משרד הבריאות דן בימים אלה באפשרות לסמן מוצרי מזון מסוימים במדבקות אדומות. המדבקות יופיעו על מוצרים שמכילים ערכים גבוהים של שומן טראנס, מלח וסוכר. סדרת החטיפים המלוחים קראנצ'וס הקדימה תרופה למכה והוציאה לשוק גרסאות פחות מזיקות בחמישה טעמים – גריל, בצל, ברביקיו, פלאפל ופיצה. או כמו שאנחנו קוראים להם: אבות המזון. החטיפים זכו לסימון מחמיא: "מתכון חדש, עומד בדרישות משרד הבריאות", ובאתר המשווק ניתן לקרוא בפירוט על המעלות של החטיפים המחודשים. בין השאר, הם מכילים 40 אחוז פחות נתרן ו-60 אחוז פחות שומן רווי ממקביליהם.
להתפאר באישור של משרד הבריאות על חטיף מלוח זה כמו להשוויץ באישור של משרד התקשורת על זוג נעליים: תודה על הטיפ, אבל לא ממש שאלנו לדעתכם. חטיפים נקנים הרי מתוך שני טעמים: אהבה למזון מלוח וממכר שאין בו באמת ערך תזונתי, או כניעה לתחנוניהם של ילדים בסופרמרקט. אנחנו משתייכים לקטגוריה הראשונה, לכן ניגשנו לחטיפים המשופרים של קראנצ'וס בחשש. מה, עכשיו יכריחו אותנו להיות בריאים? מצאו דרך לשאוב את חדוות הטיגון והמונוסודיום גלוטמט מעוד אספקט בחיים האלה, כאילו לא הכריחו אותנו לוותר על סוכר מוסף בשוקו רק לפני שנתיים. ליצרני מזון פשוט אין לב.
אבל גוֹש ניגשנו, ודגוֹם דגמנו שלושה טעמים: בצל, ברביקיו וגריל. צורותיהם של החטיפים מחקות בדיוק נאמן את צורותיהן של המקבילות ממשפחת ביסלי – הקראנצ'וס גריל מסולסל כפוזילי, וטעמי הברביקיו והבצל עגולים. החך הרגיש שלכם לא צפוי לחטוף, אם כך, התקף לב עקב צורה לא הולמת. גם בטעמם הם מזכירים מאוד את בני הדודים תוצרת אסם, עם כמה וריאציות עדינות. קראנצ'וס הגריל, למשל, מעושן יותר מהמקבילה הביסלית, וקראנצ'וס הברביקיו מנסה להיות מתובל יותר מהחלופה המוכרת, אבל זה לא לגמרי הולך לו והוא מותיר אחריו טעם לוואי מתקתק. והכי חשוב: בכל שלושת המקרים לא הרגשנו שהתקמצנו עלינו מבחינת טעם, והחטיפים היו מלוחים במידה מספקת.
מכיוון שאנחנו מאמינים במדע, שפכנו את הקראנצ'וס לשלוש קערות לא מסומנות ונתנו לציבור העובדים באופן-ספייס להכריע. טעמי הברביקיו והגריל זכו למשיכות כתפיים ולמחמאות לא נלהבות בסגנון "אוקיי" ו"אם היו מגישים את זה ביום הולדת במשרד הייתי אוכל את זה" - אך מי שהפתיע בענק היה קראנצ'וס בצל. החטיף הרגיש ונטעם פריך, מענג לפיצוח בפה ועבה יותר מביסלי בצל. הטעם שלו היה מדויק ועדין, הוא לא הותיר אחריו את הפינוק/עונש ששמו ריח פה תעשייתי של בצל, והקערה שלו הייתה הראשונה להסתיים. חלק מהטועמים הצליחו אפילו להבחין בהפחתת השומן שהבטיחו לנו (או שזרמו עם אפקט הפלצבו), וציינו שהמתכון החדש הפך את החטיפים לקלילים יותר, ולכן מהנים יותר לאכילה.
