יש מקומות שחוויית ההזמנה/המתנה/ישיבה בהם היא חוויה משמעותית כמעט כמו חוויית האכילה עצמה. כזאת היא LAVA, מזללת-מסעדת הפסטות החדש של טל רשבסקי בפארק המסילה המחודש בתל אביב. רשבסקי מוכר יותר בתור "נוכל הפסטה" או "הפסטה נאצי", תדמית ופוזה שבבירור עוזרות לקידום העסקים.
כאלה הם גם עסקיו הקודמים של "הפסטה נאצי". עמוד ייעודי כבר הוקדש לרשבסקי ולגחמותיו, על פיהן מחליט אם לפתוח כל יום את מסעדתו TOMETOMATO בשדרות וושינגטון בשכונת פלורנטין, אבל לפחות כרגע נראה כי LAVA תהיה בעלת שעות פעילות יציבות יותר. למי שאינו נתקל בסרטונים ובפולקלור, אלה עיקרי הדברים שיש להכיר בהקשר הפוזה: רשבסקי הוא מסעדן מיוסר שמצד אחד חייב לממש את תשוקתו להכנת פסטות ולהפעיל מסעדה, ומצד שני הוא בז ללקוחות שלו ובליבו משאלה שלא יגיעו/שהמסעדה תיסגר. הוא גם יזהיר שיש שעת המתנה בכדי לסנן מראש הלקוחות המעצבנים. כל זה, ועדיין - חשוב מאוד להדגיש באופן ברור - הפסטות של רשבסקי, פה וגם בעסקיו הקודמים - מעולות וטעימות.
ל-LAVA הגענו סמוך לשעת הפתיחה ולפנינו תור של חמישה זוגות בעמדת ההזמנה הדיגטלית (עוד דרך לצמצמם כביכול את המגע עם הלקוחות). אחרי המתנה לא קצרה, בה גם הבחנו ששולחנות הישיבה במקום עמוסים כבר בממתינים, הזמנו 4 מנות פסטה לטייק אוויי. הוזהרנו שההמתנה ארוכה ואכן היא הייתה ארוכה - 40 דקות. את זמן ההמתנה העברנו בגינה, כי בכל זאת היינו עם ילדים, וכשהתקבל הסמס מהמסעדה הגענו לאסוף את הצלחות רק כדי לגלות שכבר מחכים לנו זועפים: "ניצן?! ניצן?! איפה את? האוכל שלך קר, האוכל שלך מת. בבקשה להסתכל בסמסים. רגע, תישארי פה, הקאצ'ו שלך גם יוצא". באופן כללי, נראה שכל הצוות דפק בינג' לThe Bear לילה קודם וכולם מאוד צעירים ונלהבים לעבוד במטבח הפתוח.
המנות לא היו קרות ובטח שלא מתות: ספגטי מיטבולס (64 שקלים) היא מנה מצוינת, פיקנטית ושובבה עם קציצות מיני ברוטב ארביאטה. טעמים עזים, חריפים במידה שכיף לזלול במיוחד בזכות גודל הקציצות הלא שגרתי. הפרמזן נמס לתוך האטריות והכל ביחד עובד מצוין. כל יתר המנות שלקחנו היו צמחוניות: ספגטי גרגרים (54 שקלים) עם גרגרי חומוס בחמאת לימון ורוזמרין טרי. הפסטה גם פה עשויה מצוין, הרוטב מאוזן וקרמי, לא כבד ולא צפוי. המנה שכנראה הכי אהבנו הייתה ספגטיני חמאת זעתר (52 שקלים) - ציר חמאה ופרמזן, קצת שום ועלי זעתר טריים. טעמים מקומיים בחיזוק חמאתי זה תמיד מעדן - ופה יש מנה טעימה, במחירים שקשה למצוא במסעדות "רציניות" יותר ושמבוצעת לשלמות. זאת בדיוק החוזקה של LAVA ושל המקומות האחרים של רשבסקי: הוא יודע להכין פסטה טרייה מצוינת שמידת עשייה מדויקת ולשדך לה תוספות מעניינות עם טוויסטים קטנים ולא יומרניים.
מנת ק'ציו א פפה (60 שקלים) הותירה אותנו די אדישים. לא כי לא הייתה עשויה טוב, היא נעשתה כמו שצריך, אבל אחרי מנת הזעתר ומנת החומוס - לא היה כאן מספיק כדי להשאיר איזה רושם. היה נחמד אילו היו מגוונים כאן ומוסיפים סוגי פסטה אחרים ולא רק ספגטיני (ואנחנו יודעים הרי שרשבסקי מכין עוד פסטות מעולות וגם ניוקי). לסיכום: טעים מאוד, אבל לחכות באוגוסט 40 דקות, לפנות אחרינו לפיילת כלים מלוכלכים ואז גם לספוג נזיפות וזירוזים? כנראה שעברנו את הגיל או שסתם אבדה לנו הסבלנות לשטיקים התל אביביים, כי לא נשארנו עם שום רצון לשוב לכאן. הצליח לו.
LAVA. סמטת בית הבד 7, תל אביב. לא כשר