונצרן אי.די.בי. דנקנר, שמתמודד עם חובות של 400 מיליון שקל לבנקים, הגיע להסכמות לגבי עיקולים בגובה 20 מיליון שקל שהוטלו על נכסיו.
לדבריו, למרות שעסק במשך השנים בלא מעט תחומים עסקיים, זהו המיזם המלהיב והמעניין ביותר מבחינתו. "יש לנו מוצר שיעשה מהפכה בהזנת בעלי חיים באופן הכי רחב שניתן לחשוב עליו", אומר דנקנר. "מדובר במזון ירוק ומשובח שבעלי החיים נהנים ואוהבים לאכול, שמסייע לשיפור ברווחיות הרפתות, משחרר שטחי קרקע למטרות אחרות, מייצר חיסכון עצום במים, וכל זאת ללא שימוש בחומרי הדברה ובכימיקלים ותוך ירידה משמעותית בפליטת גז מתאן והקטנת זיהום הקרקע ומי התהום. לדעתי זוהי בשורה גדולה".
דגימות דם מצמחים
חברת ReGen הוקמה בשנת 2021 מתוך רצון לשפר את הדרך שבה אנחנו עושים חקלאות — כדי שנאכל אוכל בריא ומזין יותר ונשאיר לדורות הבאים את היכולת לייצר מזון.
בחקלאות המודרנית, הקרקע עובדת קשה מדי. שימוש ארוך שנים בדשנים כימיים, בחומרי הדברה ובעיבודים מכניים שחק את הקרקע, פגע בפוריות שלה והוביל לכך שהצמחים תלויים יותר ויותר בתשומות חיצוניות יקרות ומזיקות. הטכנולוגיה שפיתחה ReGen מאפשרת לגדל קהילות מגוונות של מיקרואורגניזמים שיחליפו דשנים וחומרי הדברה כימיים. זאת מתוך הבנה שהאדמה לא צריכה רק "להחזיק" את הצמח ולקבל לתוכה תשומות חיצוניות, אלא היא יכולה להיות שותפה פעילה בהגנה על בריאותו של הצמח והזנתו.
המערכת שפיתחה החברה מכינה את הקרקע להצלחת הגידול במינימום תשומות. היא מתחילה בטיפול בזרעים או בשתילים הצעירים עם מגוון מיקרואורגניזמים מועילים (כמו פטריות ממיסות זרחן וחיידקים קושרי חנקן) שמתחברים לשורשי הצמח ומספקים לו מינרלים ודשנים מהאדמה עצמה. בשלב הבא, כדי לעזור למיקרואורגניזמים אלה להתבסס, מדייקים את הדישון מספר פעמים במהלך העונה בעזרת "דגימות דם" מהצמח, שמגלות מה הצמח קלט מהאדמה ומאפשרות לחקלאי להפחית דשנים סינתטיים. פעולה זו גם חוסכת לו כסף וגם מסייעת בשיקום פוריות האדמה.
מנכ"ל ReGen, דור אופנהיים, הגיע מרקע של רובוטיקה בחקלאות. "מצאתי את עצמי לומד על מיקרוביולוגיה של הקרקע וגיליתי עולם שלם של 'רובוטים טבעיים' מתוחכמים שמנהלים את תהליך ההזנה וההגנה של הצמח", מספר אופנהיים. "שותפי, ליאור רבינוביץ', הגיע עם ניסיון פרקטי בשיקום אקולוגי, ייעור מחדש ומיקרוביולוגיה של הקרקע. שנינו הבנו שהאתגרים של החקלאות המודרנית – שחיקת קרקע, עלויות גבוהות, השפעה סביבתית – יכולים להיפתר דרך חקלאות מתקדמת שמבוססת על עקרונות הטבע כמו התחדשות, מגוון וסינרגיה".
ייחוד המערכת שפיתחה ReGen טמון בכך שהיא לא רק מספקת את התוסף הביולוגי אלא גם מנטרת את השפעתו על הצמח ומספקת מעקב. "אנחנו לא רק מחליפים את הדשנים הכימיים בדשנים אורגניים, אלא משנים את כל התפיסה של איך הצמח מוזן דרך שיקום המערכת האקולוגית סביב השורשים שלו", אומר אופנהיים.
עו"ד ועורך הפטנטים יואב אלקלעי, שותף וראש קבוצת הפטנטים הישראלית בתחומי המדעים המדויקים בפרל כהן, שמלווה את ReGen, אומר כי "הטכנולוגיה החדשנית שמפתחת חברת ריג'ן, בהובלת היזמים דור אופנהיים וליאור רבינוביץ', מתמודדת עם אחת הבעיות המרכזיות בחקלאות המודרנית: הירידה המתמשכת באיכות הקרקע, הנובעת בין היתר מדישון יתר, ריסוס חומרי הדברה ועיבודים חקלאיים אינטנסיביים. הפתרון שמציעה ReGen מאפשר לא רק גידול של תוצרת חקלאית איכותית ובריאה יותר, אלא גם שיקום הדרגתי של הקרקע עצמה. כך, הטכנולוגיה מביאה בשורה אמיתית לחקלאים – חקלאות רווחית ובריאה יותר, שמשקמת את האדמה, את בריאות המזון ואת בריאות האנשים שאוכלים אותו".
