בכמה מילים: לפני שנה נכנס לחיינו מכשיר הזוקו, ועשה בהם מיני-מהפכה. מדובר בחפיץ שמחזיקים דרך קבע במקפיא, וכשרוצים ארטיק ביתי צריך רק למלא אותו בטעם הנבחר ולתת לו 10 דקות לעשות את מה שהוא עושה (שזה להקפיא, אבל ממש ממש מהר). האפשרות לארטיק קוסטום-מייד מעכשיו לעכשיו שבתה את לבנו אז, ואנחנו עדיין מעריכים אותה גם היום. ואז הגיע המוצר הזה, גם הוא מבית זוקו, שאמור לפתור בעיה קיצית נוספת - התשוקה למשקאות האייס. המנגנון מאוד דומה: שופכים פנימה את הנוזל ומניחים לו לקפוא במהירות, אלא שהפעם, מכיוון שאנחנו לא רוצים שיקפא לגמרי אלא רק שיהפוך לברד כיפי - "מפריעים" לו מדי דקה-שתיים ומערבבים את הקרח שהספיק להצטבר בדפנות אל תוך המשקה עצמו. כך עושים עד שאין עוד משקה, אלא רק פתיתי קרח טעימים. 150 שקלים בקוקסטור.
בהוראות ההפעלה של הזוקו כתוב שאחרי כל שימוש יש להחזירו למקפיא לכמה שעות. אנחנו החלטנו לדפוק את המערכת ולהכין שני משקאות רצוף, בלי שההוראות ישימו לב. מיהרנו והכנו קפה קר, הכנסנו אותו לזוקו וחיכינו. באופן לא מפליא - לא קפא ולא נעליים. אז אתם היו חכמים - אי אפשר להכין שני משקאות רצוף, אפילו אם ממש ממש רוצים.
אחרי כמה שעות הכנו את האייס קפה המיוחל, והאמת - התאכזבנו. בניגוד לברד, שבו לא ממש משנה עד כמה זעירים החלקיקים הקפואים, באייס קפה יש לנו ציפיות אחרות. את האייס קפה שלנו אנחנו אוהבים חלק ואחיד, כמו בבתי קפה, והגרסה הביתית הייתה לנו הרבה יותר מדי גסה וגבשושית.
לסיכום: בעיה משמעותית מאוד בזוקו החדש היא שאפשר להכין בו משקה אחד בלבד בכל כמה שעות, מה שאומר שאם יש אצלכם חברים - אין סיכוי לפנק אותם בברד מעשה ידיכם (אלא אם כן אתם מוותרים על שלכם). אפשר לקנות שניים, אתם אומרים? אם יש לכם 300 שקל מיותרים לכו על זה, לנו זה נראה קצת מוגזם. אבל הבעיה העיקרית של המכשיר היא שהמשקה הקפוא שהוא מכין (באמת במהירות מרשימה) מזכיר במרקמו ברד שמגררים לבד מגוש קפוא במזלג, ולא מעבר לזה. בשבילנו זה לא מספיק, בטח שלא לאייס קפה.