חלה עגולה גבוהה ומרשימה של קרן אגםכבר יותר מעשר שנים אני אופה חלות על בסיס פחות או יותר קבוע, ויעזור לי אלוהים עדיין לא הצלחתי להפנים שום קליעה שאינה הצמה הרגילה משלוש רצועות. זה תמיד נראה קל, אבל ברגע שנשארים רק אני והבצק הכל מסתחרר לי בראש ועל השיש, והתוצאה היא תמיד מפח נפש בצקי ודביק. ככה בדיוק קרה גם עם החלה העגולה של קרן אגם. למרות הסרטון שמסביר את הקליעה בדיוק, איפשהו תמיד מתבלבלים לי הכיוונים ואיתם היכולת לשחזר מה הרצועה האחרונה שהעברתי ולאן. למעשה, נראה לי שמעולם לא הצלחתי להשלים את הקליעה הזו עד תומה. וכאן אנחנו מגיעים לאחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את החלה הזאת: זה פשוט לא מזיז לה! כשהרצועות מתחילות להתערבב זו בזו אני מחייכת אליהן בסלחנות ופשוט דוחפת את כל מה שלא במקום למטה, עושה איזה הידוק מרושל ויודעת שיהיה בסדר – והתוצאה באמת תמיד עגולה ויפה (טוב לא כמו של קרן, אבל עגולה ויפה).אז זאת סיבה אחת שאני אוהבת את החלה הזאת. הסיבה השנייה היא שזו החלה הכי טעימה מכל אלה שיצא לי להכין – מתוקה, רכה, הכי כיפית בעולם עם רטבים לטבילה או בלי, עם ממרחים או בלי. וחוץ מזה, היא גם טבעונית – בלי מוצרי חלב ובלי ביצה, אפילו לא בזיגוג למעלה (שם יש סילאן מעורבב עם מעט מים – איזה פתרון נאה!). מה שהופך אותה לג'וקר אמיתי בכל בית שאליו היא נכנסת. מקילו קמח יוצאות שלוש חלות קטנות יחסית (קוטר 18 סמ) או שתיים גדולות, ואני ממליצה לכם בכל לב: לפני הכל שימו לכם אחת בצד. (דנה בר-אל שוורץ, עורכת המדור)מאפה עלי גפן של נועה לוימתכון שביקשתי משפית נועה לוי אחרי היכרות עם המנה המעולה הזאת במסעדת ג'וז ולוז, ולמרות שזאת מנה שהוגשה במסעדות (ג'וז ולוז ולאחר מכן קזינו סן רמו), ומלווה את השפית מדי פעם בפופ אפים כאלה ואחרים, היא הכי בית שיש: גדולה, טעימה בטירוף ומשתבחת ביום שאחרי.אצלנו במשפחה היא הפכה למנת מאסט בפסח ועכשיו גם בראש השנה, ולא רק הצמחונים זוללים אותה בהנאה. טיפ: אל תוותרו על הצזיקי. אם רוצים פרווה - אפשר להכין אותו על בסיס יוגורט טבעוני. (ניצן לנגר, עורכת משנה בחופשת לידה)בורקס דפי אורז עם גבינותאני לא מהחסידים של דפי אורז. לא משנה מה ניסיתי להכין לפי הסרטונים המגרים שמציפים את טיקטוק ואינסטגרם, מעולם לא הצלחתי לייצר מחומר הגלם הזה משהו באמת אכיל, שלא לומר קריספי. בשלב מסוים פשוט ויתרתי והחלטתי שזהו, אני לא מנסה שוב.