תושבים רבים בעוטף עזה, שהתחילו לבנות בית לפני ה-7 באוקטובר ושילמו מקדמה ממיטב כספם (מאות אלפי שקלים), נדהמו לגלות לאחר ששבו לקיבוץ מהפינוי במלונות, כי הם נדרשים לשלם עוד סכום של 400-500 אלף שקלים על מנת לסיים את בניית ביתם בשכונות ההרחבה, וזאת בשל עלייה במחיר הבנייה הכולל בין השאר את עלות החומרים ועלות הפועלים.
התושבים ההמומים, ששמו את כל הונם במקדמה ששילמו לבנייה לפני ה-7 באוקטובר, נשארו בין הפטיש לסדן. "אין לי עוד 400,000 שקלים לשלם", אומר צבי מקיבוץ צמוד גדר שנמצא ממש מול ג'אבליה וסג'עייה ואמור לסיים לבנות את ביתו. "לא מספיק שהיינו מפונים שנה וחצי, בקושי הצלחנו להתפרנס, נרצחו ונחטפו חברים ומשפחה שלנו, בנוסף לזה אני צריך להמציא עוד מאות אלפי שקלים? שהמדינה תגיד תודה שאני בכלל חושב לבנות פה שוב, מול עזה, ומייד תסדיר את זה, זה לא אמור ליפול על הגב שלנו בשום צורה".
התושבים, שקיבלו רק עכשיו אישור להתקדם עם הבנייה לאחר שנה וחצי, טוענים למעשה כי המדינה שוב זורקת אותם מכל ואומרת להם: "תסתדרו לבד". "לא יהיה ככה לקיבוצים דור המשך מבפנים", אומר ים סוסנה, תושב קיבוץ כפר עזה שביתו "תקוע" בבניה החדשה עם עוד 45 משפחות: "התחושה היא ששוב ושוב המדינה מפקירה ונוטשת אותנו. בשכונות ההרחבה המדוברות היו מחבלים. שילמנו כבר מעל 300,000 שקלים ואף אחד לא מדבר איתנו. בכפר עזה כרגע יש אפס התייחסות למי שהתחיל תהליך בנייה ונתקע באמצע. היית מצפה מהמדינה לתעדף את זה, אבל נראה שבגדול התוכנית היא לא להחזיר אותנו, אלא להחליף אותנו בתושבים חדשים. ככה גומרים מועצה. לקחנו משכנתא על הרים של חול, ואין לנו איפה לגור".
גם משפחות חטופים ומשפחות שכולות
בקיבוץ כפר עזה מדובר על 45 יחידות שאמורות להיבנות, בקיבוץ מפלסים היו 18 משפחות לפני ששלוש משפחות נטשו לאחר שהבינו שלא יוכלו לעמוד בתשלומים, ובמועצות נוספות מדובר במאות יחידות דיור שכרגע תקועות, בקיבוץ נירים באשכול נבנית שכונה חדשה עם אותה בעיה וגם בקיבוץ גבים הבנייה תקועה.
מבין המשפחות שקנו בית בשכונת ההרחבה התקועה בכפר עזה למשל, ישנן גם משפחות של חטופים שחזרו, או משפחות שכולות. משפחת דמארי ומשפחת שימריז למשל, רכשו בית בפרויקט שכונת הרחבה חדשה בכפר עזה לפני ה-7 באוקטובר, ונמצאות באותו המצבף כמו גם שש משפחות שכולות.
"עוד 400,000 שקלים למשפחה יגמרו כלכלית על המשפחה,", טוען עו"ד ארז לוין, תושב קיבוץ מפלסים שבניית ביתו "תקועה". "אנשים לא יצליחו להרים את הראש, והבנק בכלל לא יאשר להם סכום כזה, אבל למה זה צריך ליפול עליהם? הרי שנה וחצי עברה כי הייתה כאן מלחמה, והאזור היה סגור, כי היו פה מחבלים ופינו אותנו, אין פה שום דבר הגיוני. איפה המועצה? איפה הקיבוצים שילחמו עלינו? הם היו צריכים לדרוש מהמדינה שחלק מכספי תקומה ילכו בדיוק לזה, ובמקום זה הם מקשים עלינו יותר ומבקשים שעד תאריך ה- 20 לאפריל, נקבל החלטה כן בונים או לא בונים, ובכל מקרה הסכום יושט עלינו".
הקיבוצים לוקחים את כספי תקומה בעיקר לפרויקטים גדולים בקיבוץ
מנהלת תקומה, שהוקמה לאחר מלחמת "חרבות ברזל", פועלת תחת משרד ראש הממשלה ומשמשת כגוף המרכז את מאמצי השיקום והסיוע לאזרחים שנפגעו מהלחימה. תפקידה כולל שיקום קהילתי, מתן סיוע כלכלי, טיפול נפשי, ותיאום בין משרדי ממשלה שונים במטרה לאפשר חזרה לחיים סדירים ובניית חוסן אזרחי לטווח הארוך, במיוחד בקרב תושבי עוטף עזה והיישובים שפונו.
