היום (ב') הושקה רשת בתי הקפה Cofix, המבוססת על קונספט חדש: הרשת תמכור מוצרי מזון ומשקאות ב-TAKE AWAY, ללא מקומות ישיבה וללא מלצרים, כאשר כל המוצרים יימכרו ב-5 שקלים. מאחורי השיטה עומד אבי כץ, שייסד לפני 18 שנה את BEE קמעונאות, שהחזיקה ברשת "הכול בדולר" - בעלת הקונספט הדומה. לצדו של כץ, המשמש כנשיא ומייסד קרן "הגשמה", ישמשו גם שותפיו לקרן, בני פרקש ועו"ד חנן שמש, וכן בתו של כץ, חגית שינובר.
השקעה של 5 מיליון שקלים
הסניף הראשון, ברחוב אבן גבירול בתל אביב, נחנך היום, ולאחריו ייפתחו שני סניפים נוספים בעיר, ברחוב המלך ג'ורג' וברחוב הארבעה. שלושת הסניפים אלה ייוותרו בידי המייסדים, אבי כץ ובני פרקש, שהשקעתם נאמדת ב-5 מיליון שקל, כאשר השניים מציגים תוכנית פריסה שאפתנית, הכוללת בשלב ראשון צפי לפתיחת 100 סניפים, ובסך הכל כ-300 סניפים בתוך 3 שנים, כולם על ידי זכיינים.
על פי המתוכנן, הזכיינים לא ישלמו דמי זכיינות, ולהערכת כץ עלות הקמת סניף עומדת על 200-300 אלף שקל. החנויות יהיו כשרות ולפיכך סגורות בסופי שבוע.
התפריט המוצע, במחיר אחיד של 5 שקלים, כולל כריכים, טוסטים, מאפים, עוגיות, פירות חתוכים, חטיפי אנרגיה, פחיות שתייה (330 מ"ל) של החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה, פריגת וכו'), מיץ תפוזים או גזר סחוט ועוד.
המזון שיוגש ברשת אינו מוכן במקום. מאחורי המוצרים עומדים 20 ספקים, שכץ מעדיף להשאיר אנונימיים, בנימוק שאלה לא רוצים להסתכסך עם בתי עסק אחרים. גם את ספק הקפה הוא לא חושף ומסתפק בהבטחה שמדובר בקפה איטלקי איכותי. את ספקי המוצרים הארוזים קל יותר לזהות, בהם הספק הבולט בתפריט, קוקה-קולה - שמוצריו יימכרו גם הם ב-5 שקלים.
לדברי כץ, "אנחנו לא מהווים אלטרנטיבה למי שמחפש לשבת בבית קפה בקניון. אנחנו מביאים בשורה בקטגוריית ה-TAKE AWAY לאנשי העבודה והעמל, שמחפשים לשתות קפה על הדרך".
"המשחק מכור מראש"
היוזמה החדשה אמורה למעשה להתחרות בחנויות הנוחות המציעות מוצרים דומים "על הדרך" וברשתות הקפה.
זו יוזמה חברתית או שיש פה פוטנציאל עסקי נטו?
"ב-2001 נכנסתי לחנות נוחות בתחנת דלק והזדעזעתי לשלם כמעט 60 שקל על שתי כוסות קפה ועוגה. כבר אז חשבתי לצאת עם רשת בקונספט של Cofix, וזה לא קרה. היום קורה דבר טוב יותר: המחיר לק"ג קפה איכותי עמד אז על 80 שקל, והיום הוא בטווח של 50-60 שקל.
"התחושה של הציבור, שיוקר המחיה עולה בלי הצדקה, היא נכונה. בכל התחומים המחיר ירד. במחשבים, באופנה, ולמה במזון לא? כי התחום הזה נשלט על ידי קרטלים, והחצי השני נשלט על ידי הקניונים. המשחק מכור מראש לשחקניות הגדולות, והתחרות מוגבלת. מפיצים בודדים מכתיבים את המחירים לצרכן, שהיום משלם יותר בלי שום הצדקה".
איך תתחייבו לשמור על המחיר?
