משרד הבריאות מציג: לשבור את השיטה על הגב של הילדים
במקום לחזק את השירות הציבורי, משרד הבריאות שוב מנסה "לתקן" אותו על ידי חיסולו. הרפורמה בשירותי התפתחות הילד, שאמורה להתחיל בספטמבר הקרוב, מבטלת בהדרגה את ההחזרים לטיפולים פרטיים במקצועות כמו ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ופיזיותרפיה. למה להתאמץ ולבנות את מערכת הבריאות הציבורית בישראל כך שתמשוך את המטופלים, אם אפשר להילחם בטיפול הפרטי בלי להציע אלטרנטיבה ראויה?
כבר היום, ילד שזקוק לטיפול התפתחותי ממתין בממוצע 5-7 חודשים לתור במערכת הציבורית. "הכול התנהל בעצלתיים, אין זמינות, אין תורים ואין ברירה", מתארת מורן, אם יחידנית לילד על הרצף האוטיסטי. חודשים קריטיים בהתפתחות ילד הולכים לאיבוד שסופו לא נראה באופק. לא פלא שהורים רבים, אפילו כאלה עם קשיים כלכליים, פונים למסלול הפרטי עם החזרים חלקיים מקופות החולים.
עכשיו מגיע משרד הבריאות רוצה לסגור את אפשרות ההחזרים (בהדרגה, הם ביקשו להדגיש. אז הנה, הדגשנו). לטענתם, זה "יחזק את השירות הציבורי" ו"יעודד מטפלים לעבור למגזר ציבורי". מה הנתונים עליהם מסתמכות הטענות האלה? ובכן, אין כאלה. "לצערי, אין לי את כל הנתונים", הודתה בכנסת ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, כששאלו אותה כמה מטפלים חסרים וכמה ייקלטו עד ספטמבר.
לטענת אנשי המקצוע, הרפורמה הקודמת בהתפתחות הילד מ-2020 כבר נכשלה באותה דרך בדיוק. אז הבטיחו קיצור תורים, שיפור איכות הטיפול והרחבת השירותים. בפועל, התורים נותרו ארוכים, המחסור באנשי מקצוע החריף, והמערכת הציבורית המשיכה לקרוס תחת העומס. "הרפורמה מ-2020 כשלה באופן מוחלט", אמרה שרונה שליו, יו"ר עמותת שליו, לאתר שווים. ההורים נאלצו להמשיך ולהסתמך על השוק הפרטי, בדיוק כמו לפני הרפורמה. גם הרפורמה בבריאות הנפש הלכה באותו נתיב כושל. ובכל זאת משרד הבריאות ממשיך בשיטה של "בואו נסגור קודם, אחר כך נראה מה יקרה". מניסיון העבר, התשובה ברורה - משפחות מהפריפריה וממעמדות נמוכים ייפגעו, והטיפולים ההתפתחותיים יהפכו לשירות לעשירים בלבד.
"זה פשוט עוד ניסוי בבני אדם", אמרה ל-mako מנהלת יחידה התפתחותית באחת מקופות החולים. כבר היום קופות החולים לא ערוכות לקלוט את המטופלים הקיימים, כיצד יקלטו פתאום אלפים נוספים? הפרדוקס עוד יותר גדול: במקום לשפר תנאים למטפלים בשירות הציבורי, פועלים להכריח אותם להיכנס למערכת דרך סגירת אפשרויות. כפי שהעידה מרפאה בעיסוק בכנסת: "ב-80% משרה לא הצלחתי להגיע לשכר המינימום".
התוצאה תהיה מעגל קסמים הרסני: הורים שמתקשים לקבל טיפול ציבורי ימשיכו לפנות לפרטי. המערכת תתרוקן עוד יותר ממטפלים. עם סגירת אפשרות ההחזרים, המחירים במגזר הפרטי יעלו, וכך רק בעלי אמצעים יוכלו לקבל טיפול. הטיפול יהפוך ליוקרתי יותר, ומטפלים נוספים יעדיפו לעבוד בפרטי למרות מאמצי הכפייה.
חיזוק השירות הציבורי אמור להיעשות על ידי הפיכתו למושך ואטרקטיבי יותר, לא על ידי כפיית ידם של ההורים והמטפלים. בדיוק כפי שסיכם אחד ההורים בדיון בכנסת: "הרפורמות לא אמורות להיות על חשבון הילדים".
שרת התחבורה של ההילולה במירון, לא של הציבור
חצי שנה שלמה עבד משרד התחבורה על תכנון מערך ההסעות להילולת מירון, לא פחות. הסיטו רכבות, ארגנו אוטובוסים, כמעט הפעילו מטוסים. כל זה כדי שהחוגגים במירון, כ-200 אלף על פי ההערכות, יגיעו בנוחות.
אבל רגע, מישהו העז לבקר. פתאום צצה טענה שרגב "ביטלה רכבות לחיילים". השרה קפצה מיד. "פייק ניוז! שקר גס!". ואז, באותה נשימה ממש, אישרה בדיוק את מה שהכחישה: "הרכבות שהוסטו לטובת מתן מענה להילולה הינן בשעות השפל בלבד (09:00-13:00)".
שעות שפל? יום חמישי בבוקר? מעניין באיזה עולם חיה שרת התחבורה, שבו חיילים לא חוזרים מבסיסים בימי חמישי, אנשים לא נוסעים לעבודה, וסטודנטים לא ממהרים הביתה. אולי בעולם שבו שרים נוסעים ברכב שרד עם נהג.
