בנתניה אומנם יש ים מהמם, טיילת ושכונות חדשות של מגדלים, אבל מבחינה קולינרית העיר עדיין תקועה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. יש בה שוק של פעם ומקומות אייקוניים עם פריקסה וסנדוויץ' טוניסאי, אבל מקומות אלגנטיים, אופנתיים או עדכניים קשה למצוא כאן מלבד כמה מסעדות בודדות שהיו ונותרו פורצות דרך וכולן פועלות הרחק ממרכז העיר. אני מדברת כמובן על ני-שי האסייתית של קבוצת קיסו, בר איטליה של קבוצת פומו ומארי של השף אביב משה. מעבר לשלושת המקומות האלה די קשה למצוא בעיר מקום עם אווירה יותר מודרנית, במיוחד בחלק הישן של העיר.
אדל הפציעה בלובי של מלון בוטיק חדש בשם Seanergy, באזור שהיה חסר בו מקום נעים לשבת בו מול הים. יש בה מקומות ישיבה גם על הדק מול מדשאה עם נוף לים בקצה וגם בחצר אותה תוחמות בריכות דקורטיביות מצד אחד וצמחייה מצד שני. בבוקר המקום שטוף אור ומזכיר בית קפה אופנתי. הקהל עדיין מורכב בעיקר אורחי המלון, אבל הבופה ותפריט המנות העיקריות של ארוחת הבוקר לא נופלים מבראנצ'ים של מסעדות שף נחשבות בתל אביב.
בבופה שעל הבר יש סלטים מיוחדים, גרבלקס מעולה, סלט תפוחי אדמה מאוד טעים, ממרחים, קינוחים בסגנון צרפתי ומיצים סחוטים. תפריט העיקריות כולל ארוחת בוקר קלאסית, פרנץ' טוסט אלגנטי ומקושקשת מוצלחת מאוד שמגיעה בגרסה חריפה או רגילה. יש גם בריוש בנדיקט עם סלמון או עם תרד שהיה לא פחות ממושלם. המחיר לארוחת הבוקר כאן למי שאינו אורח מלון הוא 110 שקלים.
בערב אדל הופכת לביסטרו עם אווירה נעימה ותפריט של השף רועי דורי, מי שהיה השף של מסעדת רוז' במלון פרא, סו-שף במשייה ועבר גם ב-28L ובתמנע. התפריט שהוא יצר מצטייר במבט ראשון כמו תפריט תל אביבי סטנדרטי שעשה עלייה לנתניה בגרסה כשרה עם דגים וללא בשר. בפועל, מדובר על מנות מפתיעות אחת אחת. בכל אחת מהמנות היה משהו יצירתי ומעניין, גם באלה שעל פניו נראות הכי בנאליות בתפריט. דורי לא מפחד לשלב בין הקלאסיקות גם מנות עזות טעם שידברו כנראה לאכלנים יותר סקרנים, וזה כיף גדול. כאלה הן למשל מנות כמו קרודו דג ובצלים עם סלסה בצל שרוף, יוגורט, שמן בצל ירוק וכוסברה (82 שקלים); וטרטר דג עם הדרים, זיתי טאסוס, שמן זעתר ופיסטוק קלוי (76 שקלים).
מנת סקורדליה הייתה אחת ההפתעות הגדולות של הער. מדובר בסך הכול בסקורדליה, שיש היום בהרבה מקומות, אבל כאן היא מגיעה עם מלפפון טרי, שעועית ירוקה רחבה, זוקיני חרוך ממש בקלות ושקדים קלויים. כל זה ביחד יוצר שילוב מעול:. קליל, פרשי, כיפי, מאוד ישראלי ועונתי (62 שקלים).
יש גם מגוון סלטים עונתיים בתפריט ומנות מהטאבון כמו פוקצ'ה ומנות של ירקות העונה – כרגע אלה הם גזרים צבעוניות עם קרם פרש ופפריקה (62 שקלים). דורי מכין גם 2 גרסאות של פיצה: הראשונה היא פיצה לבנה עם תפוח אדמה מדורה וחמאה חומה שמוסיפה קצת מתקתקות ומתאזנת עם פיקורינו, גרידת לימון, מוצרלה ורוקט (64 שקלים). השנייה היא פיצה אנשובי וזיתים עם רוטב עגבניות.
אהבתי גם את מנת שיפוד הפורל עם שומר צלוי בתפוזים שהייתה עזת טעם ומעניינת בזכות תוספת פונזו הדרים וגרידת תפוז (92 שקלים). יש בתפריט גם מנות "חמות" כמו פסטות ודגים, שמגיעות בגודל בינוני. טעמתי פסטה דג מפורק שהייתה לא זולה אבל עשויה ללא רבב במידת אל דנטה מושלמת, עטופה בציר דגים קרמי בעל טעם עמוק ועם חתיכות גדולות של דג מפורק עסיסי, שומר צלוי ותיבול של קראמבל טאסוס ופטרוזיליה (102 שקלים).
סיימתי את הארוחה עם עוגה באסקית מעולה ושליכטה של טירמיסו, כשהארוחה לוותה לצד יין של יקב פלדלשטיין מתוך קולקציית היינות המיוחדת שאצר במיוחד עבור אדל הסומלייה עומרי יצחק.
מי שעומד מאחורי מלון Seanergy שבו נפתחה אדל הם קבוצת מלונאים של מלונות היוקרה "לקזו'רי ריזדנס" באירופה. בין השאר, בבעלותם מלון Kings Court האלגנטי בלב פראג שנפתח במבנה לשימור, גם בו פועלת מסעדה בשם אדל כמו זו שנפתחה בנתניה, מתוך מטרה של הקבוצה לשנות את התפיסה על נתניה ולהביא בשורה קולינרית לעיר.
אדל בפראג מלאה עד אפס מקום בכל שעות היום ובצדק, היא מסעדה מעולה. אדל החדשה בנתניה היא לא בדיוק טאפאס בר ולא ביסטרו פר אקסלנס. היא מגישה אוכל מעולה בחלל אלגנטי ויש בה צוות מלא כוונות טובות. ליטושי השירות והאווירה בוודאי ייקחו עוד זמן מה עד שתושלם תקופת ההרצה, אבל ברור שהיא יכולה להפוך לספוט אוכל מעניין ומיוחד מאוד.
מלון סינרג'י - גד מכנס 14, נתניה 09-7449900, שעות פתיחה ראשון-חמישי: 08:00-12:00 18.00-21:30, שישי 07.30-14.00