ב-2019 היינו עדים לגל מחודש של פתיחת שיפודיות, כשאחת הפופולריות מהן הייתה שיפודיית דרקסלר בשוק הכרמל. מאחורי הפלנצ'ה (אין כאן גחלים או אש) עמד בני דרקסלר, שף שברשימת המסעדות בהן עבר נמצאות רפאל של רפי כהן, הרברט סמואל וטאפאס אחד העם של יונתן רושפלד. הקורונה התחילה לגבות קורבנות ודרקסלר סגר אחרי תקופה די קצרה, אבל עכשיו הוא חוזר לשוק, עם השיפודים והסאלוף ומציע תפריט בשרי מהודק בסאלוף/צלחת.
ויתרנו על האופציה של הצלחת - למרות ששכנינו לשולחן הלכו עליה והיא נראתה מפוארת - ואת כל השיפודים לקחנו בסאלוף המצוין של המאפייה התימנית (נחליאלי 11), שמצליח להיות אוורירי ובשרני בו זמנית. על הסאלוף, אותו בני מניח כמו שמיכה מעל השיפוד עד שיספוג ריחות וטעמים נערמות תוספות לבחירה: טחינה ועמבה, בצל בסומאק, פלחי עגבניות ובצלים שנצלו ונחרכו, פטרוזיליה טרייה קצוצה, פרוסות חצילים ותוספת נהדרת של עלי גרגיר מרירים וטעימים.
המילוי שקנה אותנו היה הקבב (52 שקלים למנה) - קבבונים חסונים, לא דחוסים מדי שמלבד הפטרוזיליה הקצוצה והשומן, יש בתערובת שלהם גם חיזוק תבלינים (בהרט/ראס אל חנות) מוצלח מאוד. הקבבים נצרבים על הפלנצ'ה, מועברים לסאלוף וממלאים אותו במיצים טעימים. מצד אחד סאלוף, כמו לאפה, נחשב ממלא מדי, גדול מדי, יותר מדי. מצד שני - התכונה שלו לספוג הכל בלי להיקרע או לטפטף או להיסמרטט הופכת אותו לגולת הכותרת של הדוכן. כמו כן, בניגוד ללאפה שעשוייה להיות יבשה ומשעממת הסאלוף רך יותר ומלא טעמי חילבה, תענוג.
למקום השני מגיע הסאלוף האדום (58 שקלים) - שיפוד נתח קצבים (הבשר מגיע מבוצ'ר שופ הסמוכה) שנצלה בשלמותו על הפלנצ'ה ולאחר מכן נחתך לחריכה זריזה. גם פה הבשר משתלב מצוין עם התוספות המוקפדות והסאלוף אוסף אליו רטיבות נעימה. למעשה, עד שמגיעים לסוף המנה, בקושי נזקקים למפיות. סוף הסאלוף זה כבר סיפור אחר.
סאלוף פרגית (56 שקלים), האופציה הכביכול נחנחית והמשעממת מתגלה כטובה גם היא, אם כי בשונה למנות הקודמות, פרגית, עסיסית ככל שתהיה - לא נוטה להגיר לפחמימה שעוטפת אותה מיץ או ארומות ייחודיות. ובכל זאת זאת מנה יעילה, טעימה, טעמי חריכה טובים ועשייה מדויקת.
רק שבוע שעבר פורסם כי דוכן הלהיט של שוק הכרמל - גרטי דונר - מתקפל ככה שזה אומר 2 דברים: 1. התפנה מקום ללהיט חדש ו-2. מוטב שלא לצאת בהצהרות ולמהר להיקשר למנת אוכל - מדובר בענף לא יציב ושום דבר לא מובטח.
בשביל סיום מתוק, הלכנו לפטיסרי נורי (NORI), הקונדיטריה מבית מסעדת מרלוזה. המבחר של קינוחי הוויטרינה מפתה, המראה מפונפן ונחמד שמבין הבקלאוות, הפירות ומאפי השוק צץ לו פתאום מקום כזה. דגמנו קראק פאי, טארט פיסטוק ואמרנה ופחזנית לימון פטל. המתיקות של הקראק פאי והדחיסות שלו הייתה מענגת ובלתי נסבלת בו זמנית, הבצקים של שנ הקינוחים האחרים היו טובים, אבל בעיקר קיבלנו הוכחה נוספת שאנחנו באופן אישי מעדיפים קינוחים פשוטים יותר, אפילו אם הם פחות יפים והרבה פחות פוטוגניים.
דרקסלר. הכרמל 7 (פינת תרמ"ב), תל אביב. שני-שישי 12:00-18:00
נורי. חיים חבשוש 42, תל אביב. שני-חמישי 10:00-22:00; שישי 10:00-16:00