אתמול, מבאר שבע לתל אביב לא היו רכבות בין 9:00 ל-13:00. במקומן, אוטובוס אחד בכל שעה. אוטובוס אחד מחליף רכבת שמסיעה מאות נוסעים. משהו במתמטיקה הזו לא מסתדר.
מי שתמיד מדברת על "הפריפריה הפריפריה הפריפריה" היא זו שפוגעת בה בלי לחשוב פעמיים. הדרום תקוע בפקקים? הצפון מנותק מתחבורה? העיקר שמשתתפי ההילולה יגיעו בנוחות. "פריפריה" אצל רגב כוללת רק את מי שנמצא בצד הנכון של המפה הפוליטית.
למען הסר ספק, היערכות לאירוע המוני היא דבר הגיוני וראוי. הבעיה היא הסטנדרט הכפול. זו אותה שרה שהכריזה כי "נת"צים ריקים - לא בבית ספרי", וביטלה נתיבים שנועדו לזרז תחבורה ציבורית. זו אותה שרה שאחרי פרוץ המלחמה מיהרה לבטל את התחבורה הציבורית בשבת בטענה ש"אין ביקוש". כנראה שהביקוש להגיע להילולה גדול יותר מהביקוש של חיילים לחזור הביתה.
הכל עניין של סדרי עדיפויות. אצל רגב, ברור מי בראש הסולם. והציבור הרחב? שיסתדר. שיצטופף. שיחכה.
והמחיר? אותו שילמו אתמול הנוסעים, החיילים, הסטודנטים, אנשי המילואים ותושבי הפריפריה בזמן, בנוחות, ובתחושה שמשרד התחבורה יודע בדיוק איך להיערך כשהוא רוצה. פשוט לא בשבילם.
חבל שאותה דבקות במשימה, אותה הקצאת משאבים, אותה תשומת לב לפרטים, לא מופנים לשיפור התחבורה הציבורית בכל ימות השנה. אבל מה לעשות, גם להעמיד פנים שאכפת לך מהציבור הרחב יש גבול. בעיקר כשיש הילולה שצריך לטפל בה.
הסכם סין – ארה"ב הוא כולו פייק ניוז אחד גדול
במהלך סוף השבוע נפגשו נציגי ארה"ב וסין בשווייץ בניסיון להביא לסיום מלחמת הסחר המתמשכת בין שתי המעצמות, שהתבטאה במכסים גבוהים במיוחד – 145% מהצד האמריקני ו-125% מהצד הסיני. בפגישה השתתפו בכירים משני הצדדים, בהם שר האוצר האמריקני סקוט בסנט, נציג הסחר ג'יימיסון גריר, סגן ראש ממשלת סין הא לי פנג ושר הביטחון הציבורי וואנג שיאוהונג כדי להתוות את ההסכם, וביום ראשון בערב שעון ישראל הגיע כאמור האישור מכיוונם: יש הסכם.
אבל לפני שתפתחו את השמפניות ותנשמו לרווחה, נגלה לכם שההסכם המדובר הוא בסך הכל השהיית המכסים. כלומר אין ממש הסכם, רק הסכמה להוריד את המכסים הדמיוניים משני הצדדים ולהתחיל את הדיונים מההתחלה לתקוםה של 90 יום.
"ריסט" קרא לזה דונלד טראמפ למרות שיש בעיה קטנטנה. אם עד לפני כניסתו לתפקיד לא היו מכסים כלל, במסגרת ההסכמות "להקפיא" את המכסים, עדיין נשארו מכסים מינימליים בגובה 10% על ארה"ב ו- 30% על סין. כלומר עדיין יש מכס על הסחורות שהתגלגל, איך לא, לצרכן הסופי.
המסקנה היא, למרות שהשווקים מיהרו לשמוח, והמדדים טסו ביום של אחרי ההסכם, שהדרך עוד ארוכה לפני שיהיה כאן שקט.
הצרכנים יאמצו? החוק שיעזור לכם לחסוך מאות שקלים בחודש
חוק הפיקדונות החדש, שאושר לאחר חודשים של דיונים בכנסת, ייכנס לתוקף ב-1 בדצמבר וישנה באופן משמעותי את אופן ניהול החסכונות בישראל. החוק מאפשר לכל אזרח לפתוח פיקדון בכל בנק, ללא צורך להעביר את חשבון העו"ש, מה שפותח הזדמנויות לניהול גמיש ורווחי יותר של כספים.
החוק מיועד בעיקר למשפחות, עצמאיים וצעירים המעוניינים להשקיע סכומים קטנים או עודפי הכנסה באופן סולידי. כעת ניתן לבחור פיקדונות בבנקים שונים בהתאם לתנאים והריביות הטובים ביותר, תוך שמירה על חשבון עו"ש פעיל בבנק המקורי. עם זאת, חשוב לשים לב לתנאי הריבית, קנסות פירעון מוקדם ורמת הנזילות של הפיקדון הנבחר.
למרות היתרונות לצרכנים, ייתכן כי חלק מהבנקים לא ימהרו לאמץ את החוק, מחשש לאובדן רווחים תפעוליים מחשבונות העו"ש. חלקם עשויים להציע ריביות נמוכות יותר לפיקדונות ללא התחייבות להעברת החשבון, ולכן מומלץ לבצע השוואת ריביות קפדנית. תתחילו באתר של בנק ישראל ותתקדמו משם, והעיקר- אל תוותרו על הבדיקה שיכולה לחסוך לכם מאות שקלים בחודש.