יום אחד קיבלתי מהילד (11) הודעה שהוא הולך להכין בורקס גבינה מדפי אורז. לא האמנתי שזה יעבוד, אבל לשם הניסוי הסכמתי לתרום את אוסף הגבינות שהיה לי בבית. הבן והחבר הפודי שלו השתלטו על המטבח, ולהפתעתי התוצאה הייתה בורקס פריך וטעים. כל כך טעים, שהם הזמינו עוד חברים והכינו עוד ועוד סיבובים עד שלא נותר בדל של גבינה בבית. בסופו של דבר היו כאן שישה ילדים שבעים מאוד ושני מבוגרים שחזרו להאמין בדפי אורז. (לין לוי, כתבת ראשית)מאפה כרובית מוקרם של שרית נובקעזבו את זה שכרובית היא אחד הירקות הכי ורסטיליים וטעימים שיש על הכדור, או את זה שבערך כל מה שתוסיפו לו שמנת ומוצרלה הוא בעל פוטנציאל להפוך לאגדי – אלה באמת לא הסיבות העיקריות להעריץ את המתכון הפשוט והמעולה הזה של שריק נובק. מה שגורם לי לחזור למתכון הזה שוב ושוב (ושוב), להכין אותו לאירוח או סתם לסופשבוע, להביא אותו כשמתארחים ולהדר ולפאר אותו בכל הזדמנות שניתנת, הוא היחס הבלתי נתפס בין קלות ההכנה לתוצר הסופי. המנה הזו היא בעיניי ההגדרה האולטימטיבית לקומפורט פוד. טעימה, מנחמת ועשירה. עם הקריספיות של פירורי הלחם והצ'יזיות של המוצרלה. נשבעת שאני מריירת ממש עכשיו מעל המקלדת. וזאת בסך הכל כרובית, אתם קולטים?אין מי שאוכל ממנה ולא מבקש את המתכון, ומארחים שזכו שניטלטל אליהם עם התבנית כבר יודעים לדרוש שתביאי את הכרובית הזאת שלך. והקלות? כל מה שעושים פה זה לבשל פרחי כרובית, לשפוך עליהם רויאל (תערובת של שמנת, קמח, ביצים וגבינה), לפזר מעל פירורי לחם ולאפות עד שמזהיב. ואת זה אפילו החתול שלי יכול לעשות. (יפית פרץ פוקס, ממ עורכת משנה)מרק מינסטרונה בצ'יק של רותם ליברזוןאני זוכרת את הפעם הראשונה שהכנתי את המינסטרונה הזה, והופתעתי מכמה כלום רכיבים הוא דורש, לעומת כמה שהוא בסופו של דבר טעים ומספק. מרק מינסטרונה הוא כובש לבבות מיסודו, שילוב משביע בין שעועית לבנה לפסטה קטנה למרק ירקות ועגבניות מנחם. התוספת של רותם, שפע שמן זית ופרמזן לפיניש, משדרגת את קערת המרק הזאת אפילו יותר (אם אתם מתלבטים כמה פרמזן זה מספיק - תוסיפו עוד ועוד, ורק אז הגיע הזמן להפעיל את הבלמים). אומנם לפי המתכון תוך זמן קצר יש לכם סיר מרק עומד ומוכן, אבל אני גיליתי שאם יש זמן לפנק את הסיר עם טיגון ירקות ראשוני ארוך יותר, ובהמשך גם עם צמצום של הציר שנוצר, נולד לו מין מינסטרונה שנע על המנעד שבין מרק לקערת פסטה בהרבה רוטב, וזה כיף ביותר.כך או כך, המתכון הזה הפך לבן בית קבוע אצלנו בחורף ובסתיו. כמעט שאין שבוע שאין סיר מינסטרונה על הכיריים. הוא פשוט להחריד, מבוסס על מרכיבים שיש כמעט בכל מקרר ביתי ועובד גם אם משנים תיבול או כמויות, לפי מה שיש בבית באותו הרגע. וזה בעצם כל מה שצריך בשביל להפוך מתכון לרצפט משפחתי קבוע. (ריטה גולדשטיין, מבקרת מסעדות וכתבת)עוגת בננות הכי פשוטה שישאתם יודעים איך זה עובד עם בננות. הן מגיעות מהסופר או מהשוק יפות וזקופות, ומספיק שלא שמתם לב אליהן איזה יומיים ופתאום אתם מגלים אותן בקערה כשהן כבר רקובות. זה תלוי בעונת השנה, אבל בגדול יש להן חלון הזדמנויות צר מהרגע שבו הן התעייפו והפכו בשלות מאוד (הפכו לדבש כמו שסבתא שלי אומרת), ועד שהן כבר שחורות ורכות מדי אפילו בשביל אפייה. לי כמעט תמיד יש בסלסילת הפירות שתי בננות שאני מצליחה להגיע אליהן רגע לפני הפח, כשרמת הסוכר בהן גבוהה והטקסטורה מתאימה בול לאפייה.