כמו ברוב השבוע האחרון, היה יום חם, ולמרות שגם בימים חמים אני יכולה עקרונית לתקוע תבשילים או ארוחה בשרית, רציתי דווקא לתקתק משהו זריז וקל לארוחת בוקר. כן, יש ימים שקמים רעבים כמו זאבים (ראיתי שמגיבים רבים מודאגים מהקיבולת והתיאבון שלי. כולם יכולים להירגע, בדיקות הדם שלי מעידות על בריאות תקינה). באזור פרדס חנה כרכור יש כמה מקומות שווים ומגוונים לאכול בהם – אם זה בורקס, אוכל ביתי, כריכים, פיצות או סושי. בין כל המקומות ישנם גם הבוטיקים של המזווה, הבשרי (והכשר) והחלבי. לאחרונה נפתח להם עוד סניף, והפעם – בולנז'רי, שזה שם מיופייף למאפייה. שמעתי עליו דברים טובים וראיתי ברשתות החברתיות את התמונות היפות אז סטיתי מדרכי בקטנה לכיוון המתחם המסחרי אלון עין שמר. המתחם עצמו לא הכי מעורר תיאבון. הוא מסודר מדי, סטרילי מדי ושמשי מדי. אני תנו לי סמטאות מפותלות, כוכים אפלוליים או שווקים צוהלים. אבל אם פה מתחבאים להם הקרואסונים המדוברים של המזווה, אני מוכנה לחרוג מההרגלים שלי.
המקום עצמו נקי, הצוות מתוקתק ואדיב והמאפים מפתים שחבל על הזמן. קשה לבחור מתוך השפע אבל החלטתי להתביית על שני קרואסונים מלוחים (26 שקלים לכל אחד) – אחד ממולא סלט ביצים ועגבנייה והשני גבינה כחולה, ריבה, אגוזי מלך ועלים ירוקים. שניהם הגיעו עם סלטוני עגבניות שרי וירוקים.
שני הקרואסונים חוממו לפני ההגשה וכשהוגשו לי ראיתי שנשרפו. את קרואסון הביצים הגישו לי עם ה"כווייה" ואת קרואסון הגבינה הכחולה פשוט גירדו והגישו עם מה שנראה כמו פצע פעור. פחות אהבתי את הטיפול, זה קצת מרושל. כבר הייתי בגלידריות שבהן הוופל נשבר בעת התקנת המנה ופשוט הכינו לי חדש או שפיתה נקרעה בסביחייה/פלאפלייה ואף אחד לא ניסה להסתיר את זה אלא פשוט הכינו מנה חדשה כמו שצריך.
בכל מקרה, קרואסון הגבינה הכחולה ניצח. החיבור בין הגבינה העוקצנית לקרואסון המתקתק היה מוצלח, והירוקים הוסיפו טריות וחמצמצות לסיפור. עם כל אהבתי, ואולי דווקא בשל אהבתי העמוקה לסלט ביצים, הקרואסון איתו אכזב. הביצים היו תפלות והיה חסר להן איזה פאנץ', אולי מלפפון מלוח ביתי או משהו שקצת ירומם פה את העסק. אם סלט ביצים הוא אנמי, באמת שאין לו ערך.
הייתי כל כך מאוכזבת מהתקיעה במזווה בולנז'רי, שמאוחר יותר, לצהריים, ארגנתי לעצמי עצירה באלחנן – תרבות לחם. מדובר במאפייה מוכרת ומוערכת שמניעה לא מעט תל אביבים מחוץ לבועה שלהם, ושם לא היו נפילות. הלחמים והמאפים של אלחנן אולי לא פוטוגניים כמו במזווה, אבל בברוסקטה אחת שאכלתי שם הושקעה יותר תשומת לב בפרטים מאשר בכל מה שדגמתי במזווה. המנה הורכבה לשלמות, הלחם נאפה לשלמות, החצילים נקלו לשלמות. וזה עוד בלי לדבר על קרואסון הכנאפה המטריף והמפורסם של אלחנן שלא יכולתי להתאפק והייתי חייבת לזלול.
אני לא מיתממת, ברור שאוכלים גם עם העיניים ושאפשר להתגרות מתמונות ומתיאורים של אוכל, אבל לפעמים לא כל הנוצץ זהב - ומשהו שעל הנייר נראה מדהים מתברר כאכזבה וכהוכחה שלפעמים לא עומד מאחורי ההייפ שום דבר. לא נורא, מזל שפחות מ-10 דקות משם יש את אלחנן.
המזווה בולנז'רי, מתחם עין שמר. טלפון: 04-6017040