איך יודעים שהגעתם למקום אהוב על תושבי האזור? משפחות זורמות עם ילדיהם הקטנים והפחות קטנים, שמיד קוראים לפיציולו בשמו הפרטי עם חיוך גדול של שמחה. זה מה שהתרחש בביקור שלנו בג'אפה פיצה קיטשן, שממוקמת במרכז מסחרי קטן צמוד למכללה האקדמית תל אביב יפו בפינת רחובות חבר הלאומים ועזה, קרוב לתחנת הרכבת הקלה. לא מזמן נפתחה באזור גם פיצריית שניט אגב, ובאופן כללי אופציות הפיצה של יפו מתרבות.
הפיצרייה הזאת של אסי איתן פתוחה כבר קרוב לשנתיים, בהן היא שומרת על עקביות ולא מנסה למתוח יותר מדי את ההגדרות שלה או את התפריט: יש כאן טאבון גדול מקצועי של 450 מעלות, שבימי החורף הנוכחיים הוא אפילו יותר מקסים וכך גם גזעי העץ שמסודרים על מדפים בחלל. הפיצה היא בסגנון הנפוליטני האהוב עם השוליים התפוחים והמנומרים והבצק התפוח והאוורירי. מעבר לבצק המושקע ניכרת גם ההקפדה על יתר חומרי הגלם: הגבינות האיכותיות, רוטב העגבניות ואפילו העלים - ראינו בעיניים שמיינו שם עלה עלה, שטפו וייבשו כל אחד כראוי.
התפריט כאמור לא זולג לעולמות הקלצונות במילוי נוטלה, אינו כולל פסטות ולמעשה חוץ מפיצה מציע 2 סלטים בלבד: סלט הבית עם מלא חסות, ארוגולה, עגבניות שרי וגבינה לבחירה (54 שקלים) או סלט עגבניות שרי עם ארוגולה ולימון (26 שקלים). מתפריט הפיצות לקחנו את המרגריטה הקלאסית (54 שקלים) ואת הפיצה הלבנה (68 שקלים). מי שאוהב פיצות לבנות - ללא רוטב עגבניות - ייהנה מהפיצה הלבנה פה: פטה עיזים, שמן זית ושום, ומעליהם נוספים אחרי היציאה מהטאבון עלי אורוגולה טריים, גילופי פקורינו ומעליהם נסחט לימון על המקום.
גם הפיצה הקלאסית, שלקחנו ללא תוספות (תוספות אפשריות: פטריות, זיתי קלמטה, בצל סגול, פלפל חריף או אורוגולה) הייתה מצוינת, טיב החומרים הורגש בכל ביס וטבילה ברוטב החריף שמכינים כאן הרימה את החוויה עוד יותר. אז אומנם אנחנו לא תושבי השכונה ואפילו לא נמצאים באזור החלוקה של משלוחי הוולט של ג'אפה פיצה - אבל כנראה שנגיע לכאן שוב.