עם המתכון הזה לעוגת בננות שתמיד מצליחה של שרית נובק הצלתי המון בננות. זה מתכון פשוט, בסיסי ומנצח, עם מצרכים שתמיד יש בבית. וכשהעוגה יוצאת מהתנור ומוגשת לצד כוס קפה, אין מישהו שלא מבקש את המתכון. גם שימוש לבננות שכמעט רצינו לזרוק וגם כל הטוב הזה בפחות מחמש דקות הכנה? באמת שאין יותר מה לבקש. (יעל קצב, מתכונאית ראשית)קציצות זוקיני של גרקומכירים את זה שאתם חוזרים מחופשה וכל מה שבא לכם זה לשחזר את הטעמים שאכלתם? אולי כדי למשוך עוד קצת את החופש, לשחזר איזה רגע קסום, או פשוט כי אכלתם משהו כל כך טעים שאתם חייבים עוד ממנו? אז זה מה שקרה לי לפני שנתיים, אחרי שחזרתי מחופשה יוונית באתונה. נתקלתי שם בפעם הראשונה במנה הזו, של קציצות זוקיני, והן היו כל כך מושלמות שפקדתי אותן מינימום פעמיים ביום בכל טברנה אפשרית. משהו בשילוב של הירקות הקראנצ'יים, הטעם הטוב של הטיגון והטבילה בצזיקי לא יצא לי מהראש.אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה שמחתי לאתר פתאום את המתכון שלהן במדור האוכל. היוונים קוראים להן קולוקיטוקפטדס, אבל באמת שלא חייבים להתאמץ על השם. בגרסה הזו של מסעדת גרקו מדובר במתכון לא מורכב בכלל, ברמת ילדים מבשלים. והטעם? רק אגיד שהן יהיו הראשונות להתחסל בכל ארוחה. טיפ ממני: תכפילו כמויות. (מיה הלל, מנהלת מיזם mako eats)גוזלמה של יעל קצבכשביקשתי מיעל קצב שתצלם לנו מתכון לפיתות מחבת כאלה טורקיות, עם גבינות ובצל ירוק, עדיין לא ידעתי אפילו איך הוגים את המילה גוזלמה (Gözleme), ובטח שלא כמה עמוק ללב ולשגרת החיים שלנו הפיתות האלה הולכות להיכנס. מכיוון שמדובר בבצק שמרים זהו לא מתכון מהיר במיוחד, אבל יחסית למתכוני שמרים הוא זריז כאיילה. הבצק המוכן דורש התפחה של שעה אחת, ואז אפשר להתחיל לעצב פיתות ולהעלות אותן מיידית לצריבה במחבת. התוצאה היא פיתות שמנמנות, בשרניות ממש, עם גבינות שנמתחות בביס ונקודות ירוקות שמוסיפות טוויסט חרפרף של טעם, וליד סלט ירקות הכי פשוט זאת באמת ארוחת ערב שאין טעימה ממנה.