לפני כשלוש שנים פתחו צמד השפים גיא רובננקו (מקונג) ולילך רווה (אסיה) את מזללת ניט נוי. להזכיר: באותם ימים הקורונה השתוללה, נסיעות לאסיה לא היו על הפרק וגם לא פתיחת מסעדות חדשות. עם תנאי הפתיחה המאתגרים האלה פעלה המזללה האסייתית של השניים בשוק הנמל, שלא האריכה לימים, אבל זכורה לנו (ולרבים) לטובה.
אחרי טיזינג שכלל הרצות חברים מצומצמות, ערבי כיסונים למקורבים ושעות הרצה אקסקלוסיביות ביותר, אפשר להכריז בזהירות שהבייבי החדש של השניים, "באן מי נונג". למה בזהירות? כי ההרצה הייתה ארוכה מהרגיל, לפעמים נגמר האוכל תוך שעתיים-שלוש, לפעמים הפתיחה התאחרה, לעיתים המקום נותר סגור ולעיתים חלק מהמרכיבים במנות נעדרו מהתפריט, אבל כעת נדמה שהקרקע התייצבה והמקום אפילו פועל פעמיים בשבוע גם לתוך הערב. אבל בכל זאת, היינו בודקים מראש את חשבון האינסטגרם לפני הגעה למקום - כדי הימנע ממפח נפש.
ואחרי אזהרת המסע, נגיע לדבר עצמו: האוכל הטעים שכיף לזלול בבאן מי נונג. התפריט מהודק, שובב וכולל גם ספיישלים משתנים. מצד אחד בתפריט יש חזיר ושרימפס, אבל בגזרת המנות הטבעוניות יש לא רק טופו, אלא גם מוצר חדשני של רידיפיין מיט שפותח במיוחד עבור המקום ועדיין עובר מקצה שיפורים ודיוקים (ולכן לא תמיד זמין). אכלנו באן מי טבעוני (בתקופת ההרצה עלה 35 שקלים וכעת 38 שקלים) שהיה טעים, מרענן, חריף במידה ותוספת פרוסות הרידיפיין הוסיפה לו בשרניות וטעם מעבר לזה של הטופו ה"סיני".
במנת הסלט הטבעוני (בתקופת ההרצה 35 שקלים וכעת 42 שקלים), הטופו נותר מעט אנמי - ולמרות עדות להשרייה במרינדה, שהותירה את קצות הפרוסות מתובלות, הטעם יחסית אנמי. מזל שהסלט כל כך עשיר בטעמים חמצצמים-מלוחים ומתוקים, שהם מחפים עליו. דבר נוסף נוסף שיש לקחת בחשבון: הארומה השומית תלווה אתכם במהלך כל היום (זה נשמע כמו תלונה, אבל זה לא).
גם סלט השרימפס (בתקופת ההרצה 35 שקלים וכעת 42 שקלים) היה מעולה: אטריות אורז דקיקות, חסה, נענע, כוסברה, בזיל תאילנדי, חמוצי פפאיה וגזר, בוטנים ושבבי שאלוט פריכים. אפשר לקרוא לזה סלט ואפשר לקרוא לזה מנת אטריות קרה/בטמפרטורת חדר. כך או כך - הוא נהדר. בהגשת הסלט מדגישים שיש לערבב אותו היטב, וזאת המלצה שכדאי לאמץ: את הרוטב העשיר ועז הטעם הזה צריך לפזר היטב על כל הרכיבים ולא לתת לו לשקוע.
הבאן מי הקלאסי (35 שקלים בתקופת ההרצה וכעת 38 שקלים) מספק את הסחורה ככריך גם משתלם וגם מצוין: בגט גדול עם פטה כבד, מיונז, פרוסות חזיר צלוי בברביקיו סיני, נקניק חזיר, רצועות גזר ופפאיה מוחמצות, כוסברה, נענע ורוטב שומי-חרפרף ממכר. כל ביס כולל מצד אחד באגט רך שלא פוצע את החך כמו בגטים צרפתיים, בשר, ירקות פריכים וטעמים מתקתקים מעושנים של הבשר. מבחינתי אפשר היה אפילו לוותר על נקניק החזיר ולהישאר רק עם זה הצלוי.
נכון לעכשיו זה ספוט לארוחת צהריים לא יקרה, באווירה משוחררת, שירות נעים גם בשעות הלחץ ומחלקת משקאות כיפית שמציעה חליטות מרעננות ומרוות לצד משקאות אלכוהוליים. כולנו תקווה שעם הזמן הוא יילך ויתבסס כמשכן קבע שלא חייבים לבדוק מראש אם פתוח או לא.
באן מי נונג. מקווה ישראל 1, תל אביב יפו. לא כשר