עם ניסיון של כמה עונות טובות מאחוריהם, אפשר להניח שהשופטים חיים כהן ורותי ברודו כבר ראו וטעמו כמעט את הכל. אך חלק מהקסם של מאסטר שף, זה היכולת של המתמודדים להפתיע ולהשתנות בכל עונה, בייחוד בעידן בו הכל מתקדם בצורה הכי מהירה שיש. נבחרת של 16 בשלנים יצאה לדרך עם משימה קשה במיוחד (פרק חדש בחמישי, אחרי החדשות, קשת 12) וזוג השופטים התיישבו מול המצלמות בריאיון בלעדי ל+12, כדי לשתף קצת מהחוויות שלהם על הסט וגם לדבר על נושאים קצת רגישים יותר, כמו עתיד המסעדנות בארץ.איזו מנה הייתם מכינים כדי להיכנס לנבחרת? כהן: צריך לעשות מנה שאתה מאוד בטוח בה ויודע שהיא טעימה מאוד. אני כמו רותי מה שמוביל אותי זה שהאוכל יהיה נורא טעים ואחר כך כל השאר. הייתי מחפש משהו שנשמע פשוט כמו פסטה עגבניות, שברורה לי ואני יודע לעשות אותה טוב וחושב שאני יכול לנצח בהברודו: אוכל צריך להיות טעים, לא מאתגר. יפה מאוד, להיראות טוב.כהן: יש הבדל בין שף שרוצה להפתיע במשהו שלא ראינו מעולם או חשבנו עליו, לבין משהו שייגע לך בבטן ויהיה כל כך טעים שתהיה מאושר מזהמה תעדיפו, מנה פשוטה וטעימה או מורכבת וייחודית? ברודו: אם מישהו יצא מהקופסא וזה באמת אחר, אבל לא באמת טעים.כהן: תמיד אתה שואל את עצמך אם היית רוצה לאכול את זה שוב. אולי תתפעל כמה שזה מעניין, אבל לא תרצה לחזור לזה שוב.ברודו: אתה רוצה את זה עם שכבות של טעמים, את התבלין הנכון שיילחש לך.יש דברים שמתמודדים עושים במטבח ומעצבנים אתכם? כהן: בעונות האחרונות רואים יותר ויותר צעירים שבאים. המטבח בארץ תמיד היה מגוון, בישראל יש בתים מבשלים ורואים את זה דרך הדורות הצעירים. יש דברים שאנשים עושים, אבל זה לא לשיפוט, אני לא כועס. בסוף המטבח עוסק גם בטעויות ולא רק הצלחות.ברודו: אני כן יכולה להגיד שאם אני רואה מנה ואני רואה שהבן אדם התעסק בלהרשים אותנו, אני נגדה.מה הדבר האהוב עליכם בלהיות שופטים במאסטר שף? כהן: השופטים. אני חושב על הקפסולה של זמן שמנתקת אותי מהיום יום ואני בא ויש את רותי, אייל ואהרוני וזה כיף. ההומור, ההערכה, זה מפגש שבחיים אנחנו לא מצליחים לייצר.ברודו: אנחנו חיים את אותם חיים כמעט, אז זה מפגש כיפי.כהן: זה כמו מילואים של חבר'ה שעשו יחד סדיר. באים ויש את כל ההומור והשחרור, זה כיף גדול.זה לא סוד שעתיד המסעדנות בארץ עובר טלטלות קשות בשנים האחרונות. מסעדות רבות נסגרו, בין אם בגלי הקורונה, בגלל יוקר המחייה או המלחמה שמלווה אותנו כבר שנתיים. ואלה שעדיין עומדות, מתקשות להתרגל לכל זעזוע חדש שמגיע. אני בפעם הראשונה חושבת על חול. להישאר בארץ אבל גם להרחיב וזה עצב גדול, משתפת ברודו, שמחזיקה באחת מקבוצות האוכל הגדולות והמוכרות בארץ. יש פה מדינה מדהימה שהגיעה למצב נורא, מחזק אותה כהן.לאן זה הולך לדעתכם? ברודו: כמה התמודדויות אתה צריך לחוות במהלך השנים שאתה מסעדן. אנחנו שמחים ורוצים לעשות אוכל טוב והכל היה יכול להיות כל כך אחרת. יש כאן כישרונות מטורפים וזו הייתה יכולה להיות מדינה שבאים אליה לתיירות אוכל. יש כאן אנשים שיודעים לבשל הכי טוב בעולם. אין תיירים, הכל נורא יקר ויש מלחמה, אז מי יאכלס את כל המסעדות האלה? כל מה שאנחנו רוצים זה להיות זמינים ללקוחות ואנחנו לא מצליחים כי זה להיות או לא להיות. אולי זה הזמן לנסות את מזלנו במקומות אחרים גם. זה מחשבות שבחיים לא היו לי ועכשיו הם שם.