אנחנו יודעים שחפרנו לא מעט על מוקדים קולינריים באזור עמק חפר: יש את נומי שמבחינתנו לאכול שם בוקר וערב, ביסטרו אמירי וזה בלי לדבר בכלל על בתי קפה, עגלות ועוד מקומות מתוקים ששווה לעצור בהם. השבוע הגענו למועצה מקומית אליכין בעמק חפר עם מטרה ברורה: לפקוד את בית המאפה של נתנאל ולטבוע בין שכבות בצק וחמאה מזוקקת, וליתר דיוק: סמנה. את הסמנה התימנית לא רק מזקקים (כמו בהכנת גהי), אלא מעשנים, לרוב עם ענף גפן (או עם דודונאה) ומתבלים עם מעט חילבה קלויה, ומדובר בטעם שמימי.
בית המאפה עצמו של נתנאל באליכין אומנם חדש יחסית, אבל מדובר בחלל שאליו עברו נתנאל וצוותו מהמאפייה הקודמת, ששכנה 500 מטרים מהמקום הנוכחי. את העסק הקים נתנאל בסוף 2017: "אני זוכר בתור ילד איך הייתי מתבונן באמי, עליה השלום, מכינה, לשה ואופה את כל המאכלים ומיד הוקסמתי. למאפייה שפתחתי קראתי 'נתנאל מאפים מבית' ומאז אני תמיד גאה ונרגש לראות את המקום מלא באנשים אוכלים את מה שאני אפיתי. כשאני מכין במאפייה את המאכלים חשוב לי דבר אחד - להיצמד כמה שיותר למסורת התימנית ולהתקרב עד כמה שניתן לרמה שאמא שלי הכינה". ואכן, מי שזכה לאכול סבאייה יודע כמה אהבה, השקעה ועבודה כרוכה בהכנת המאפה החגיגי הזה. את אותה סבאייה, בניגוד למוצרים אחרים שאפשר למצוא בחנות המאפייה של נתנאל, יש להזמין מראש (150/180/220 שקלים. תלוי בגודל), לאור העבודה והמלאכה שנדרשת להכנת המאפה החגיגי.
מעבר ליופייה של הסבאייה, היא מפיצה ריח שכמעט בלתי נסבל להכיל: זה ריח של חמאה, חילבה ובצק, והנסיעה באוטו סגור עם הניחוחות שעולים מהקרטון הייתה נסיעה מאתגרת ביותר; אפשר להתחרפן מהריח הזה ובלוטות הרוק מתקשות לנוח. מדובר במאפה של עשרות שכבות בצק דק דק דק, שבין כל אחת מהן מרוחה בנדיבות סמנה. השכבות החיצוניות, ובעיקר העליונה - מקבלות קריספיות נהדרת ושכבות הבצק הפנימיות נימוחות ושמנונית. אם רוצים לרדד את זה למשהו שניתן לדמיין, אפשר לומר שהסבאייה היא מין הכלאה בין ג'חנון למלאווח עצום. זהו מאכל מאוד מפנק, מאוד שמן ומאוד מענג. לא משהו לאכול יותר מפעם-פעמיים בשנה, אבל מי שיש לו חולשה למאפים ובצקים חייב לעצמו לטעום סבאייה. אפשר לאכול אותה בליווי רסק, חילבה, ביצים, סחוג ושאר תוספות, ואפשר לאכול כמו פרוסת עוגה - עניין של טעם. אנחנו יותר אהבנו את הגרסה הרטובה עם התוספות. כמו כן יש לקחת בחשבון שמדובר במגש גדול שיכול להאכיל הרבה פיות, ואם נשארים משולשים ביום אחרי - חימום חוזר בתנור מחמיא להם.
ואחרי שסיימנו להלל את הסבאייה הבאמת מפוארת, נגיע למאפה שהיה לנו אפילו טעים יותר: מלאווח תרד (20 שקלים), מוברש בסמנה (ישאלו אתכם במקום אם תרצו סמנה או לא. אנחנו לא הצלחנו להגיד "לא"). דקיק, מעט פריך, עם אותה סמנה מעולה והתרד זורק רעננות ירוקה לתוך הסיפור המאוד לא רענן הזה. מאפה כל כך פשוט, משהו שללא מעט אנשים זרוק במקפיא לעת צרה/פינוק, אבל בביצוע מקצועי ומושקע שאפשר רק להתחרט שקנינו אחד בלבד.
יש גם מלאווח רגיל ללא תוספת תרד, סאלוף, לחוח ובמקפיאים של החנות במאפייה אפשר למצוא ג'חנונים קפואים להכנה בבית - חלביים, פרווה ואפילו מקמח כוסמין, קובנות שלצערנו אזלו עד שהגענו ואפילו סמנה וחילבה לרכישה הביתה. נכון שאפשר למשוך כתפיים ולחשוב ש"כולה מדובר בבצק וחמאה", אבל זאת תהיה טעות מרה לזלזל כך במסורת אפייה של שנים. אנחנו התאהבנו וללא ספק נחזור לפשוט על המקפיא של החנות.
נתנאל מאפים מבית. מרבד הקסמים 1, אליכין. שעות פעילות: ראשון, שני, רביעי 07:00-13:30, 17:00-21:00; שלישי 07:00-13:30, חמישי 07:00-12:30 ולאחר מכן פתוח ברציפות מ-21:00 ועד שישי ב-14:00. טלפון: 04-6334452. כשר
