לאחרונה נפתח בטיילת תל אביב מתחם רחב ידיים מבית גרקו: מסעדה, בר, מעדנייה, גלידרייה ועמדת טייק אווי לגירוס וסופלקי שאפשר לקחת ממנה מנות וללכת, ואפשר לשבת בספסלים הסמוכים. המקום מצטרף לבינגו בורגר שנפתח לא מזמן גם הוא ליד בריכת גורדון ושניהם מספקים אופציות זלילה חדשות ואחרות ממש על הים. לא נשקר, בשנה שבה רוב הפעילויות של כולם הן בחוץ בחלל הפתוח, נראה שזה בא טוב לכולם.
לקחנו גירוס עגל וכבש מגולגל בפיתה יוונית עם רוטב עגבניות צלויות, פטרוזיליה ובצל (54 שקלים) בתוספת שקיק צ'יפס. הבשר טעים, רך, מתובל בעדינות, תוספות הירקות היו טובות ומרעננות והחמיאו לבשר, אבל אפשר היה לשים עוד קצת מהן, והפיתה הייתה המרכיב שקצת סיכל למנה - היא לא ספגה מספיק את השומן או העגבניות, מה שהוביל ליבשושיות מסוימת שאפיינה את המנה. בשביל להרטיב קצת את כל הסיפור השתמשנו בתוספות הרוטב הנלוות למנה - צזיקי וטחינה. בניגוד לטחינה, צזיקי או יוגורט לא נפוצים באוכל הרחוב המקומי מטעמי כשרות, והצזיקי של גרקו הוסיף פה מאוד. מה שכן, אם להסתמך על שכנינו לספסל, נדמה שעשינו טעות גדולה שלא לקחנו את הסקורדיליה, שתוארה כמצוינת ופרשית.
הצ'יפס הנלווה היה מאכזב - קליפות חלולות של צ'יפס שלא טוגן כראוי, ללא זכר לתפוח אדמה. אומנם כמות הבשר נדיבה, אבל בחישוב כולל של הצ'יפס המיותר, המחיר של המנה גבוה מדי. בכזה מחיר היינו מצפים לקבל גם שתייה. בואו נגיד את זה ככה: חלק מהקסם מאוכל ביוון הוא האיכות הגבוהה והמחירים המצחיקים. פה הם מצחיקים בקטע הפוך. הצצה במעדניית גרקו הסמוכה גרמה לנו להבין שהמחירים הגבוהים מאפיינים את המקום, כנראה המחיר לפריים לוקיישן ( שלום לך צנצנת גדולה של לימונים כבושים ב-180 שקלים).
קינחנו בגלידת קאיימקי - גלידת יוגורט עם סירופ פירות יער ושקדים קלויים (32 שקלים). המנה היא עצומה, משפחתית. אני לא רואה איך בן אדם אחד משתלט על כזאת כמות. הגלידה עצמה אוורירית מאוד, טעימה ומאוזנת מבחינת חמוץ-מתוק והתוספות חינניות וכיפיות. עם זאת, יצא לנו חשבון של ארוחה במסעדה ולא של משהו לאכול רגע על ספסל ליד הים.
גרקו Beach. רציף הרברט סמואל 11 (חוף פרישמן), תל אביב. לא כשר