את האוכל הישראלי העדתי כולנו מכירים. הרי גם אם אתם לא פולנים יש סיכוי גדול שעל שולחן החג שלכם יש גם גפילטע, ואין מצב שאתם חיים בארץ ומעולם לא טעמתם ג'חנון. גם הוויכוחים בנושא כבר מוכרים עד לזרא: רבים מבני עדות המזרח סבורים שקרעפלאך הם ברייה חיוורת ועצובה שאין כל סיבה להכניס לפה, ובאוכלוסייה האשכנזית יימצאו לא מעט שירננו על הדג המרוקאי שהוא "נורא שמן ואגרסיבי". ולכן השאלה המעניינת באמת היא מה חושבים על המאכלים העדתיים שלנו מי שלא טעמו, או אפילו ראו אותם בעבר - כלומר, תושבי מדינות אחרות, שבשבילם "מפרום" הוא סתם צירוף משונה של הברות.
כדי להתעמק בסוגיה כינסנו 8 סועדים מארצות הברית, צרפת, רוסיה, אנגליה ואנגולה, לטעימה של 5 מנות ישראליות מפורסמות: מפרום, גפילטע פיש, ג'חנון, קרעפלאך ודג מרוקאי. התגובה הראשונית של כל הטועמים, על כל המנות, הייתה הרמת גבה, אבל עיון מעמיק יותר בצלחת הוציא מהם תובנות שרק זר היה יכול להגיע אליהן. אז איזו מנה כבשה את התיירים בחינה ובטעמיה ואיזו השאירה בהם צלקות שלעולם לא יגלידו? הבה נתחיל.
מפרום
מאכל התאווה הטריפוליטאי הוציא מהטועמים שלל תגובות, רובן נלהבות. הנראות של המנה אומנם עוררה ביקורת, שכן לטענת הטועמים הייתה דלה בצבעים ומעט מרתיעה, אבל משטעמו את הביס הראשון והבינו שמדובר בשילוב של תפוח אדמה ובשר - החוויה השתנתה כליל.
סופרלטיב לדוגמה: "אני לא יודע מה זה, אבל זה ממש טוב".
גפילטע פיש
ההלם הראשוני מהגפילטע פיש מובן. לא מדובר במנה שקל לעכל. הטועמים נדהמו בעיקר מהניחוחות של הקציצה, מהיותה קרה ומהקושי להבין ממה היא עשויה. את החזרת הסגולה והעוקצנית הם דווקא חיבבו, כדי כך שאמרו שהיו אוכלים אותה בשמחה גם לבדה. גם הגזר זכה להתלהבות, והוכרז כחלק הטוב ביותר במנה - הרבה יותר מהקציצה - אבל בינינו, לא באמת חשבנו שזה יהיה אחרת.
סופרלטיב לדוגמה: "הגזר מצוין!"
ג'חנון
המנה התימנית האיקונית זכתה לצחוק קל בגלל צורתה המוארכת והמשונה. רבים מהטועמים לא הבינו האם מדובר במנת צד, כמו לחמנייה שמוגשת במסעדה, או בארוחה העומדת בפני עצמה. אחרי השילוב עם רסק העגבניות והביצה הם החלו להשתכנע שמדובר בארוחה כשלעצמה, אבל עדיין לא השתכנעו שמדובר בארוחה לגיטימית. בסופו של דבר הג'חנון אומנם נזלל, אבל ההתלהבות ממנו הייתה מתונה מאוד, והרצון לשדרג אותו במרכיבים נוספים עלה שוב ושוב. בהתחשב בבאזז שהמאכל הזה זוכה לו בארץ, מדובר בהפתעה.
סופרלטיב לדוגמה: "גבינה תלך נהדר עם המאפה הזה. או שפשוט אפשר לגלגל אותו בחמאה וקינמון".
קרעפלאך
תקראו לזה איך שאתם רוצים - קרעפלאך, ורניקס או כמו הטועמים שלנו: רביולי - הכיסונים הרוסיים (שמשותפים לחלק ניכר ממזרח אירופה) במילוי בשר ותפוחי אדמה עוררו הרבה התלהבות. חלק מטועמים לא הצליחו להבין מה בכלל הם טועמים (הגיוני בהתחשב בזה שציפו לטעמים איטלקיים מעודנים וקיבלו בצל מטוגן לפנים). היו שהתאהבו בקרעפלאך, הרבה בזכות אותו בצל מטוגן, והכריזו שמדובר במנה הטובה ביותר בסבב הטעימות, היו שנותרו עם סימני שאלה רבים מדי, אבל בסך הכל הביקורת הייתה טובה.
סופרלטיב לדוגמה: "אפשר לקחת את זה הביתה?"
דג מרוקאי
הדג המרוקאי עתיר התבלינים עורר מחלוקת עזה בין הטועמים. למעשה, הוא היה המנה השנויה ביותר במחלוקת על השולחן. חובבי התיבול והפיקנטיות היו נלהבים וטעמנו שמדובר במנה מעולה, אוהבי הטעמים המתונים נראו מבועתים והכריזו שגם לאויביהם המרים לא היו מגישים מנה כזו. על החלה שהוגשה לצד הדג לא נשמעה ולו טרוניה אחת.
סופרלטיב לדוגמה: "מה זה הריח הזה?"
שורה תחתונה
אז מי הזוכים הגדולים של הטעימות שלנו? איזו עדה יכולה לזקוף עכשיו ראש ולהוכיח רשמית את עליונותה? המפרום והקרעפלאך, שתי מנות שונות מאוד זו מזו, היו אלה שזכו לציון הגבוה ביותר, ואם רוצים אפשר לראות ביניהן דמיון מסוים - שתיהן משלבות פחמימה ובשר במנה אחת. בסופו של דבר המפרום הוא שקטף את המקום הראשון, בהפרש של נקודה אחת. הגפילטע פיש והג'חנון זכו לביקורות השליליות ביותר, והדג המרוקאי השתכשך אי שם באמצע.