עובדים רבים יגלו בקרוב שהמשכורת שנכנסה לבנק פשוט לא מספיקה. מתווה הפיצויים שאישרה המדינה בעקבות מבצע "עם כלביא" דאג לעסקים, אך השאיר את העובדים מאחור.
הפורום למאבק בעוני ורשת "הפעילים לחיים בכבוד" שלחו הבוקר מכתב חריף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר העבודה יואב בן צור. הם מזהירים: המדינה התחייבה לפצות מעסיקים על ירידה בהכנסות, אך לא הציבה דרישה לוודא שהכסף יוזרם לעובדים. במשרד האוצר, שעד לא מזמן עבדו מסביב לשעון על מתווה פיצויים רחב למשק, הופתעו מהקצב המסחרר שבו הסתיימה המערכה מול איראן. עכשיו הם מנסים להתאים את התוכנית למציאות החדשה - ולהקל על העובדים והמעסיקים.
המתווה שנחשף ביום חמישי האחרון מציג תמונה מורכבת. הוא אמנם מרחיב את התמיכה - במקום להמתין 30 ימי היעדרות כמו בשגרה, עובדים יוכלו לקבל דמי אבטלה כבר אחרי 12 ימים. המועד הרטרואקטיבי יתחיל מה-13 ביוני, תחילת המבצע. אלא שהבעיה היא שהמערכה מול איראן נמשכה בדיוק 12 ימים - מה שיותיר עובדים רבים מחוץ למעגל הזכאות.
עובדים רבים נפלו בין הכיסאות. חלק מהעובדים הוצאו לחל"ת ויקבלו רק 70% משכרם, אך מי שלא הוצא רשמית לחל"ת, או שרצף החל"ת שלו "נשבר" בגלל ניסיון העסקה מהבית - אינו זכאי לפיצוי. הפורום מציין שעובדים צעירים או כאלה שלא עומדים בתנאי האכשרה נשארים ללא מענה, ודורש לחייב מעסיקים לשלם להם שכר מלא. בעיה נוספת נוגעת לעובדים שעתיים שהמעסיק פשוט הפסיק לזמן לעבודה, אך לא הוציא לחל"ת - הם חייבים להיכלל במתווה.
במיוחד בעייתי המצב של הורים שמיצו את כל ימי החופשה במהלך הלחימה ונאלצים לטפל בילדים קטנים בחופש הגדול - הם יישאו בכך לבדם ללא פיצוי אם לא יינתן פתרון. בנוסף, הפורום דורש להבהיר מה הדין לגבי עובדים שלא קיבלו כל הנחיה מהמעסיק, ולהכליל במתווה גם עובדים שלא יכלו לעבוד מהבית - למשל בגלל היעדר ציוד מתאים או צורך לטפל בילדים.
מתווה הפיצויים נמצא עדיין רק בשלב טיוטה. הטיוטה פורסמה ביום שישי ופתוחה להערות הציבור עד מחר, 30 ביוני. לפי ההערכות, החוק לא יגיע לדיון בוועדת הכספים לפני יום רביעי, והאישור הסופי צפוי, במקרה הטוב, רק בסוף השבוע. לפי הטיוטה, עובדים שנעדרו לפחות 12 ימים ויוצאו לחל"ת רטרואקטיבי יהיו זכאים לדמי אבטלה. אבל מאחר שהתשלומים יועברו רק לאחר סיום הליך החקיקה, עובדים שמקבלים שכר ב-1 ביולי חוששים שהסכום שיופיע בתלוש יהיה נמוך ממשכורתם הרגילה.
"אני חוששת שלא אקבל את כל השכר"
"אני מאוד חוששת שלא אקבל את כל השכר שמגיע לי עבור חודש יוני", אומרת דגנית לוי, עובדת בחברה תעשייתית במרכז הארץ. "המשכורת שלי נכנסת תמיד בראשון לחודש, והחיוב של הויזה יורד יום אחר כך - ב-2 ביולי. גם ככה אני על הקצה מבחינת המסגרת, ואם ייכנס לי פחות כסף החודש - אני פשוט אכנס לחריגה. זה מלחיץ אותי, כי חריגה כזו עלולה לפגוע לי בדירוג האשראי. אני לא יודעת מה לעשות".
ברק בן, עובד בחברת קייטרינג ואבא לשני ילדים, מתמודד עם דילמה דומה. "הדבר שהכי מטריד אותי עכשיו הוא תשלום הקייטנה. אני צריך לשלם בראשון ביולי, ואם לא אקבל את כל המשכורת - אין לי מאיפה להביא את הכסף. ואם אין קייטנה, אני לא יכול ללכת לעבודה. אני תקוע באמצע - המדינה עוד לא סגרה את החוק, והמעסיק שלי גם לא יודע מאיפה להביא את הכסף לשלם לי".
