כשחושבים על טייבה, סושי הוא לא בדיוק האימג' הראשון שעולה לראש. מצד שני, אחרי הגלידה המעולה שטעמתי בקלנסווה, זה כבר הרבה פחות מפתיע. טומו (TOMO) של השף חמודי חאג' יחיא ממוקמת על הכביש הראשי ומאוד בולטת מרחוק - הבניין שבו נפתחה לפני ארבעה חודשים צבוע בירוק עז, ובכניסה יש עציצים ושלט גדול באנגלית. כל זה עומד בניגוד חד למדי למה שקורה מסביב (חניית עפר, תחנת דלק, צומת גדול ורועש). ואז נכנסים פנימה ומגלים תפאורה פשוטה אבל נעימה, מקרר דגים כמו במסעדות היפניות של תל אביב, דלפק טייק אוויי שעובד בקצב מטורף ועשרות לקוחות ערבים ויהודים שיוצאים ונכנסים כדי לאסוף הזמנות.
טומו החלה את דרכה בימי הקורונה כמיזם טייק אוויי לסושי היי אנד, אחרי שחמודי עבד עם יאמא סאן (TYO), במסעדת רוקה בהרצליה ועם גורו האוכל האסייתי בארץ רועי סופר. עבודה במטבח היא העבודה היחידה שהייתה לו מאז שסיים לימודי בישול בתדמור, והסושי שהוא מכין הוא מהסוג שפוגשים רק במקומות שווים ויקרים מאוד. הדגים מטופלים היטב ויש הברקות מקוריות כמו ספגטי טונה – רצועות של דג נא עטוף בשמן צ'ילי ושומשום שמונחות על רול אינסייד אאוט קלאסי עם אבוקדו וסלמון. מעל יש גם פצפוצי אורז, בשביל הקראנץ'.
הניגירי בטומו הוא הצגה, וטווח המחירים שלו נע בין 27 ל-42 שקלים. כל דג עובר תהליך הכנה שכולל צריבה, חיתוך עדין ומריחה ברטבים שחמודי מכין בעצמו, והחריצים העדינים עוזרים לכל הטעמים להיספג בבשר הדג. ניגירי טורו טונה שטעמתי במקום היה מנת הטונה הטרייה הכי טעימה שיצא לי לטעום לאחרונה.
מבחר הרולים בתפריט גדול מאוד. יש עם סלמון, טונה טורו, שרימפס, קנפיו, ספייסי סלמון וספייסי טונה, דג לבן ואספרגוס שמגיעים במגוון שילובים. במסעדות יפניות טובות בארץ מחירי הרולים כבר נושקים ל-80 שקלים. כאן הם לא עוברים את רף ה-60. למעשה יש רק שלושה רולים שעולים יותר מ-50 שקלים. מאקי קלאסיים עולים 25-30 שקלים לרול, ופוטומקי 30-48 שקלים. בין השאר טעמתי כאן רול סושי "קרם ברולה" עם ספייסי מיונז שעבר צריבה עם ברנר, מה שהוסיף לרול טעם מפתיע של אש ועישון שהתחברו מדהים עם טורו סלמון, לימון, סלמון טרי ואבוקדו.
פלטת הסשימי והניגירי שמגישים בטומו מגיעה בקערה גדולה עם המון קרח כתוש, ולדג עצמו יש טעמי ים נקיים ואומאמי נהדר. הסשימי והניגירי של חמודי הם גולת הכותרת של המקום, והם מצדיקים לחלוטין הגעה במיוחד. הרולים מעולים לא פחות, מהודקים, קטנים ויצירתיים. את הג'ינג'ר המוחמץ מכינים במקום וכך גם את הווסאבי בצבע ירוק רענן, ששם בכיס הקטן את המשחה הפלסטלינית שהתרגלנו אליה בסושיות.
חוץ מסושי יש גם תפריט אסייתי, עם מנות עיקריות כמו סלמון קרמל עם קרם תפוח אדמה ודלעת יפנית ורוטב שיטאקי, מוגש עם סלטון של מלפפון בסויה (85 שקלים); פילה לברק וייטנאמי ברוטב חמאה ויוזו (90 שקלים); סטייק סינטה פרוס (90 שקלים); באנים (45-48 שקלים); אגרולים; פופקורן עוף (30 שקלים); נאמס; ומנה של שרימפס בטמפורה עם גבינת גאודה שעולה רק 38 שקלים ל-3 יחידות. עוד בתפריט: סלט סובה (30 שקלים), גיוזות ומגוון מנות נודלס, ביניהן פאד תאי (40-60 שקלים למנה). אפילו מנת אורז עם קארי צהוב יש פה. בימי ראשון חמודי מגיש תפריט קוריאני, כך שמעכשיו אפשר למצוא קורן דוג וטוקבוקי גם באזור השרון.
ארוחות האומקסה שמוגשות בטומו בימי רביעי עולות רק 350 שקלים לאדם, וזה אומנם לא כולל אלכוהול (שאין בכלל במסעדה) אבל כן כולל כ-10 מנות שונות: חמוצים יפניים, פלמידה כבושה, סשימי, לפעמים לובסטר וצלופח, סלט ווסאבי עלים, שלושה רולים של סושי לסועד, מנה עיקרית וקינוח של נאמס ממולאים במנגו.
אז מה, אתם בטח שואלים את עצמכם, זה באמת הגיוני לנסוע לטייבה בשביל סושי? אז התשובה היא כן. קודם כל בגלל המחירים. הסיבה השנייה רלוונטית בעיקר לתושבי אזור השרון: עבור מי שחי ביישובים כמו ניצני עוז, בת חפר, צור יגאל, כוכב יאיר, צור משה, שער אפרים, רמת הכובש ועין ורד מדובר באלטרנטיבה מעולה ליציאה לכבישים העמוסים לכיוון תל אביב והרצליה. ואומנם, נראה שיש בטומו הרבה לקוחות קבועים מהיישובים האלה. בשעתיים שביליתי במקום ראיתי עשרות יהודים נכנסים ויוצאים עם שקיות טייק אוויי מלאות, מברכים, מחייכים, מרגישים שמכירים אותם כאן. והשירות בהתאם: מחויך, נעים, מבין עניין. רק כשרואים שאין תאילנדים בין הסושימנים מבינים שכאן לא תל אביב, ורק כשיוצאים מהמסעדה לשירותים נזכרים שנמצאים בטייבה.
טומו (Tomo). כביש 444, ליד סניף Be Pharm (בווייז עדיין מופיעה גם הכתובת הקודמת במרכז היישוב, אז שימו לב). 077-5405482. ראשון, שלישי, רביעי, חמישי, שבת 13:00-23:00; שישי: 16:00-23:00, לא כשר