"זהו מחיר ריאלי, והוא מאפשר לנו להרוויח יפה. הרעיון שלנו הוא למכור יותר בפחות, ולא למכור מעט וביוקר".
"כוס קפה עולה לנו 2 שקלים (60 אגורות ל-10 גרם קפה, 70 אגורות חלב, והיתר לכוס חד פעמית, בוחשן, סוכר ואפילו למשכורת), אז למה למכור ב-15 שקל, ועוד לקחת 3 שקלים תוספת למי שאלרגי לחלב פרה ושותה חלב סויה? זו עוגמת נפש, וזה עוול".
"אבל", מסייג כץ, "העלויות של בתי קפה הממוקמים בקניונים אחרות. מתוך ה-15 שקל של כוס קפה בקניון, 4 שקלים יילכו לקניון, 4 שקלים לאחזקה, 3 שקלים לזכיין, ונשאר לבית הקפה את הרווח שלי בכוס קפה ב-5 שקלים".
יכול להיות שהשכנים ברחוב יילכו בעקבותיך?
"השכנים שלי לא עצרו לחשוב שאם יעשו את זה אחרת הם ישחקו אותה. מה קורה היום? מי שמוכר כוס קפה ב-13 שקל במקום ב-15, עומדים ומוחאים לו כפיים. אנחנו נמכור הרבה יותר מהשכנים שלנו, בגלל הרצון לעשות שינוי, ובזכות היכולת הכלכלית שלנו. אפשר לצאת להפגין ברחוב עם שלט, ואפשר להקים רשת של 300 בתי קפה שישברו את השוק".
אתה מדבר על נוכחות בפריים לוקשיין, זה כולל עלויות השכרה גבוהות, ועדיין אתה מגדיר היתכנות מסחרית מרשימה.
"בהחלט. עלויות השכירות יגיעו במקסימום ל-10,000 שקל בחודש, לפי 300 שקל למטר, כשאני מצפה למחזור של 300 אלף שקל בכל חנות. וזה לא בשמיים".
"הישראלים לא טיפשים"
"אני לא מאמין בקונספט ובפורמט", אומר היום ל"גלובס" רונן נמני, בעלי רשת קפה קפה. "אי אפשר למכור במחיר עלות, מוצר שהוא ברמה נאותה, ואני לא מדבר על מוצר ברמה גבוהה. לנו כוס קפה עולה 4-4.5 שקלים, כולל חלב. אי אפשר למכור לא קפה ולא קרואסון איכותיים ב-5 שקלים. מבטיחים קפה איטלקי איכותי? אז מה, קפה מאיטליה אפשר להביא באיכות נחותה ובמחיר זול. אבל הישראלים הם לא טיפשים ולא ישלמו עבור משהו באיכות ירודה שהם יכולים להכין לעצמם בבית.
"אפשרות אחרת היא שהרשת תמכור ב-5 שקלים כמחיר התחלתי, שיהיה חייב לעלות ל-8 ול-9 שקלים, מה שיאפשר אולי לשרוד, אבל אז הצרכן הישראלי יעדיף לשלם 11 שקל על קפה ולשבת במקום נורמלי. בינתיים, לרשת שמתחילה עם 3 סניפים אין כוח קנייה לרכוש בכמויות גדולות ולהוזיל עלויות מול ספקים".
ובכל זאת, מוצרי החברה המרכזית למשל יימכרו ב-5 שקלים.
"מחיר כזה לשתייה קלה שעולה 2-3 שקלים אפשר למכור. קפה איכותי לא".
ומה דעתך על הרעיון של למכור הרבה ובזול?
"גם אם הרשת תמכור המון המון - אין סיכוי להרוויח, ושוב אני מדגיש שבהנחה שמדובר במוצרים איכותיים. קרואסון זול אפשר למכור, אבל הצרכן הישראלי שאני מכיר ומכוון אליו לא יתפשר על איכות. אם יש קהל כזה, אני לא מכיר אותו ולא מכוון אליו. גם זכיינים לא ירצו להפעיל מקום שאין סיכוי להרוויח בו. אני 20 שנה בענף, ואני לא רואה איך המודל הזה מתרומם".
