בתל אביב לא חסרים שווקי אוכל. באמת שלא. אבל שוק לוינסקי הוא אולי הנחשב ביותר, זה שלכל שף יש בו איזו חנות מועדפת, ושמפוצץ בתיירות פנים ובקבוצות פודיז מכל הארץ, אפילו שהתברג לרשימות שווקים מומלצים ברחבי העולם. גם אנגלית תשמעו שם, לא לדאוג.
אז ביום ראשון שעבר, ב-15/12/19, כל החלק של השוק ברחוב לוינסקי הפך באופן רשמי למדרחוב. השכנים באזור, החברים שלהם מרחבי העיר ולא מעט סקרנים מחוץ לתל אביב הגיעו לשבת על כסאות הברזל הצבעוניים ולעבור בין שלל האטרקציות הקולינריות לארוחות טעימות ומה לא. לומר שלא קינאתי? לא יכולה לומר דבר כזה. הרי בשוק לוינסקי יש את סאלוף ובניו שתמיד כיף לאכול שם, את חומוס מבסוטה החביב, את סנדר בפיתה מעבר לרחוב העלייה, את צ'נטרו החדש ועוד ועוד ועוד. לא חסרות רשימות, למי שמחפש סיורים קולינריים כאלו או אחרים.
התקמבנתי בזריזות על משמרת באזור, מצאתי חניה על נחלת בנימין ובאתי גם אני להשתתף בחגיגה, למה מה קרה? אז מקום חדש ומצוחצח תפס אותי הפעם, ג'מילה, צמוד לדוכן המקסים והצבעוני של בני והמשקאות המושקעים שלו בלוינסקי 41. אין קשר לג'מילה ברמת גן. מדובר במקום קטן שמגיש 7 מנות "מסביב לעולם" על גבי פיתה לבנונית דקה. כל פיתה כזאת עולה רק 20 שקלים ואפשר לאכול אותה כמו סוג של פיצה או לגלגל אותה.
בחרנו (הידידה מרחוב זבולון ואני) ב-3 פיתות: הודית (תפוח אדמה, כרוביות, עדשים שחורות וירוקות, רוטב קארי וכוסברה), עיראקית (חציל קלוי, תפוח אדמה, ביצה קשה, עגבניות, פטרוזיליה, טחינה ועמבה) ולבנונית (לבנה, זעתר, שמן זית, טאבולה, רימון וסומאק).
הפיתה ההודית לא התחברה לכדי משהו טעים. ממרח קארי מתוק במרקם חולי, חתיכות בצל שלא נצלו מספיק זמן, תפוח אדמה אנמי ועשבים טריים, שהיו החלק היחיד המרענן. הפיתה עצמה היא סוג של דיקט חסר טעם וכל החוויה הייתה די יבשה ורחוקה מלהיות מפנקת. המזל הוא שהיא די זולה לפחות.
גם המנה הלבנונית לא ממש סיפקה אותנו. הלבנה לא הייתה במרקם קטיפתי כמו שמצפים מלבנה. כנראה טעינו כשביקשנו את הפיתה "פתוחה" ולא מגולגלת כי כל האכילה של הדבר הזה היא לא שיא האלגנטיות. הטאבולה סבירה, אבל יחסית למנת הדגל של המקום הייתי מצפה לתיבול קצת יותר מרגש. בטח כשהבסיס (הפיתה) יבש ואנמי כל כך.
הגאולה של ג'מילה הגיעה בפיתה העיראקית, וריאציה על סביח שהייתה טעימה. קרם חציל טוב, מעושן טיפה, תפוח אדמה וחצילים צלויים, תועפות פטרוזיליה טובה וביצה קשה שמתחברים כולם יחד לביס טעים. בטח שביחס לשתי המנות הקודמות.
יתרון משמעותי הוא שג'מילה צמודים לגזוז של בני, ככה שמיד התפנקתי לי בגזוז (27 שקלים לכוס גדולה) עם תמציות פירות, עשבי תיבול ופרחי מאכל. כמה שזה יפה ככה זה טעים. לסיכום: לג'מילה מצפה אתגר, היא מוקפת במקומות עם תפריטים מהודקים שצברו קהל אכלנים נאמן, ומציעה מוצר שלפחות אני, לא אחזור במיוחד בשבילו. חבל שלא כל המנות עומדות באותה רמה, אבל מדובר במקום חדש שעדיין מתגבש, אז נאחל לו בהצלחה.
>> בשבוע שעבר אכלנו עוך מטוגן טעים יותר מ-KFC
ג'מילה. לוינסקי 41, תל אביב. טלפון: 050-5501155