אנשי "ג'פריס" רוצים שתיכנסו למזללה הפלורנטינאית שלהם ותרגישו חו"ל, אמריקה וספציפית העיר שיקגו, ממנה שני הבעלים של המקום חזרו לישראל אחרי שהות ארוכה של למעלה מעשור. הכל נחמד, המיתוג על שם הכלב ג'פרי נוגע ללב, אבל כשנכנסים למזללת טוסט נקניק, שזאת המהות של ג'פריס לפני ואחרי הכל, קשה להרגיש שנמצאים במקום שהוא לא שכונת פלורנטין. התפריט ארוך וכולל 13 כריכים, 4 סוגי נקניקייה בלחמנייה, כמה אופציות טבעוניות ומנות צד. הכריכים כולם מקבלים זמן איכות בטוסטר, שם הכל מתחמם ומותך לפני ההגשה.
בסופו של דבר בחרנו כריך פילי צ'יז סטייק (56 שקלים), כריך פולד ביף (48 שקלים) וכריך מק אנד צ'יז (45 שקלים) ועוד תוספת קטנה של תפוחי אדמה בצד (18 שקלים). מי שרוצה אגב, יכול גם להשמיט את הגבינות מהכריכים הבשריים. אבל כל הסיפור כאן הרי הוא טוסט נקניק לא כשר - כריך בשרי עם גבינה מותכת. הכריך הראשון שאכלנו היה הפולד-ביף. שתי פרוסות עבות של לחם קסטן בריוש מעולה וטעים, מרוח באיולי צ'ילי, ברביקיו, חתיכות של אונטריב בבישול ארוך, מפורק לחוטים כמעט ורוטב גבינת צ'דר. הלחם באמת טוב מאוד, אבל אפשר היה להסתדר עם פחות ממנו, או עם יותר בשר - כך או כך, האיזון לוקה בחסר - הרי לא הגענו בשביל הלחמים. טאץ' אמריקאי נחמד מאוד: ערימת תפוצ'יפס ליד על הכריכים.
אותה בעיה צצה גם במנת המק אנד צ'יז. אחת הזוללות שהתלוו איתי לג'פריס התלוננה על ריבוי הפחמימות: למה צריך פחמימה בתוך פחמימה? התשובה המתבקשת היא למה לא? אנשים יוכלו הרי ספגטי בולונז בפיתה, תשאלו את אייל שני. הבעיה הנוספת פה מלבד איזון הלחם והמילוי היא שהמק אנד צ'יז בפני עצמם לא טובים מספיק. הם אחלה, אבל אני די משוכנעת שאם היינו עולות עכשיו לשלוש דירות שותפים אקראיות שבהם הכינו באותו ערב מק אנד צ'יז, לא היה הבדל תהומי בטעמים. מה שכן, החלפיניו ששובצו בין המקרוני הרימו את המנה.
המנה האחרונה שנטעמה הייתה הפילי-צ'יז סטייק, שטהרני מזון מהיר ואוכל רחוב יגידו שזה בכלל לא פילי צ'יז סטייק, כי את הסטייק החליף רוסט ביף. בניגוד לשני הכריכים האחרים, כאן המנה מגיעה בלחמניית מחמצת מצוינת, בדיוק ברכות הרצויה בפנים ועם מעטה פריך. רצועות רוסט ביף, בצל מקורמל, איולי שום ורוטב צ'דר. לא רע בסך הכל, ואולי המנה הכי טוסט נקניק של ג'פריס, אבל מפה לפילי צ'יז סטייק יש איזה 9,323 ק"מ לפחות.
מנת הצד של תפוחי האדמה הייתה המנה הכי פחות טובה בארוחה. הכל זוגג ברוטב צ'ילי מתוק, שזה רוטב שכבר פחות נהוג להתהדר בשימוש בו ובלא מעט מקרים מצניעים את נוכחותו. מה נגיד? בצדק? בתפריט הם נקראים מדורה, בפועל לא נראה שהייתה מעורבת פה אש והמנה נותרה כמעט שלמה כי אף אחת לא ממש רצתה עוד ממנה. אבל בכל מקרה, אנשי ג'פריס היו נחמדים ומזמינים ונאחל להם נחיתה רכה בתל אביב.
ג'פריס. ידידיה פרנקל 7, תל אביב. לא כשר