אגב, ניסינו להשתמש רק בגבינות רזות, עדיין יצא מעולה. ניסינו לחמם למחרת בטוסטר - גם. (דנה בר-אל שוורץ, עורכת)חמין צמחוני של תום פרנץהחמין הראשון שהכנתי אי פעם, ומאז - בכל פעם שמתחיל להתקרר וקצת קצת לטפטף כולם מחכים לשבת הגשומה והקרה שבה נתכנס סביב הסיר הזה. עם הזמן העליתי את הכמות של תפוחי האדמה, שתמיד מתחסלים ראשונים, ועם הזמן גם רכשתי סיר גדול יותר - לא משנה כמה גדול הוא נראה, איכשהו נשארות רק מנות בודדות להמשך השבוע. והבשר? באמת שהוא לא חסר. הקוגל, עושר הקטניות ויתר המרכיבים מספיקים לחלוטין. (ניצן לנגר, עורכת משנה בחופשת לידה)פלאפל ירוק ועסיסיבתור המתכונאית של המדור אני מעלה לא מעט מתכונים לאתר מדי שבוע, וסביר שאני אהיה קצת משוחדת. אבל אם הייתי צריכה לבחור במתכון אחד מבין כל אלה שיצרתי והכנתי בשנים האחרונות, זה המתכון המשפחתי המנצח שלנו לפלאפל. המתכון הזה הוא חלק בלתי נפרד מהילדות שלי. כשהייתי קטנה היו לנו תמיד שקיות עמוסות בתערובת הזו במקפיא, ולפחות פעם בשבוע היינו מוציאים כירה לחצר, מניחים עליה סיר מלא בשמן לטיגון ומטגנים כמות פלאפל שיכולה להאכיל שכונה שלמה. זה היה ריטואל קבוע, וכל מי שהיה עובר היה עוצר, מנשנש כדור-שניים ומתענג על הפלאפל הירוק והמטריף הזה. אני מבטיחה לכם שאחרי שתכינו פעם אחת את המתכון הזה, לא תחליפו אותו בחיים. (יעל קצב, מתכונאית ראשית)בניצה גבינות של קרן אגםעוד לא נתקלתי במתכון שמבוסס על בצק פילו שאינו מוצלח, שלא לומר מעולה. הפילו הזה ממזר גדול. בקושי בצק, עלים דקיקים ושבריריים, אין בו לא הוד ולא הדר. אבל את הקראנץ' שהוא עושה למאפים – אף בצק לא יכול. מאפי פילו וגבינות מככבים אצלנו הרבה, אבל את הגרסה הזו של קרן אגם לבניצה בולגרית אני אוהבת במיוחד. הסיבה הראשונה היא שהוא קל ברמות – אפילו לא צריך לגלגל את עלי הפילו אלא רק להניח אותם בתבנית. השנייה היא המילוי העשיר, שמשלב יוגורט, גבינה בולגרית וקשקבל, הגבינה שעבורי היא טעמי ילדות. קשקבל (שהייתי קוראת לה תמיד קצ'קבל) הייתה חלק בלתי נפרד מהמטבח הטורקי של סבתא ויקטוריה האהובה, שהייתה מכינה ממנה מטעמי על (עוגיות הבואיקוס המלוחות שלה היו משהו לפנתיאון) או מגישה אותה סתם כך לארוחת ערב בקערית מלמין ירקרקה שהיום כבר מזמן נחשבת וינטג'. והשלישית היא שברוב הפעמים שאני מכינה את המאפה הזה, בני הבית או האורחים עטים עליו כציפורי טרף עד שלא נותר ממנו פירור. מאחלת לעצמי שאמשיך להכין אותו עוד שנים ארוכות. (יפית פרץ פוקס, ממ עורכת משנה)עוגיות בראוניז של עדיקושאני אומנם אוהבת לבשל, אבל זה תמיד מהראש, בלי מתכון מסודר, ומאפייה אני נמנעת באופן אקטיבי. אי לכך לבן ה-11 שלי לא נותר אלא לחפש מתכונים ברשת ולעשות את זה לבד. יום אחד הוא הגיע הביתה להוט להכין עוגיות. חיפש מתכון, מצא, והודיע שהוא הולך להכין עוגיות ב-10 דקות. הייתי סקפטית מאוד, ורק קיוויתי שלא ישאיר יותר מדי בלגן במטבח. אחרי כמה דקות, כשהגעתי למטבח לוודא שהוא עומד על כנו, מצאתי את הילד עם הטלפון פתוח על המתכון הזה. זה הצליח בענק, העוגיות חוסלו, ומאז