לטענת התושבים, הקיבוצים מקבלים את הכסף מהמנהלת עבור שיקומם, דרך צינורות הוועד אבל הם לא נלקחים בחשבון, ואין שום הוראה שמחייבת את אותם נציגי הקיבוץ להקצות תקציב למקרים כמו אלו. ""הרסנו את הבית שגרנו בו כחודש לפני השביעי, הכל נתקע, הקבלן ברח ואת אף אחד זה לא מעניין", מספר אלירן דרור, מקיבוץ גבים. "דורשים מאיתנו תוספת של 600-700 אלף מהמחיר המקורי. המדינה כשלה במתן ביטחון ובנוסף החליטה שלא נכנסים פועלים מהשטחים, וכך הפקירה אותנו לריב עם הקבלנים והמנהלות ולספוג את העלויות בעצמנו".
התושבים טוענים כי מנהלת תקומה לא "צבעה" את הכספים לתושבים לפי הפגיעה האמיתית שספגו התושבים או לפי סעיפים ברורים. "במקום לדאוג לתושבים שחיו פה לפני ונותרו עם בעיות אמיתיות, בוחרים לגלגל אלינו את האחריות, בשורה התחתונה, תקומה פשוט חילקה כסף לקיבוץ וביקשה ממנו לנהל את הכספים כראות עיניו".
סוסנה מכפר עזה מוסיף: "חתמנו על החוזה בדיוק ב- 7.9.23, אני ממש זוכר את זה, התרגשנו ממש. ועכשיו? אומרים לי בוא תשלם גם 30 אחוזים יותר. אני נראה למישהו מזוכיסט? גם ככה בוחר לחזור לכפר עזה אחרי הכל. אנחנו צריכים להיות בעדיפות הכי גבוהה של המדינה, הם צריכים לשאול אותנו – מה יגרום לכם לחזור? במקום זה אומרים לי בוא תשלם עוד 500,000 שקלים על התייקרות בתקופה שהיית מפונה בצו מדינה. שרפתם לי את העתיד".
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: המנהלת פועלת בשיתוף עם משרד השיכון להעמקת סבסוד פיתוח בישובי חבל התקומה בהתאם לקריטריונים וכללים שיקבעו.
בנוגע למגרשים ששווקו טרם ה-7 באוקטובר המנהלת בוחנת אפשרות לסייע בסבסוד גם של מגרשים אלו בהתאם להנחיות המשפטיות.
תגובת מועצה אזורית שער הנגב: המועצה האזורית שער הנגב מודעת היטב למצוקה של תושבים אשר החלו בבניית ביתם טרם מתקפת ה-7 באוקטובר, ונותרו כעת עם בנייה תקועה והוצאות בלתי צפויות שנוצרו עקב התייקרות חומרי הגלם והעבודה בענף הבנייה בעקבות המלחמה. מדובר באנשים שבחרו לקשור את גורלם עם יישובי האזור – וכמועצה, אנו מחויבים לעשות ככל שניתן כדי לסייע להם לשוב לבתיהם בהקדם ובכבוד.
ממס רכוש נמסר בתגובה: הטענה שמובאת על ידכם לא הועלתה בפני מס רכוש ובכלל זה גם בפגישות שנערכו עם ראשי 11 הישובים.
בכל מקרה, חוק מס רכוש מפצה אנשים פרטיים רק על נזקים ישירים פיזיים שנגרמו לבתיהם ועל כן, הגידול בעלויות הקבלן, אותו הוא משליך על הדיירים, לא מכוסה על ידי החוק ולא ניתן לפיצוי במסגרתו.
ככל ומדובר בקבלן העומד בתנאים, הוא יכול להגיש תביעה לפיצויי על נזק עסקי עקיף והיא תיבחן.
מקיבוץ מפלסים נמסר בתגובה: קיבוץ מפלסים החל לפתח בניית שכונה חדשה עוד לפני המלחמה. כבר אז החלו עבודות התשתית של השכונה. לפני מספר חודשים התחלנו את עבודות התשתית של השכונה והם אמורות להסתיים בחודש הקרוב.
בעקבות המלחמה שנכפת עלינו ב-7.10 ופגעה בכולנו, הופסקה העבודה על השכונה, בנוסף הופסקה לחלוטין העסקה של עובדים פלסטינאים שפגעה קשות בענף הבנייה בכלל המדינה וגרמה לעליות מחירים בענף. גם אנחנו קיבלנו בהפתעה את עליית המחירים החדה. יחד עם זאת מיד עם היוודע המצב התחלנו בחשיבה על פתרונות אחרים שיאפשרו לחברים החדשים לבנות את ביתם במפלסים. חשוב להדגיש, המשפחות הבונות הם חברי קיבוץ ואנחנו עושים הכל ואני בטוח שבסופו של דבר נמצא את הדרך שיאפשר להם לבנות את ביתם במפלסים.