קצת מצחיק להתלונן על מחסור במשולש פיצה טוב אחרי מבול פיצריות הבוטיק שנחת ברחבי הארץ בשנים אחרונות, אבל מה לעשות שישיבה בהרבה פיצריות הפכה להיות כמעט כמו יציאה למסעדה של ממש ובהרבה מהן אין בכלל אופציה לקנות משולש בודד (או מרובע, בסדר). הרבה פיצריות בארץ נהיו בוטיקיות, נפוליטניות, עם טאבונים ומחמצות שצריכות את השינה שלה, והכל טוב ויפה (וטעים), אבל לפעמים מתחשק לאכול רק משולש.

פיצרייה. הוויטרינה (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פיצרייה. הוויטרינה|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

המקום החדש שעונה על הצורך הזה הוא "פיצרייה - סלייס ני יורק" שנפתח לאחרונה באלנבי 118, ממש באותו מקום שאכלס עד לא מזמן פיצרייה אחרת, טוני וספה. בניגוד לטוני בווספה פה יש מחיר לכל משול, לא שוקלים את הפיצות והתפריט קצת יותר מהודק. חוץ מהפיצה העגולה והגדולה שניתן לקנות ממנה סלייסים, משולשים יש פה גם פיצה מלבנית סיציליאנית תפוחה יותר. הקאץ', אם אתה מעל גיל 35 והורה, הוא שהמקום נפתח רק ב-18:00 ופתוח עד השעות הקטנות של הלילה, מוקד לבליינים. 

לקחנו שלושה משולשים וריבוע: משולש עם רוטב עגבניות, מוצרלה ופפרוני (21 שקלים), משולש מג'יק משרום עם פטריות, תרד, גבינת פיקורינו, מוצרלה, פרמזן וריקוטה (21 שקלים), מושלש טבעוני עם בצל ופטריות (20 שקלים) ו-MOOTZ סיציליאני עם מוצרלה, פרמזן ומעט בזיליקום (24 שקלים).

שני משולשי פיצה לא קטנים בכלל (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
שני משולשי פיצה לא קטנים בכלל|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

משולש הפפרוני טפטף משמנונית, הפפרוני היה חרפרף ודק, תוספת כיפית, והבצק של הפיצה דק דק. טעים ועושה את העבודה באופן יחסי למחיר ולגודל. הרוטב עצמו סטנדרטי ותוספות השום, אורג'נו וצ'ילי השתלבו לא רע. 

המשולש ללא הרוטב, עם תערובת 4 גבינות היה פחות מוצלח. גם פה הבצק דקיק אבל הגבינות והתרד לא מספקות איזה ביס בלתי נשכח, רק בסדר. יש מצב שלבליינים שתויים זה דווקא יתאים בול - ביס שמנוני גבינתי בלי עגבניות.

פיצת מג'יק משרום (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פיצת מג'יק משרום|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

 

המשולש הטבעוני הטבעוני הפתיע לטובה - גבינות טבעוניות שלא נדבקות לחיך, ללא טעמי לוואי וריחות משונים. גם התוספות, שנפרסו דק, היו טובות. 

פיצה טבעונית (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פיצה טבעונית|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

אחרון חביב, המוץ, ריבוע תפוח בעל בצק אוורירי ורך מפוצץ בגבינות ובשום. היעדר רוטב הגבינות והמבנה של המאפה עושים חשק לקרוא  לו לחם שום כמעט. טעים וטראשי בסך הכל, לא חוויית הפיצה הרגילה.

מוץ סיציליאנית (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
מוץ סיציליאנית|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

אפשר לסכם ש-PIZZERIA היא חיה אחרת: למרות הדמיון זאת לא פיצה ארציאלי, ששם העניין הוא התוספות המגוונות והמיוחדות, היא בטח לא נפוליטנית והיא לא ג'וספה הפלורנטינאית. היא עולה חדשה מניו יורק ונראה שקהל היעד שלה הוא יותר בליינים וכאלה שבאים, לוקחים משולש  וממשיכים בדרכם. לפעמים זה בדיוק מה שמחפשים. 

פפרוני סיציליאנית (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פפרוני סיציליאנית|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako
פיצרייה. אלנבי 118 (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פיצרייה. אלנבי 118|צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

PIZZERIA. אלנבי 118/רוטשילד 32, תל אביב. לא כשר