בחודש מרץ האחרון, שמרגיש כמו שנה אחרת בימים כאלה, מסעדת טאיזו יזמה חגיגת בת מצווה מיוחדת במסגרתה הקימה לתחייה בתוך כתליה את מסעדת הסינית האדומה המיתולוגית ל-3 ערבים חד פעמיים. הסינית האדומה, שנחשבת לחלוצה בתחומה, פעלה בתל אביב בשנים 1977-2017, הרבה לפני הצפת בתי האוכל הפאן אסייתיים והביאה לעיר כבר אז את בשורת הרוטב החמוץ מתוק הזרחני, הצ'ופסטיקס ועוגיות המזל. 

בעקבות הביקוש וההצלחה אחרי קיום ערבי ההומאז' החגיגיים, הוחלט להמשיך להגיש את התפריט בגרסה מצומצמת במסגרת פופ אפ שיתארח תחת קפה טאיזו מבית הקבוצה בשרונה מרקט. ברוח התקופה, בה מקובל לפנות לאכילה רגשית ולבינג'ים מהסוג המושחת, החלטנו שאין ראוי יותר ממשלוח מהפופ אפ של שף יובל בן נריה שכולו הומאז' לסינית האדומה: מזון מנחם מקופסאות שמנוניות של אוכל "סיני" מתקתק ועשיר ב-MSG שאולי יעזור לנו לחיות בסרט של קומדיית ניינטיז חביבה ולא של אפוקליפסת השמדה אטומית.

הסינית האדומה  (צילום: גיא אשכנזי, יחסי ציבור)
הסינית האדומה|צילום: גיא אשכנזי, יחסי ציבור

מתוך התפריט שכולל בין היתר להיטים כמו מרק תירס, עוף בשומשום, מוקפץ סצ'ואן, גיוזות וכו' בחרנו ב-2 ארוחות עסקיות, במסגרתן מקבלים גם מנה ראשונה ושתייה: אחת של פרייד רייס סיני (92 שקלים+8 שקלים על תוספת שרימפס) וראשונה של סלט מלפפונים סיני; ואחת של עוף חמוץ מתוק (92 שקלים) בתוספת אורז לבן מאודה וראשונה של צמד אגרול עוף. להן הוספנו מנה ראשונה של כנפיים צ'ילי תפוז (46 שקלים) ושל סלט בלאק טייגר שרימפס (66 שקלים).

משלוח מהסינית האדומה  (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
משלוח מהסינית האדומה|צילום: ניצן לנגר, mako אוכל

עוד לפני האוכל, צריך לומר משהו על המשלוח של וולט, במהלכו קיבלנו לא פחות מ-3 הודעות על עיכוב. נכון שאלו לא ימים רגילים, אבל הכבישים ריקים ולא היו אזעקות באזור בשעת המשלוח. אז נכון שלהתלונן על משלוח אוכל מרגיש פריבילגי ומנותק, אבל כשמשלמים עליו כל כך הרבה כסף ומקבלים שירות לא הולם - אפשר להתלונן, בטח על איחור של 45 דקות, שלא מיטיב עם אוכל מטוגן ארוז בפלסטיק. 

2 עסקיות ו-2 ראשונות. משלוח מהסינית האדומה  (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
2 עסקיות ו-2 ראשונות. משלוח מהסינית האדומה|צילום: ניצן לנגר, mako אוכל

העיקריות עצמן היו טעימות - פרייד רייס עם כמות יפה של שרימפס, תירס גילי, בצל ירוק, ביצה טרופה וצ'ילי גרוס. הטעמים מתעלים על מנות "אוכל סיני" של מזון מהיר, וכך גם מנת העוף חמוץ מתוק - שאומנם אחרי משלוח מגיעה פחות פריכה ובטח כשאוכלים אותה במקום יותר מהנה, אבל עדיין מספקת את האוממי הנוסטלגי, עם ביסים של אורז לבן מאודה, עוף מתקתק ברוטב דביק וחתיכות גמבה, בצל לבן ובצל ירוק. גם מנת הכנפיים היא מנת פתיחה טעימה, על אף שגם פה הפריכות מעט נפגמה מטעמי השינוע.

אגרול עוף, החוליה החלשה במשלוח. הסינית האדומה (צילום: ניצן לנגר, mako אוכל)
אגרול עוף, החוליה החלשה במשלוח. פופ אפ הסינית האדומה|צילום: ניצן לנגר, mako אוכל

סלט המלפפונים והבלאק טייגר שרימפס מספקות אופציה מרעננת ובזכות היותן מנות קרות-בטמפרטורת חדר, המשלוח לא פוגם בהם. המנה המאכזבת ביותר היא דווקא אחת מאלה שהכי ציפינו להן: האגרול. הם היו חיוורים, לא טוגנו בצורה אחידה והמילוי כלל משום מה חתיכות עוף גסות וגדולות ולא פרגית קצוצה כפי שכתוב בתפריט. אפילו הרוטב הזרחני לא הצליח להציל אותם. אחרי שעפנו על המשלוח מימה, קצביית הדגים מבית שף יובל בן נריה, אפשר להודות שהסינית האדומה לא עמדה בסטנדרטים הגבוהים שהעמידה ימה, ושאם הפופ אפ רוצה להאריך ימים, עליו להשתפר, בעיקר כדי להצדיק את המחיר הגבוה וגם כדי להמשיך את מסורת המשלוחים המוצלחת של הקבוצה.