בתל אביב אפשר למצוא לא מעט גרסאות טובות יותר ופחות ללחמניית פרעצל, אבל למצוא בייגל כמו שצריך - זה דווקא לא עניין של מה בכך. ממש לפני שנה היה זה סלין בייגל הקטנטן בשינקין שגאל את הבייגל עם גרסאות מעולות לכריך הניו יורקי, והשבוע אנחנו שמחים לכתוב על מקום חדש עם יופי של בייגלס: בנדוד בייגלס בפלורנטין.
בנדוד בייגלס פתוח רק חודש, זה ניכר בשירות הלבבי והסבלני, בתא השירותים שעדיין נבנה במקום ונקרא בינתיים "הבקתה", ובלא מעט שכנים סקרנים שזורמים למקום, חלקם חוזרים לעוד מנה. המקום עצמו חף מעיצוב ממותג - בחלק האחורי מאפייה ומקדימה דלפק המציג לראווה את מבחר הבייגלס הנאים, ממרחים, ולצדו דלפק נוסף עם קנקני מים, כוסות זכוכית נקיות וגם ארגזים אליהם מפנים את כלי האוכל בסיום.
בזמן ההמתנה קיבלנו מתנה "חור" - כדורי בייגל שאפשר לקנות בנפרד (4 שקלים ליחידה ו-12 שקלים לרביעייה) - מחווה מקסימה. ההיצע כולל בייגל כוסמין מלא, בייגל כוסמין מלא בציפוי זרעי פשתן ודלעת, בייגל כלטוב, שזה סוג של אוורית'ינג בייגל, בייגל פרג, בייגל שומשום, בייכל כל מה - שזה כמעט כמו הבייגל כלטוב, אבל התוספות בבצק עצמו, ויש גם בייגל נקי.
לקחנו בייגל כל טוב אחד במילוי קרים צ'יז וירקות (10 שקלים לבייגל, ועוד 5 שקלים לכל "שכבה", סך הכל 20 שקלים). כל כך פשוט וכל כך טעים: הבייגל עצמו נהדר, מהז'אנר הניו יורקי - לא דחוס מדי, רך ומעולה. הירקות בפנים, עגבנייה, חסה וכוסברה אינם מילוי סטנדרטי לבייגלה, ומשתלבים נהדר עם הציפוי - שומשום, פרג, בצל וקצח. טייק אוף מקומי מוצלח. לקינוח לקחנו בייגל קינמון וצימוקים במילוי חמאה ומרמלדה שמכינים במקום עם אשכוליות, תפוז סיני ואגס (10 שקלים לבייגל, 8 שקלים על שכבה כפולה, סך הכל 18) וכוס קפה פילטר (8 שקלים). גם כאן הבייגלה איכותי ומהנה, המרמלדה מעט מרירה, ומדובר בכריך מתוק מיוחד ושובר שגרה.
תוסיפו לזה את העובדה שבהמשך יוסיפו עוד אפשרויות למילויים, את המחירים הסבירים שלא מיישרים קו עם החזירות התל אביבית האופיינית ואת העובדה שהמקום מאוד ידידותי לטבעונים וידידותי באופן כללי - ומדובר במקום שבהחלט נרצה לחזור אליו.
בנדוד בייגלס. פלורנטין 50, תל אביב יפו. ראשון-רביעי 08:30-16:00; חמישי ושישי 08:30-14:00
המקום השני אליו הגענו הוא דוכן לחם. לא ממש דוכן חדש, אבל כשזה נוגע לאדם שעומד מאחוריו - יונתן הלר - אפשר לומר שזה מישהו שלא מפסיק לחדש. אחרי שהפעיל כמה מיזמים זמניים בשוק הכרמל, הלר התמקם בפלורנטין (טוב, לא ממש פלורנטין. שנייה ממנה, באזור שופע חללי עבודה וסטודיואים). בניגוד למאפיות בוטיקיות סמוכות כמו עמיתה וחגי והלחם, המקום של הלר נעדר מיתוג מיוחד והכל מתרכז על שולחן ענק שמוצג בלב החנות, כשמסביב הלר והקולגות לשים, אופים ומעניקים שירות מחויך ואדיב לאורחים.
מתוקים לצד מלוחים, שבלולים, משולשים, מחמצות, קרואסונים, גרנולה, ממרחים בעבודת יד מונחים זה לצד זה באווירת משתה שופע. השולחן אסתטי ומושך, אבל גם פה יש יד "גסה" - המאפים מונחים על ניירות פרגמנט או מגשי קירור - אין פה צלחות קרמיקה או כלי כסף, והמאפים עצמם לא מתוקתקים ומדופפים למשעי. זה חלילה לא נאמר לשלילה, למראה הביתי/כפרי יש את הקסם שלו וגם המחירים פה מאופקים יותר.
בכל מקרה, דגמנו סנדוויץ' בורקס מוצלח - בורקס פטה, חציל מעושן ואורגנו מבצק דק, אותו פותחים ומוסיפים אליו ביצה קשה, חמוצים, עגבנייה ולימון כבוש חרפרף (25 שקלים). הבורקס עצמו היה יכול להיזלל באותה מידה גם ללא התוספות ולהיות מספק, אבל התוספות מחמיאות למילוי והתוצאה כיפית.
עוד נשנושים מלוחים היו שבלולי שמרים (8 שקלים לכל אחד): אחד "קאצ'ו אה פפה", גרסת מאפה שובבה לאחת ממנות הפסטות האוהבות, ושני "פקיילה" - מנגולד, גבינת עיזים וזוקיני צלוי שהיה מפתיע בטעמים עזים וטובים. לכא ממש בורקס, אבל מאפה חביב ביותר בגרסאות מקוריות.
בשביל לסגור בביס מתוק לקחנו שבלול רוגלך קטן (4 שקלים). זה אולי לא הרוגלך הכי טעים בעיר, אבל רוגלך דקיק וטוב וגם כאן ניכר תמחור שפוי, שזה תמיד מבורך.
דוכן לחם. אבולעפיה 5, תל אביב יפו. טלפון: 054-7029594