ביום שני (7 ביולי) בשעה 16:00 תודיע הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על החלטתה בעניין גובה הריבית במשק. בהחלטת הריבית הקודמת, שפורסמה ב-26 במאי השנה, נותרה הריבית ללא שינוי על רמה גבוהה של 4.5%. זו הייתה הפעם ה-11 ברציפות שבנק ישראל החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי, על רקע התכנסות האינפלציה במשק לרמה של 3.1% - בקצה העליון של יעד בנק שעומד על 3%-1%.
הפעם, כך נראה, גוברים הקולות הטוענים שהגיעה העת להורדת ריבית – אבל, האם באמת זה יקרה כבר עכשיו? האם נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, יעשה את הצעד שכל המשק הישראלי מחכה לו?
אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל, מעריך שלא הפעם. "הנגיד מאוד מאוד סולידי. אמנם הסתיימה המלחמה מול איראן ויש יותר בהירות לגבי המצב הביטחוני, אבל עדיין לא ברור המצב בעזה ועדיין לא ידועות כל ההשלכות של המלחמה עם איראן", הוא מסביר. "כמו כן, הריבית בארה״ב עוד לא ירדה מתחת לריבית בישראל וזה מאפשר לנגיד לחכות עוד קצת, לכיוון ספטמבר. אולי אז הוא יוריד את הריבית, בתקווה שגם הנגיד האמריקאי יוריד. אם הריבית בכל זאת תרד בהחלטה הקרובה, זו תהיה הפתעה".
"על פניו, אפשר להבין את התחושה ש'בשלה העת' להורדת הריבית במשק", מסביר משה ידגר, מנכ"ל לשכת האשראי לישראל מקבוצת דן אנד ברדסטריט. "מדד המחירים האחרון הצביע על ירידה קלה באינפלציה, השקל מפגין חוזק, בפרט אחרי הצלחת המבצע באיראן ואחרי 11 החלטות רצופות ששמרו על ריבית גבוהה, נראה שהצעד הזה מיצה את עצמו. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שרמת חוסר הוודאות עדיין גבוהה ומקשה לקבל החלטה לכאן או לכאן. האיום האיראני אמנם פחת, אבל מלחמת 'חרבות ברזל' נמשכת, ההשפעה האמיתית של שתי המערכות הללו מבחינה כלכלית עוד לא התבררה עד הסוף והשיקום הולך להיות ארוך וממושך".
אור פוריה, יו"ר חברת חברת הייעוץ והתכנון הפיננסי פוריה פיננסים, מעריך כי הריבית תרד "לכל המאוחר עד סוף ספטמבר", כדבריו. "אם עד לפני שבועיים-שלושה זה בכלל זה לא היה על הפרק, וגם ספטמבר נראה אופטימי, היום אפשר אולי לצפות למה שנקרא במרכאות 'הפתעה של בנק ישראל', כלומר: שהריבית תרד כבר בשבוע הבא. אני אמנם נותן פחות מ-50% לתרחיש הזה, אבל לא אופתע אם זה יקרה".
האם בשלו הנתונים להורדה?
ההנחה הרווחת בשוק ההון גורסת כי הנתונים בהחלט תומכים בהורדת ריבית כבר בשבוע הבא, אולם שלושת המומחים שקיבצנו כאן מביעים אמפתיה ואף הזדהות מסוימת גם עם הגישה השמרנית של הנגיד. "חשוב לא לשים את כל יהבנו על החלטת הריבית הקרובה", מדגיש ידגר מדן אנד ברדסטריט. "גם אם הוועדה המוניטרית תחליט בשבוע הבא על הורדת ריבית, הרי שהיא תהיה זהירה וברמה של 0.25%. זו אולי תהיה סנונית ראשונה או צעד ראשון בכיוון, אבל ייקח זמן עד שנראה הפחתה משמעותית יותר וככל הנראה זה יקרה בהדרגה, בזהירות ובתשומת לב רבה לכל תגובה או השלכה.
