לחנה כץ, אישה מבוגרת בת 83 יש מנהג: לתרום כסף – מעט, אבל מכל הלב – לארגונים חברתיים ועמותות סיוע. היא עושה זאת בדרכה: צ'ק קטן בדואר. הפעם, היה זה צ'ק על סך 20 שקלים שיועד לאגודה למלחמה בסרטן. אלא שהצ'ק הזה לא הגיע ליעדו. מי שגנב אותו ככל הנראה זייף אותו, שינה את שמו של המוטב לשם של חברה ושינה את הסכום – מ-20 שקל ל-20 אלף שקל. הצ'ק הופקד בבנק דיסקונט, ונפדה.
חנה, שגילתה את הסכום חריג, פנתה מיד לסניף הבנק שלה, מזרחי טפחות, ודיווחה על המקרה. הבנק, תחילה, סימן את הפעולה כ"אסורה על פי דין", אבל לאחר סירוב מהמסלקה – הסכום חויב שוב מחשבונה של כץ.
במפגש עם מנהל הסניף, כך לפי מכתב רשמי מהקליניקה לעריכת דין קהילתית של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שעזר לה להתנהל במקרה הזה, חנה נתקלה בזלזול ובחוסר אמון צורם. "זה מה שאת אומרת" הייתה התגובה לטענתה כי מדובר בזיוף.
לאורך 45 שנים של ניהול חשבון בנק, חנה לא משכה מעולם סכום שקרוב אפילו ל-20 אלף שקל. רוב הצ'קים ששלחה היו בין 20 ל-200 שקלים, בעיקר לתרומות. גם על הצ'ק המזויף, טענה, ניתן היה להבחין בקלות בסימני זיוף – שינוי בכתב היד, מחיקה של שם המוטב, ושימוש בחותמת זרה.
חנה גם התלוננה במשטרה אולם עד היום לא זכתה למענה. השם שזויף על גבי הצ'ק ידוע וחיפוש מהיר בגוגל מגלה כי מדובר בחברה הנותנת הלוואות בשוק האפור ואשר מנוהלת על ידי עורך דין ששמו ומספר הטלפון שלו הופיעו בחיפוש. בתגובה לפניית mako נמסר מהמשטרה בתגובה כי החקירה בעיצומה.
"מדובר בכשל מקצועי. הבנק מחויב על פי פסיקה בחובת זהירות ונאמנות מוגברת כלפי לקוחותיו, ובייחוד כשמדובר בפעולה חריגה – כזו שסכומה גבוה פי 40 מכל צ'ק אחר שיצא מהחשבון", מדגישה עו"ד מירי ברנשטיין מהקליניקה. "בנוסף, נוהל בנקאי תקין מחייב את הבנק להפעיל מערכות אוטומטיות לזיהוי פעילות חריגה ולהתריע בפני הלקוח. לא כך קרה. גם אחרי שהתבצע הנזק - הבנק לא סייע כלל ללקוחה לפענח את ההונאה, ואף הטיל ספק בגרסתה".
הדרישה של חנה הייתה פשוטה: לזכות את חשבונה בסך 20 אלף שקלים. נכון שעל פניו הבנק פעל לכאורה כדין: הצ'ק נבדק על ידיו, אולם מאחר שהחתימה הייתה מקורית ולכאורה לא ניכרו סימני זיוף משמעותיים על השטר, לא הייתה חובה של הבנק לא לשלם את הצ'ק. עם זאת, הציפייה כי כאשר נמשך מחשבון הבנק סכום גבוה שאינו תואם את ההתנהלות השגרתית בחשבון, ובמיוחד כזמנים כמו אלו, כשההונאות הפיננסיות מתגברות, מחובתו של הבנק בטרם הוא מבצע את ההעברה/משלם את הצ'ק, לפנות ללקוח ולוודא עמו כי אכן העסקה בוצעה על ידיו.
האם הבנקים באמת מגינים עלינו מגניבות וזיופים?
זו לא הפעם הראשונה או הבנק הראשון שלא מגן על לקוחותיו ברגע האמת. לפני כשנתיים הבאנו את סיפורה של חברת רישוי רכבים, שגילתה כי צ'ק ששלחה בדואר על סך כאלפיים שקלים נגנב וסכומו שונה ל-144 אלף שקל. בבנק החזירו את הכסף לחשבונה, ואז התחרטו. הכסף במקרה זה מעולם לא הוחזר לחשבון.
בסיכומו של האירוע הנוכחי, הסכים בנק מזרחי, לאחר פנייה של הקליניקה, להחזיר את הכסף לחשבונה של כץ. אולם סיפורה של חנה כץ והסיפור שהוזכר למעלה הוא יותר ממקרה פרטי. הוא מציף שאלה עקרונית: האם הבנקים בישראל אכן מגנים על לקוחותיהם, ובעיקר על אוכלוסיות פגיעות? האם טכנולוגיה מתקדמת ואמצעי ניטור משמשים רק נגד הלקוח – או גם לצדו?
בנק מזרחי כתב במכתב תגובה לקליניקה כי לאור הטענות שהועלו על ידי כץ בנוגע לזיוף הצ'ק נבחן מחדש ונשלחה בקשה לבנק שאליו הופקד הכסף שלא להפקידו – אולם הבנק השני דחה את הטענה. עוד טען בנק מזרחי כי בשום שלב לא זלזלו בכץ ואף הוסבר לה בהרחבה מדוע יש לנסות להימנע ככל האפשר משליחת צ'קים בדואר. לבסוף, כאמור, בחר הבנק לזכות את החשבון בסכום של 20 אלף שקלים בשל גילה של כץ .
מה עושים אם נפלתם קורבן להונאה?
- אם זויף צ'ק והופקד בחשבון – דווחו מיידית בסניף הבנק ולהגיש תלונה במשטרה.
- אם יצרו איתכם קשר באמצעות שיחת טלפון - רשמו את מספר הטלפון ממנו התקבלה השיחה. אם הקשר נוצר באמצעות הודעת ווטסאפ – צלמו את ההודעות
- הגישו תלונה במשטרה
- הוציאו תדפיס חשבון המעיד על גובה הנזק ודווחו לבנק באופן מידי.