לפני שנה הגענו זהירים וחוששים למזללת באן מי נונג הקטנה במקווה ישראל. החששות הגיעו אחרי תקופת הרצה מעט מסורבלת שעוררה חוסר בטחון מסוים לגבי היציבות של המטבח. כל זה לא השפיע על האוכל, שהיה טרי, חריף, צבעוני, עז טעם - כל מה שמצפים לפגוש במזללה אסייתית.
שנה עברה, ולא כדי לומר שהחששות היו מוצדקים, אבל היו כמה שינויים דרמטיים: גיא רובננקו כבר אינו חלק מבאן מי נונג, וגם הכתובת השתנה, כשלפני שבוע המקום עבר דירה לרחוב הרכבת הסמוך - לא רחוק מחומוסיית משאוושה (שעברה לרחוב הרכבת אחרי שנים בפינסקר) וממסעדת וואט סאנג. המקום החדש גדול יותר גם מבחינת מקומות הישיבה, אבל גם איפשר את הרחבת בתפריט בזכות מטבח גדול יותר, ואפילו מכיל משרד בקומה העליונה.
מלבד מרק פו בשרי ומנת קארי וייטנאמי עם פרגית או טופו, שתי מנות עיקריות וחדשות בתפריט, יש גזרה שלמה של מנות ראשונות, מתוכה הזמנו לא פחות מ-3 מנות: פרש רולס שרימפס (36 שקלים) - דפי אורז עם קציצונת שרימפס ואטריות אורז מטוגנות וירקות טריים (חסה, מלפפון, פפאיה וגזר מוחמצים, נענע, כוסברה, בזיל תאילנדי). לצד הרול, שחתוך ל-2 יש מטבל הויסין בוטנים ומטבל נוק צ'אם חריף. זאת מנה שבקיץ הישראלי אפשר לאכול כל יום - מפגש בין טריות ורעננות ולמליחות וחריפות. הדבר היחידי ש"הורס" משהו הוא כרגיל, המחיר.
המנה החלשה היותר בארוחה הייתה סלט הפפאיה (38 שקלים), שכלל לטעמנו יותר מדי נבטים ולמרות שהיה טעים בסך הכל - לא הצליח להתבלט כמו שאר המנות המצוינות בבאן מי נונג. אבל לצד הסלט נזללו כיסונים פנטסטיים (42 שקלים): פרגית טחונה עם פטריות אוזן וירקות, עטופים בבצק דקיק מוכן לדרגה המדויקת. על הכיסונים יצקו רוטב BMN עם הרבה שום, שאלוטס, צ'ילי. רוטב סמיך וטעים, חריף במידה שנעמה לנו מאוד ואם כמות הייתה כפולה - היינו מחסלים אותם בכל זאת.
בביקור הקודם שלנו אכלנו באן מי טבעוני ובאן מי קלאסי. אז הם עלו 35 שקלים בתקופת ההרצה ואחר כך נוספו לכל אחד מהם קצת פחות מעשרה שקלים. היום מחירו של באן מי טופו עומד על 52 שקלים ומחיר באן מי קלאסי (פטה כבד, חזיר ונקניק חזיר) עומד על 62 שקלים. זאת עלייה של כמעט 48%, כאילו שחסרות סיבות להתבאס מיוקר המחייה בישראל. הפעם ניסינו מנת באן חדשה: באן סרדינים (52 שקלים). הסרדינים, הרטבים והירקות מרכיבים ביסים טעימים ומספקים, הבגט רך ופריך רק קצת, בדיוק כמו שבאגט של באן מי אמור להיות.
ואחת המנות הכי טובות כאן, הבון הוויטנאמי, מעין bowl-סלט, נותרה מושלמת. שרימפס חלוטים עטופים בסרירצ'ה הדרית מאוזנת וטעימה, אטריות אורז, ירקות רעננים, כוסברה, בוטנים קלויים וסבבי בצל מטוגן (62 שקלים). גם כאן חלה עליית מחירים דרסטית, כשלפני שנה שילמנו על אותה מנה 20 שקלים פחות, אבל זה עדיין סלט טעים מאוד שכל מסעדת אוכל רחוב הייתה מתפארת בו. מומלץ להגיע עם חולצה כהה, כי הרוטב הולך להשפריץ עליכם.
באן מי נונג היא מזללת/מסעדונת נהדרת, והמעבר עשה לה רק טוב. למרות התור לישיבה ותכונה של שליחים - הצוות עומד בעומס וכל המנות יצאו בקצב מספק. העלייה הקיצונית במחיר די מבאסת, אבל בכך באן מי נונג לא שונה מבתי אוכל אחרים בתל אביב ומחוצה לה והמחירים נוטים להיות תמיד החלק הכי מבאס במדור הזה ובלא מעט אחרים. ועדיין - האוכל של באן מי נונג מתאים לחום הישראלי ועשוי לעילא. עכשיו רק נאחל לו להישאר כאן לפחות עוד שנה.
באן מי נונג. הרכבת 18, תל אביב יפו. שעות פעילות: ראשון-חמישי 12:00-22:00, שישי 12:00-16:00. לא כשר