"מעבר לכך, גם לאחר הירידה הצפויה הזו, הרי שסביבת הריבית עדיין תהיה גבוהה עד סוף השנה וככל הנראה גם בתחילת 2026. מדיניות ריבית היא משהו שמתגבש ומיושם לאורך זמן ולא לגופה של כל החלטה קונקרטית. הציפייה במשק לגיטימית בהחלט, אבל צריך לראות שדברים מתכנסים לכדי מגמה עקבית".
תובל אומר דברים דומים. "ציפיות האינפלציה בישראל הולכות ויורדות, ומתכנסות לכיוון של 2.1%. גם הדולר נחלש לכיוון 3.37 שקל וזה מוריד אוטומטית עוד יותר את האינפלציה, למשל דרך מחירי הטיסות. אני טוען כבר חודשים רבים שהאינפלציה תתכנס למרכז היעד של בנק ישראל (1%-3%), למרות שכולנו חיים פה ורואים שהמחירים בסופר רק מתייקרים".
מה לדעתך תהיה עכשיו ההחלטה הנכונה?
"להוריד את הריבית. בשוק ההון, אגרות החוב כבר מגלמות הורדת ריבית אחת לפחות. מרגע שנפתחה המלחמה מול איראן וראינו שהנמר האיראני הוא בעצם די חתול, ממש כפי שקרה מול חיזבאללה, ראית את הבורסה הישראלית עולה בעוצמה ואת פרמיית הסיכון של ישראל מתחילה לרדת. אני מדבר על פרמיית הסיכון בשווקים, שזה בעצם דירוג האשראי האמיתי של מדינת ישראל. דירוגי האשראי שחברות כמו סטנדרט אנד פורס או מוד'יס מחלקות לנו מונעים במקרים רבים מפוליטיקה. יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD, ועומד כ-70% בלבד. בארצות הברית, לשם השוואה, אנחנו מדברים על 130%-140%. גרמניה היא המדינה היחידה באירופה שרמת חוב-תוצר שלה דומה לשלנו".
תובל מדגיש בהקשר זה שהמשק הישראלי עובד מאוד חזק בשנתיים וחצי האחרונות. "הצמיחה גבוהה יותר ממה שציפו, למרות המהפכה המשפטית, טבח ה-7 באוקטובר, המלחמה בעזה, המלחמה מול חיזבאללה והמלחמה מול איראן", הוא אומר. "הנגיד בהחלט יכול להוריד בהדרגה את הריבית, בטווח של שנה קדימה, לכיוון 3.5%".
פוריה מציע להסתכל סביב, על המגמה העולמית: "בעולם כבר החלו להוריד ריבית, כי האינפלציה בגדול די נבלמת. גם אצלנו, האינפלציה בדרכה לכניסה לתוך היעד של בנק ישראל ובמקביל נרשמה בחודש האחרון ירידה דרמטית בפרמיית הסיכון של ישראל וירידה סופר דרמטית בשער הדולר. הירידה החדה בשער הדולר היא מחולל דיפלציוני, כי כל מה שאנחנו קונים בחו"ל בדולרים זול יותר. לזה אפשר להוסיף ירידה חדה בפעילות המשק בשבועיים של המלחמה מול איראן - עוד מחולל דיפלציוני. לכן, אם אתה שואל אותי מה בנק ישראל צריך לעשות, הוא צריך להוריד את הריבית כבר בהודעה הקרובה".
למה חברות הדירוג לא מעלות בחזרה, לפחות באופן חלקי, את דירוג האשראי של ישראל?
"חברות הדירוג נעשו לא רלוונטיות בזמן האחרון. במקום שהם יצפו את הדירוג והשוק יילך בעקבותיהן, קורה בדיוק ההפך. שוק ההון קבע שפרמיית הסיכון צריכה לעלות אחרי ה-7 באוקטובר 2023 - ורק אחרי כמה חודשים הגיעו חברות הדירוג והורידו דירוגים. גם עכשיו זה קורה, רק לצד השני: פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן דרמטי בשווקים, אבל ייקח עוד זמן עד שנראה את חברות הדירוג מתיישרות ומעלות את דירוג האשראי שלנו".