להמתיק בלי ממתיקים מלאכותיים
מיזם או'טייסט (O'Taste) החל לפני כחמש שנים בניסיון של גיא בן צבי, הבעלים של אומגה 3 גליל, לייצר שמן דגים מתוק לילדים. הבעיה התגלתה כקשה לפיצוח מכיוון שהסתבר שאין בעולם טכנולוגיה להמתקה טבעית של שמן.
הפיצוח דרש המצאה טכנולוגית חדשה שמאפשרת להפוך שמן או שומן למתוק, וכאן התגלה כי זהו אחד הגביעים הקדושים של תעשיית המזון: כיצד להפוך שמן או שומן למתוק ללא חומרי טעם וריח אלא עם סוכר טבעי?
לצוות הפיתוח של או'טייסט לא היה ניסיון בעולם המזון. הניסיון הנאיבי לערבב שמן וסוכר נכשל. ממתיקים מלאכותיים אמנם המתיקו את השמן, אך הטעם היה כזה שילדים לא הסכימו לבלוע אותו. "אמרנו לעצמנו שחייבים למצוא דרך להרחיף את חלקיקי הסוכר בשמן", מספר מנכ"ל או'טייסט, גיא בן צבי. "זה הוביל אותנו לפתרון מקובל בתעשיית החומרים והדיו הדיגיטלי: יצירת תרחיף על ידי טחינה דקה של חלקיקי הסוכר לגדלים של מיקרונים. חישוב תאורטי הראה שחלקיקים אלה ירחפו בשמן, אולם ניסיון לטחון את הסוכר במעבדה בעזרת ציוד טחינה יבשה - נתקל בכישלון חרוץ. גילינו שסוכר טחון לחלקיקים כל כך קטנים מייצר אבקה נפיצה".
הפתרון נמצא לבסוף בטכנולוגיה המשמשת בעולם הדפוס הדיגיטלי שבו חלקיקי הדיו נטחנים בטחינה רטובה, לגדלים מיקרוניים. הבעיה הייתה שציוד לטחינה רטובה של מזון לא היה קיים. "את תהליך הפיתוח המעבדתי התחלנו עם מענק קטן של 100,000 שקל מהרשות לקידום עסקים קטנים", מספר בן צבי. "בתקציב הזה רכשנו ציוד מיוחד המשמש בביולוגיה לשבירת תאים לצורך מיצוי הDNA מתוכם ובעזרת הרבה דם יזע ודמעות הצלחנו לייצר קילו של שמן מתוק, ומכאן הכול היסטוריה".
ההמשך היה בהקמת מתקן פיתוח קטן במעבדת מזון של פרופ' אורי לסמס במחלקת ביוטכנולוגיה בטכניון. בתחילת הדרך יוצרו כמויות של קילו אחד של שמן מתוק ביום. לאחר הוכחת ההיתכנות הראשונית, הוקם מתקן פיילוט של 20 קילו בשעה - ובהמשך הוקם מפעל עם מתקן פיילוט המייצר 100 קילו בשעה "שזו כבר תפוקה מסחרית", מסביר בן צבי.
במהלך הפיתוח התגלה כי תהליך ייצור השמן המתוק מגביר את מתיקות הסוכר בעשרות מונים מה שמאפשר ייצור של מזון מתוק וטעים עם מעט מאוד סוכר. "כמות הסוכר היא כל כך קטנה שהשוקולד המיוצר בשיטה זו מותר ובריא לסוכרתיים וקטוגניים", אומר בן צבי.
דבר הוביל לדבר ובהמשך התגלה כי אותה שיטה עם אותה מכונה מאפשרת המלחה של שמן והגברת מליחות של מלח, ובכך למעשה ניתן להקטין את רמת הנתרן במזון ב-80 אחוז מבלי לפגוע בטעמו.
לאו'טייסט יש כרגע הסכם הפצה אסטרטגי עם מפיץ ריטייל גדול בארה"ב בשם Daymon ומספר חוזים עם לקוחות בשלבי מו"מ. בנוסף יש עוד כעשרה לקוחות שונים בעולם המנסים את מוצרי או'טייסט במחלקות המחקר והפיתוח שלהם. הסטארטאפ גייס עד היום כשבעה מיליון דולר, כאשר המשקיע העיקרי הוא יצרן פרייבט לייבל אמריקאי בשם Chelten House שנכנס כמשקיע אסטרטגי במיזם.
עו"ד ועורך הפטנטים זאב פרל, מייסד ושותף מנהל של משרד פרל כהן, ליווה את המיזם על כל היבטיו מתחילתו. לדבריו "מיזם אוטייסט הוא פריצת דרך בתעשיית המזון. מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת ייצור מזונות עם פרופיל בריאותי מיטבי – כגון הפחתת סוכר ונתרן – תוך שמירה על חוויית טעם מושלמת ללא תוספת תחליפי סוכר ומלח. זו דוגמה מייצגת ליכולת של יזמים ישראלים לחבר בין מדע, הנדסה ותעשייה, ולתרום לפיתוח פתרונות מזון מתקדמים ברמה הגלובלית. תחום הפודטק בישראל ממשיך להצטיין בזכות השילוב הייחודי בין מצוינות מחקרית, גישה פרגמטית לפיתוח מוצרים וסביבה תומכת ביזמות. למעשה, ישראל ממשיכה לבסס את מעמדה כמעצמת פודטק עולמית שמובילה את הדור הבא של פתרונות המזון הבריא".