במתחם שרונה בתל אביב לא חסרות מסעדות, מזללות ובוטיקים שמציעים מעדנים ממטבחי העולם, ולמרות שאני אוהבת להתנסות, הפעם הלכתי על הבית - אוכל ישראלי טרי ובריא. על חומוס נחמן מזיכרון יעקב שמעתי לא מעט, כך שהייתי חייבת לנסות את החומוס ואת מנת הדגל של הסניף החדש בשרונה (על חורבות הסניף הצפוני של אבו חסן שנסגר במפתיע ובמקומו נפתח סניף של אבו שוקרי) - שאוויש - מאפה בצק דק ופריך שלתוכו אפשר להכניס את כל התפריט בערך - מפלאפל או סביח ועד שורטריב מפורק או קציצות עסיסיות.
הידידה ואני החלטנו ללכת על מנת חומוס קומפלט עם חציל, מטבוחה וביצה (35 שקלים) וסביח שאוויש (30 שקלים). למרות שהיה מדובר בשעת ערב והיינו היחידות במקום, עברו לא מעט דקות עד שהמנות הונחו על שולחננו. אני תמיד אומרת שבשביל אוכל טוב שווה לחכות בסבלנות, אבל הפעם זה לא היה המקרה לצערי.
מכיוון שהזמנו שתי מנות שמורכבות מחומרי גלם דומים, היה מעניין לראות את הטיפול שעברו. החומוס-קומפלט נעדר ביצה למרבה ההפתעה. מעל החומוס הונחו בנדיבות חתיכות גסות של חציל מטוגן, מטבוחה, גרגירים וטחינה, ולצדו תלולית כרוב לבן חמצמץ ועוד מטבוחה וטחינה. בהתחלה טעמתי מהחומוס - משחה סבירה עם מרקם חלק ונעים אבל טעם די תפל. קיוויתי שהמטבוחה תפלפל את המצב, והתאכזבתי קשות.
המטבוחה גם היא הייתה תפלה, ללא צל של רמז לחריפות או עוקצנות. החציל נפרס עבה מדי, כך שבמרכזו היה עדיין מעט קשה. סוג של מנה שאוכלים כדי לשבוע, לא כדי ליהנות, וחבל כל כך כי כל החומרים הנכונים נמצאים שם. אבל נדרשת כאן הכנה יותר יצירתית ואמיצה, כזו שלא חוששת מטעמים עזים.
עברנו לשאוויש, ופה הביצה הופיעה פעמיים - פעם אחת בתוך הבצק ופעם לצדו. אולי זו הביצה שנעלמה ממנת החומוס. גם כאן קיבלנו את תלולית הכרוב והמטבוחה. הבצק אכן פריך, דק וטעים, ממולא במטבוחה (אותה אחת שהופיעה במערכה הראשונה), ביצה, חציל וטחינה. איך אמורים לאכול אותו? תעלומה. ניסינו בידיים, אבל המילוי נשפך על המגש, ניסינו לחתוך כמו בנות תרבות עם סכין ומזלג, וגם זו הייתה תאונה.
חומוס נחמן בשרונה מרקט, רחוב קלמן מגן 3 תל-אביב, טלפון: 03-6524447