למה בעצם פרמיית הסיכון של ישראל יורדת? אנחנו הרי נלחמים בכל הכוח כבר שנתיים וחצי.
"ב-20 השנים האחרונות פרמיית הסיכון של ישראל תמיד הייתה קצת יותר גבוהה ממקומות אחרים, כי אף אחד אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה כאן. המזרח התיכון זה אחד האזורים הקשוחים בעולם וברור שאם משווים חברה ישראלית לחברה שוויצרית באותם נתונים כלכליים, די ברור שעדיפה החברה השוויצרית.
"אחרי 7 באוקטובר ותחילת ההתאוששות מול חמאס אמרו שזה עניין של זמן עד שתיפתח חזית בלבנון. כשנפתחה חזית בלבנון אמרו שעכשיו זה סרט אחר, אבל אז ראינו שהשד לא כל כך נורא והסיכון שנקרא חיזבאללה פחת. מיד לאחר מכן התחילו לדבר על הסיכונים מסוריה ומאיראן, אבל גם עם זה התמודדנו. פתאום נראה שרמת הסיכון סביב ישראל פחתה באופן ניכר, המשקיעים בבורסה מבינים ומתמחרים את זה. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על ההזדמנויות האזוריות, למשל עם סעודיה, אולי המדינה המוסלמית החשובה בעולם".
מה הנזק בהשארת הריבית ברמה הנוכחית?
כל מי שהתקרב אי פעם לתחומים כמו כלכלה, פסיכולוגיה, ניהול או הכנת ארוחת ערב, יודע היטב כי גם אי החלטה היא החלטה. כשנגיד בנק ישראל מחליט להשאיר את הריבית ללא שינוי, הוא מקבל החלטה אקטיבית מודעת להמשיך במדיניות שמרנית, מרסנת; החלטה שיש לה השלכות. אז מהן ההשלכות של השארת הריבית ב-4.5%? מה אמור לגרום לנגיד לחשוש גם מאי שינוי?
"קודם כל, בנק ישראל לא רוצה לשמור על פער גדול מדי בריביות מול העולם. ברגע שהריבית בארה״ב יורדת וכאן לא - זה סוג של העלאת ריבית, כי אם היינו בפער מסוים מול ארה״ב, הפער הזה גדל", אומר פוריה. "מעבר לכך, יש המון אנשים שהריבית הגבוהה מקשה עליהם, בראש ובראשונה נוטלי המשכנתאות. ריבית גבוהה גם תומכת בשקל, מה שרע ליצואנים שמוכרים בדולרים וכל ההוצאות שלהן בשקלים".
ממה הנגיד חושש?
"בנק ישראל לא רוצה לזגזג. ב-2022 היציאה מהקורונה גרמה לעלייה באינפלציה, אבל הקונצנזוס היה שזו אינפלציה זמנית - ולכן הבנקים המרכזיים לא הגיבו. כשהם הבינו שהאינפלציה נשארת, שהיא למעשה אינפלציה 'דביקה', הם כבר היו צריכים לרוץ ולהעלות את הריבית בקצב מאוד משמעותי, שגרם למשבר ב-2022. הבנקים המרכזיים בעולם לא רוצים כיום להגיע למצב בו הם יורידו ריבית, האינפלציה תקפוץ בחזרה והם יצטרכו להתחיל לרדוף אחרי הזנב של עצמם. לבנק ישראל יש גם נסיבות ביטחוניות, ולכן הוא כרגע הרבה יותר שמרן מבנקים אחרים בעולם".
