רותי גור הגיעה לאודישן במאסטר שף והקסימה את השופטים עם סיפור חייה הצבעוני שכלל אהבה גדולה ותאונת דרכים קשה. המתמודדת הרשימה את הפאנל גם באמצעות יכולות הבישול שלה כשהכינה חצ'פורי, מאפה גבינות שמכבד את שורשיה הגיאורגים. לאחר שקיבלה את הסינר, המשיכה לסחוט מחמאות גם בשלב סינון הנבחרת - שם לא התבלבלה, האכילה את אייל שני בידיה והתקדמה בתחרות (פרק חדש הערב, אחרי החדשות, קשת 12).בריאיון ל-mako סיפרה גור על המפגש עם השופטים, על המנות האהובות עליה - ועל ההתרגשות מההשתתפות בשלב הנבחרת: זה תהליך וחוויה מטורפת. מבחינתי עוד לא התחילה התחרות וכבר זכיתי, הגשמתי חלום בגיל 48 וזאת המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי. אוכל זה בית, חום שצריך להבין. זה נוסטלגיה, געגוע ואושר.יש מישהו מהשופטים שחששת מהביקורת שלו? קיוויתי לפגוש את ארבעתם. האכלתי את אייל שני מהיד שלי והכנסתי לו אוכל לפה, זה חלום שמתגשם. לא חוששת מביקורת, היא רק עושה אותי יותר טובה. אמרו לי פעם שאני יודעת לקבל ביקורת בחיוך. היום אני מנהלת בעבודה, לפעמים צריכה לתת לעובדים שלי ביקורת וזה כדי להפוך אותם ליותר טובים ממה שהם. אם זה לוקח אותי למקום שאני עושה אוכל יותר טוב, מבחינתי זה אחלה.את בן אדם תחרותי? לימדו אותי להיות אדם מצטיין, מגיל קטן ועד עכשיו. כל הזמן אני בשאיפה להיות יותר טובה, אז אני גם תחרותית. זה מלמד אותי להיות יותר טובה ואני רוצה להיות יותר מטובה. לדעתי תחרות זה דבר בריא.יש מנה שאת אוהבת במיוחד? מנה שלמדתי להכין בגיל 11 כשראיתי את אבא שלי מכין אותה, היא הייתה הרפרטואר שלו - שקשוקה. פשוטה, אבל עד היום אין שקשוקה שטעמתי שמשתווה למה שהוא הכין. יש עוד מנה שהיא תמיד מחזירה אותי לילדות, אמא שלי הייתה מכינה את זה באופן קבוע. פולנטה, מנה עם דג ומלא בצל ותמר. זה משהו שלא משנה כמה אני אכין אותו, עדיין אמא שלי עושה יותר טוב. אלה הידיים של ההורים, זה געגוע והלב.מה מייחד אותך בנבחרת? אני באה מבישול ביתי, מכינה סירים ענקיים וכולם באים לאכול. תיכנסו בשתיים בלילה ואני אפתח שולחן. יש כאלה שאוהבים לצייר או לפסל - בשבילי אוכל זה ציור על צלחת, חשוב שהוא יהיה יפה וטעים.יש אנשים שבלטו לך בנבחרת? יש נבחרת קשוחה, טובה וכישרונית. רואה את מה שהם מכינים והלסת שלי נופלת. יש את ענת שהיא כישרון מהלך והדס מצוינת - מבחינתי כולם טובים.את רואה את עצמך ממשיכה בתחום המסעדנות? מאמינה שאפתח מקום קטן משלי שיהיה לאנשים לאן לבוא אחרי יום העבודה, לאכול משהו טעים, לעשות אתנחתא ולהנות ממה שטוב. כבר יודעת איך זה ייראה - שולחנות קטנים וצבעוני, משהו חם.