אני ישראלית גאה, אבל אם לא הייתי ישראלית, הייתי רוצה להיות מקסיקנית. למה, אתם שואלים? בגלל האוכל כמובן. אמאל'ה איזה אוכל יש להם, בשרים עסיסיים, מגולגלים בבצקים דקים עם ירקות טריים ורטבים משגעים, חריף, חמוץ, שומני - פחות או יותר כל הדברים שהופכים את החיים למשמחים.
בארץ מרבים להתנסות במטבח המקסיקני העשיר, ניסיונות מוצלחים ומוצלחים פחות. בכל אופן, אלה בדרך כלל מסעדות ולא אוכל רחוב זול ונגיש, בלי יומרות. לכן כששמעתי על לואיס טאקוס, מזללת טאקו ירושלמית שנפתחה לאחרונה בקול תרועה רמה, ועל השבחים והסופרלטיבים שהיא קוצרת, ידעתי שבביקור הבא עם הטנדר בעיר הבירה, אני שם, עם כל הכבוד לפתיליות הוותיקות.
השמועות על התורים הארוכים במקום הלחיצו אותי, אבל כשהגעתי התור היה סביר ואפילו היה מקום לשבת. ידידה ירושלמית הצטרפה אליי כדי שנוכל לטעום את כל סוגי הטאקוס שמציעים פה. אקדים ואומר שהמקום כשר, מה שאומר שיש פה בשר אבל אין פה גבינות או שמנת חמוצה, עובדה שמה זה מעיבה על החגיגה. כי מה זה נאצ'וס פריך בלי גבינה מותכת שמכסה אותו, או טאקו בלי שמנת חמוצה שתהווה קונטרה לשמנוניות של הבשר. אבל סמכתי על לואיס והחברים שהם יודעים לעשות טעים גם עם המכשול שהטילו על עצמם.
בטאקוס לואיס מרכיבים כל טאקו לבקשת הלקוח, מה שאומר זמן המתנה לא קצר, אבל האווירה במקום צוהלת והצוות מנעים את הזמן. הזמנו שישה סוגי טאקוס: שווארמה הודו (15 שקלים), מינוט סטייק (14 שקלים), בקר בבישול ארוך (14 שקלים), דג (14 שקלים), עוף (14 שקלים), טבעוני (13 שקלים) והספיישל של אותו יום: לשון (14 שקלים). ביקשתי שישימו לי כל מה שצריך, וחוץ מהדג שקיבל שפריץ של מיונז והשווארמה שקיבלה כמה פלחי אננס, לכולם נוספו פחות או יותר אותם מרכיבים: אבוקדו, כרוב קצוץ, בצל וכוסברה וסלסת עגבניות. וגם סלט מלפפונים עם צנונית ובצל סגול טרי בצד.
אני אתחיל בחיובי, כי חייבים להתרכז בטוב. הטאקו עם הדג היה טעים במיוחד, עם בלילה מדויקת שאהבה את הלימון שנסחט מלמעלה וגם את שאר המרכיבים. גם טאקו העוף היה עסיסי וטעים, על אף שהייתי שמחה לתיבול חזק יותר. לעומתם, הטאקוס האחרים היו הרבה פחות טעימים; איכות הבשר לא הייתה מהמשובחות שאכלתי, התיבול תפל למדי, המרקמים קשים והסגנון כלל לא הזכיר את המטבח המקסיקני עז הטעמים - אם כבר, אז מנות בשר של אולם שמחות ממוצע.
על הטאקו הטבעוני כדאי שאני בכלל לא אדבר. טאקו שבמרכזו חתיכות בטטה, איזה מין טאקו זה? אין עלבון גדול לטבעונים מאשר להגיש להם אנטיפסטי כמנה עיקרית. אפילו סלט המלפפונים הצדדי היה תפל ועייף. איזו אכזבה.
לקינוח רצינו להתעודד עם הצ'ורוס (16 שקלים ל-3 יחידות) שמכינים פה במקום, ואכן הצלחנו. צ'ורוס מעולים וטריים, מכוסים סוכר וקינמון, וכשטובלים אותם ברוטב השוקולד הצבע חוזר ללחיים. הייתי יכולה לאכול גם עשרים כאלו, מעולים בכל פרמטר.
אבל מקום שבו מנת הפתיחה והקינוח הם גולת הכותרת, יש לו סיבה לדאוג. לצערי, כללי הכשרות פוגעים אנושות במטבח המקסיקני, והבשרים והירקות לא מצליחים לייצר אלטרנטיבה ראויה למנות מקסיקניות קלאסיות. אבל המקום עוד בחיתוליו, אז נקווה שיצליח לשכלל את הטכניקה ושרמת הבשרים והירקות תגיע לרמת העשייה של הטורטיות הנפלאות.
>>> בשבוע שעבר תקענו מלאווח בסאלוף ובניו
טאקוס לואיס. שלומציון המלכה 11, ירושלים. טלפון: 02-6639992. כשר