"נגידים של בנקים מרכזיים, בניגוד לאנשי שוק ההון, הם אנשים מאוד סולידיים וזהירים", מזכיר תובל. "אם הנגיד יוריד עכשיו את הריבית ואחר כך ייאלץ מיד להעלות אותה בחזרה, זה עלול להצטייר כחוסר יציבות. הוא יחכה לראות את כל התמונה וכל הנתונים, ורק אז ילחץ על ההדק. אני מעריך שהוא כבר מזהה הזדמנות להוריד את הריבית, אבל אומר לעצמו שלא יקרה כלום אם יחכה עוד חודש וחצי ויוריד את הריבית בספטמבר".
מי מחכה במיוחד להורדת ריבית?
"שוק ההון כבר מתמחר ריבית של 4% עד סוף השנה, כך שלא תהיה בשווקים דרמה גדולה מדי. עם זאת, הורדה של חצי אחוז בריבית חשובה במיוחד לנוטלי המשכנתאות ועשויה להמריץ את שוק הדירות. כרגע עסקאות נסגרות קצת יותר לאט בשוק הדיור, זה עניין של סנטימנט. אנשים עדיין לא במצב רוח כל כך טוב בגלל המלחמה, אבל זה מתחיל להשתנות עכשיו, בטח אחרי שנפגעו כל כך הרבה דירות באזור המרכז. בבת אחת נעלמו מהשוק משהו כמו 1,500-2,000 דירות במרכז. מעבר לכך, הרבה מאוד אנשים שעד היום חיו בלי ממ"ד מחפשים עכשיו דירה עם ממ"ד, מתוך הערכה שראינו רק את מלחמת איראן הראשונה ותהיה גם, מתישהו בחמש השנים הקרובות, מלחמת איראן השנייה".
אז מה יקרה עד סוף השנה?
תובל ופוריה, ממש כמו ידגר לפניהם, מציעים להסתכל מעבר להחלטת הריבית הנוכחית, לפחות עד סוף השנה הנוכחית. "גם אם הריבית לא תרד בשבוע, לא אתפלא אם יהיו שתי הורדות רצופות בשתי החלטות הריבית שיבואו בהמשך", מעריך תובל. "אם תהיה הסדרה בעזה ומול מדינות ערביות נוספות, אין שום ספק שהריבית תרד פעמיים עד סוף 2025 לרמה של 4%".
פוריה מסכים – ואף מעלה: "לא רק שהריבית כיום גבוהה מדי, אני גם מאוד אופטימי לגבי השוק המקומי וההתפתחויות בכלכלה הישראלית. אני מצפה שהשקל ימשיך להתחזק, השוק המקומי ימשיך להציג תשואות יתר ופרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת. אני גם מצפה לנורמליזציה עם מדינות נוספות באזורנו, כך שהסביבה הכלכלית רק תתחזק ותתמוך בעוד שתיים עד אפילו שלוש ירידות ריבית עד סוף השנה, לרמה של 4% או 3.75%".
ואם בנק ישראל יחליט בכל זאת להשאיר את הריבית ללא שינוי בשבוע הבא, איזה רמזים כדאי לחפש בסקירת הוועדה המוניטרית?
"אם הריבית תישאר ללא שינוי, בנק ישראל לכל הפחות ירמוז על הורדת ריבית וכנראה יכתוב שהמשך ירידת פרמיית הסיכון והמשך התחזקות השקל עשויים לתמוך בהקלות מוניטריות. אני לא רואה תרחיש שבנק ישראל מתעלם לחלוטין ממה שקרה עם איראן וההתחזקות הדרמטית של השקל ופשוט עושה קופי פסט להודעה הרגילה שלו שהוא ימשיך לעקוב ולהיות ער. ברור לכולנו שדברים השתנו באופן דרמטי, אנחנו רואים את זה גם בשווקים. לכן, אני מצפה למשהו בין הורדת ריבית בפועל לבין בין רמז מאוד עבה על הורדת ריבית בשתי החלטות הריבית הבאות. הגיע הזמן שבנק ישראל לא רק יעשה מה שמצפים ממנו, אלא יראה שהוא יודע לקבל החלטות בצורה מהירה ולהגיב באמת למה שקורה בשווקים".