הוא אופה אותן לפחות פעם בשבוע. (לין לוי, כתבת ראשית)אגדאשי טופו של מסעדת אונאמיהמטבח האסייתי הוא אחד מהפופולריים ביותר בארץ וגם במטבח האישי שלי בבית, וכשמדובר באגדאשי טופו, אין ספק שמסעדת אונמי בתל אביב היא הבית לאחת ממנות האגדאשי הכי מוצלחות בישראל. כזאת שמשלבת בין ציר עדין ועשיר בטעמים לטופו חם ופריך, ואוזלת במהירות עילאית שגורמת לך לרצות לחזור לעוד, ובהקדם. כשמתחשק לנו להשקיע ולשחזר בבית את אחת מהמנות האסייתיות שאנחנו הכי אוהבים לאכול בחוץ - אנחנו חוזרים למתכון הזה.זאת מנה שבפעם הראשונה קצת מרתיע להתנסות בה, בעיקר בגלל התדמית הלא נגישה, ועוד יותר בגלל הרכיבים האקזוטיים שאין בכל מטבח ביתי בישראל. אבל כשמדלגים על המשוכה הראשונית, ובעיקר מצטיידים בחומרי הגלם ההכרחיים (שהם גם שימושיים מאוד בשלל מנות יפניות ואסייתיות אחרות) - כמו מירין, אצות קומבו ובוניטו - מבינים שזו בעצם מנה פשוטה יחסית להכנה, שגם מאפשרת איזון טעמים אישי ככל שמכינים אותה יותר.גם אם אין לכם דייקון או פטריות נמקו יפניות - ייצא לכם יופי של אגדאשי טופו. אנחנו לא נגלה ששיניתם קצת את החוקים עם חומרי גלם זמינים יותר. כל עוד השקעתם בספיגת הטופו מנוזליו, טיגון קליל שיוצר מעטה פריך ומוזהב וציר מצוין, שזה הסוד של כל הטעם במנה הזאת, מובטחת לכם קערה מהנה במיוחד בסטייל של מסעדות. (ריטה גולדשטיין, מבקרת מסעדות וכתבת)ברוקיז של עדיקושבאחד מימי השישי קיבלתי משימה להכין קינוח לארוחת הערב. המשימה הגיעה עם שלל דרישות: שיהיה שוקולדי ומנחם, אבל לא עוגת שוקולד קלאסית, שיהיה קינוח מיוחד, אבל כזה שעוד לא הכנת. בקיצור, אתגרו אותי. אז אחרי שיטוט קצר באזור העוגות של מדור האוכל, נפלתי על מתכון שהיה לי ברור שהוא עונה על כל הדרישות: ברוקיז. בראוניז עם בצק עוגיות של עדיקוש, שיודעת דבר אחד או שניים על מתוקים שוקולדיים מנחמים. רק שפה היה גם טוויסט מגניב וטרנדי של בצק העוגיות. מעבר לזה שהבראוניז האלה יוצאים מהתנור כל כך מרשימים ויפים בתבנית, קל מאוד להכין אותם ואין אחד שלא מתאהב. מאותו יום שישי זה הפך להיות אחד ממתכוני הבית שלנו, ברמה שאני כבר זוכרת את רשימת הקניות בסופר ואת אופן ההכנה לגמרי בעל פה. (מיה הלל, מנהלת מיזם mako eats)עוד מתכונים מומלצים, שנשארו בחוץ מטעמי חוסר מקום בלבד:פאי גבינה ותותים ללא אפייה, המתכון הכי טוב לחמין, מנגולד ממולא באורז וסלק, עוגיות שוקולד ללא גלוטן, לחם גבינות, עוף עם פתיתים וירקות בסיר אחד, עוגת יוגורט ולימון, רוגלך טירוף, לחמניות כמו בגן, חיתוכיות פקאן, פלפלי שושקה ממולאים, עוגיות שוקולד צ'יפסרוצים ליצור גם אתם אוסף מתכונים שתחזרו אליהם שוב ושוב? מציעים שתתחילו פה: כל המתכונים של מדור האוכל של mako.