המעסיקים תחת ערפל
החששות של העובדים מהדהדים היטב גם בצד השני של המתרס - אצל המעסיקים, שנדרשים לקבל החלטות תחת ערפל רגולטורי. המעסיקים מתמודדים עם דילמה מורכבת בנוגע לתשלום שכר עבור חודש יוני, בשעה שהחקיקה על מתווה הפיצויים טרם הושלמה. לדברי עורכת הדין אנה בלאו, שותפה במשרד בלאו, אהרן-מועלם ושות' העוסק בדיני עבודה ובודקת שכר מוסמכת ברישיון משרד העבודה, קיימות שלוש חלופות עיקריות על הפרק.
הראשונה - תשלום שכר חלקי רק עבור הימים שבהם העובדים עבדו בפועל, מה שעלול להוביל לקיצוץ של כ-25% ואף יותר בשכר. השנייה - לאפשר לעובדים לנצל ימי חופשה צבורים, ולהשיב להם את הימים לכשיאושר מתווה פיצויים. במקרים חריגים, היא מציינת, נשקלת גם אפשרות ליתרה שלילית - אך רק בהסכמת העובד. החלופה השלישית היא תשלום מקדמה על חשבון השכר, מתוך הנחה שהמדינה תשלים את ההפרש באמצעות דמי חל"ת. במקרה כזה, העובד לא יקבל כפל תשלום, אך גם לא יידרש להחזיר את המקדמה.
חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שמספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם לאלפי בתי עסק וחשבי שכר בישראל, מתאר את הלחץ שבו נמצאים חשבי השכר. "הם תקועים בין דרישות העובדים שרוצים להבין מה יופיע בתלוש, לבין המעסיקים - שרבים מהם עוד לא החליטו מה לעשות. הבוקר קיבלנו גל פניות חסר תקדים מחשבי שכר שמבקשים הבהרות - איך ליישם בפועל את ההחלטה אליה יגיע המעסיק, ואיך להפיק את תלוש יוני מבחינה טכנית, כשכל התמונה עוד לא ברורה".
רק העסקים הגדולים יכולים להרשות לעצמם
לדברי עו"ד בלאו, העיכוב בחקיקה יוצר מציאות בעייתית שבה רק עסקים גדולים, עם גב כלכלי יציב, מסוגלים להבטיח שכר לעובדים גם בתקופה הזו. "הרי בין היתר, לא ניתנת למעסיקים דחייה של מועדים לתשלום שכר והפקדות פנסיוניות ואלו חייבים להיות משולמים במועדם החוקי". לדבריה הדברים מקבלים משנה תוקף דווקא בתקופה בה מעסיקים רבים גוררים הפסדים מתקופת המלחמה ושיבושי פעילות מזה שנה וחצי, ויש כאלה שעוד לא התאוששו מהנזקים של תקופת הקורונה ומתקשים לספוג את התשלומים ותקופת ההמתנה של חודשים עד לקבלת הפיצוי מהמדינה.
בעיה נוספת נוגעת לעובדים שניצלו ימי חופשה או קיבלו מקדמה על חשבון פיצוי עתידי ויהיו זכאים להחזר לאחר שהמתווה יאושר. לדברי עו"ד בלאו, לא כל המעסיקים מודעים לחובה שלהם לתבוע את הפיצוי מהמדינה ולהשיב לעובד את ימי החופשה שניצל או את המקדמה שקיבל. מצב כזה עלול להוות הפרה לפי חוק חופשה שנתית ולסבך את המעסיק בביקורת עומק מצד משרד העבודה ואף לסנקציות בלי שהייתה למעסיק הכוונה להפר את החוק. מקרים דומים אנו רואים עם טעויות בתשלומי מילואים, ובדיקות עומק שעורכים מפקחי משרד העבודה בתלושים של מגוייסי מילואים.
עורך הדין עידן פפר, שותף במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן במשרד גולדפרב, גרוס זליגמן, מסביר את המורכבות הנוספת: "גם מנגנון זה לא יביא פתרון לכלל העובדים, שכן הלכה למעשה המשק היה פתוח מיום רביעי ה-18 ביוני בשעה 18:00 ועד יום ראשון ה-22 ביוני בשעה 3:00 בבוקר". לדבריו, ייתכן שבעקבות הוראות פיקוד העורף עובדים המועסקים בשישי שבת עבדו 3 ימים בפועל במהלך המבצע, ובשאר הזמן לא, כך שצברו לכל היותר 9 ימי אי עבודה ולא 11 ימים הנדרשים, ובהתאם לפרסומים הנוכחיים לעובדים אלו לא יינתן פתרון.
הבעיה מחריפה כאשר בוחנים עובדים נוספים שעלולים ליפול בין הכיסאות. מדובר בעובדים שהחוק אוסר על פגיעה בתנאי עבודתם, כדוגמת נשים בהיריון, עובדים שחזרו ממילואים, בני זוג של משרתי מילואים שלהם ילד עד גיל 14. עבור קבוצות אלו, הוצאה לחל"ת כפוי עלולה להיחשב כהפרה של זכויותיהם החוקיות. במצב כזה, המעסיק עלול למצוא עצמו חשוף לתביעות משפטיות, בדיוק בתקופה שבה הוא כבר מתמודד עם קשיים כלכליים.