חזרנו השבוע לאכול צהריים בשוק לוינסקי, אבל בניגוד לאכזבה של שבוע שעבר עם עראייס דגים במחיר הזוי, השבוע תפרנו ארוחה פנטסטית במחיר הוגן ומשתלם, שגם תואם את טיב המנה ואיכות מרכיביה. המקום המדובר הוא מסעדת באן מי 13, שנפתחה ממש לאחרונה על ידי השפים עמרי זקהיים ואביה קזום פרנס. המקום רק סיים תקופת הרצה, והמחירים עדיין נמוכים מהרגיל, אז קחו בחשבון שהם יעלו, אבל לא בהרבה. באן מי הוא שעטנז אסייתי-צרפתי, זכר לשנות הכיבוש הצרפתי בווייטנאם - בגט צרפתי, פטה צרפתי, לפעמים גם חמאה ומילוי בסגנון מקומי, עם הרבה ירוקים טריים וחמוצים טובים.
התפריט כולל נכון לעכשיו 3 סוגי באן מי: טופו (22 שקלים לחצי/39 שקלים לבגט שלם), עוף (24 שקלים לחצי/41 שקלים לבגט שלם) ובקר (26 שקלים לחצי/43 שקלים לבגט שלם); ומשקאות תה קר ב-5 שקלים לכוס נדיבה. מלבד לבאגטים, שאותם מספקת מאפייה חיצונית - מכינים כאן הכל במקום - את החמוצים, את הרטבים, את הפטה הטבעוני והבשרי, ואת שלושת המילויים כמובן, והעובדה הזאת מורגשת בכל ביס: איזון טעמים נהדר וחוויה של כריך שף.
בזכות המהלך הנדיב, החברי והחכם להציע גם חצאי מנות, זכינו לטעום את 3 הכריכים שמוגשים כאן, ולהפתעתנו או לא, הטעים ביותר היה הבאן מי הטבעוני, במילוי פרוסות טופו מלאות טעם ואופי. הפטה הטבעוני היה נהדר, וכשניסינו לסחוט מהשף רשימת מרכיבים חילצנו רק שניים: שקדים ובצלים. גם האיולי מצוין, הבגט לא קשיח מדי מבחוץ ואיזון הירקות מדויק: הרבה ירוקים, לא מעט חמוצים ויש בפה התפוצצות טעמים חריפים, מתוקים וחמוצים יחד.
גם המנות הבשריות היו טעימות מאוד: נתחי עוף דקים ועסיסיים, ובניגוד לפטה כבד העוף שהתרגלנו אליו, בבאן מי 13 משתמשים בפטה בקר שהם מכינים לבד, עם טעמים עמוקים ולא משתלטים. בכריך הבשר הם משתמשים בפרוסות של נתח ויסבראטן, נתח עם מעט שומן, שמאוד מתאים לסגנון הכריך הזה ומשתלב עם יתר מרכיביו. בקיצור, אפילו אם לוקחים בחשבון שהמחירים יעלו קצת בהמשך, יש כאן מקום שמכין באן מי פשוט מעולה, שגרם לנו לתהות: אולי זה אפילו יותר טעים מהבאן של מסעדת האנוי ז"ל? היה חסר בנוף התל אביבי בדיוק כזה מקום, ואם יתווספו לתפריט גם מרקים, כנראה שמדובר בהתמכרות הבאה שלנו.
באן מי 13, תל אביב.
