כשלושה מיני בעלי חיים נכחדו מעל פני האדמה, במהלך הראיון לטובת הכתבה הזו, שנערך כשעה. כך טוען פרופ' אורי שיינס, זואולוג בקמפוס אורנים של אוניברסיטת חיפה ומייסד ארגון TIME, שרוכש שטחים בעולם ומכריז עליהם שמורות טבע. הוא מישיר מבט ומסביר: "יכול להיות שממש במהלך השעה הזאת, או במהלך השעה הבאה נאבד מין צמח או בעל חיים שהיו מסייעים לנו לפתח תרופה לסרטן. העושר האדיר של הטבע הולך ומדלדל והגיע הזמן שבני האדם יכנסו מזה להיסטריה".
השיחה שלנו מתקיימת על רקע פסגת המגוון הביולוגי של האו"ם אשר מכונה גם COP15. במסגרת הוועידה התכנסו נציגים מכמעט 200 מדינות על מנת לדון באפשרויות שונות לשימור המינים הנמצאים בסכנת הכחדה ולהציב יעדים חדשים להגנה על המגוון הביולוגי. אלו אולי מטרות חשובות, אבל פרופ' שיינס מאמין שבוועידות האלו יש בעירת דיבורים ומסמכים ופחות מעשים.
"זו הועידה ה-15 לשמירה על המגוון הביולוגי ולא מזמן התקיימה הוועידה ה-27 סביב משבר האקלים. זאת אומרת שכמעט שלושים שנה כולם מדברים על המצב, אבל הוא רק הולך ומחריף! ממשלות לא עומדות בהתחייבויות שלהן ואנשים מגיעים לשם בעיקר כדי שיראו אותם. לכן אני והשותפים שלי מנסים ליצור שינוי מלמטה", הוא אומר.
למה בכלל צריך להיות לנו אכפת מזה שבעלי חיים נכחדים?
אוקי, אז בעלי חיים הם מקסימים אבל כבר יש לנו כלב בבית. מה אכפת לנו מכל שאר בעלי החיים ביערות הגשם או בסוואנה? מתברר שצריך להיות לנו מאוד אכפת. לא רק משום הרעיון הערכי של הצלת חיים, שימור הטבע ולקיחת אחריות על השלכות והשפעות האנושות, אלא גם למען הבריאות והמשך שגשוג האנושות. בני האדם תלויים במגוון הביולוגי לביטחון פיזי, אספקת מים, מזון ואוויר וגם להפקת תרופות והגנה ממחלות שונות.
כך למשל קיים בטבע "אפקט הדילול" המשפיע על מחלות. מדענים מחלקים בעלי חיים לכאלו שמפיצים וירוסים וחיידקים ולכאלו שמכילים אותם. בעלי החיים בקטגוריה השניה מביאים את החיידק למעין מבוי סתום ולא מעבירים אותו הלאה. לעומתם, יש בעלי חיים שדווקא מביאים להפצה מהירה יותר או למוטציות של הוירוסים. פרופ' שיינס מסביר שכאשר המגוון הביולוגי נפגע, נשארים בעיקר "מינים ג'נרליסטים" – כאלה שמסתדרים באופן יחסי בקרבת בני האדם וגם מעבירים יותר מחלות.
לדבריו, הדבר יוצר בעיה כפולה: "למינים מסוימים יש פתאום יותר מקום בשטח, כי בני האדם דיללו באופן מלאכותי את הטורפים שלהם, יש פחות תחרות על משאבים והאיזון מופר. כך יש סיכוי נמוך יותר שהמחלה תדביק מין שיעצור את התפשטותה וגם סיכוי גבוה יותר שהיא תדביק מין שיפיץ אותה הלאה במהירות לבני אדם. מאוד יכול להיות שזה אחד הדברים שתרמו להתפשטות הקורונה", הוא טוען.
עוד הוא מוסיף כי בני האדם חודרים אל שטחי הטבע באופן לא מסודר שלא מתחשב במערכות האקולוגיות. בכל שנה יותר ויותר שטחים פראיים מוסבים לשימושי בני האדם וכך קו המגע שלנו עם הטבע הולך וגדל, וגם מגביר את הסיכוי להתפשטות של מחלות חדשות. "ברגע שמחלה כלשהי חצתה את קו הביטחון האימוני והגיעה אל בני אדם זה כבר יתפשט הלאה. אנחנו חיים בעידן גלובלי ובניגוד לפעם שמחלה הייתה פוגעת רק באזור מסוים, היום היא תתפשט במהירות גבוהה ברחבי העולם", הוא מסביר. "אנחנו צריכים להיות היסטריים לגבי זה. יותר היסטריים אפילו מאשר לגבי ההתחממות הגלובלית".
מה הקשר בין ההתחממות הגלובלית למשבר המגוון הביולוגי?
השיח על משבר האקלים סובב בעיקר סביב פליטות גזי חממה והתחממות כדור הארץ, אולם יש קשר הדוק בין התהליכים הללו לבין משבר המגוון הביולוגי. כחמישים אחוזים מהקרקעות בכדור הארץ כבר הוסבו לצרכים חקלאיים לשם גידול מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של בני האדם ושל הפרות אותן בני האדם אוכלים. תהליכים אלו גורמים לפליטות פחמן אבל גם לכריתה של צמחיה אשר מהווה בית לבעלי חיים רבים. אותם עצים וצמחים שונים אחראים לקליטת הפחמן ולפליטת החמצן אותו אנו נושמים ובלעדיהם איכות האוויר שלנו יורדת.
מדענים מעריכים כי כיום בערך 2.3 אחוזים מהשטח היבשתי על כדור הארץ זקוקים לשימור באופן מיידי כדי למנוע הדרדרות מהירה במצב. בדיוק לשם כך הקים פרופ' שיינס את ארגון TIME. "הבנתי שלמעלה מ-50 אחוזים משטחי הטבע הזקוקים להצלה מיידית נמצאים בידיים פרטיות. אמרתי – 'יופי. אני יכול לקנות מהם את השטחים האלו ולשמר אותם', אבל מן הסתם לא היה לי מספיק כסף בשביל לעשות את זה לבד. הקמתי ארגון שמגייס תרומות, ואיתן קונה שטחים ברחבי העולם והופך אותם לשמורות טבע. ב-TIME כל אחת ואחד יכול להיכנס כשותף. בין אם תורמים ארבעה שקלים או עשרת אלפים דולר, מקבלים זכות הצבעה באתר על איזה שטח לקנות. להקמת הארגון גייסנו מעל 35 אלף דולר ועד היום קנינו כ-10 קמ"ר באזורים אסטרטגיים לשמירה על הסביבה, אותם הפכנו לשמורות טבע", הוא משתף.
כל אחד יכול לעשות משהו חיובי
"הקמתי וועד מנהל וצוות מדענים בינלאומי, בהם חברים לפחות נציג אחד מכל יבשת. מה שנקרא, אנחנו הכרנו את הזום הרבה לפני הקורונה" אומר פרופ' שיינס. "יחד קנינו שבעה שטחים, בברזיל, באמזונס ובאפריקה. את הבעלות על השטחים העברנו לארגונים מקומיים או לידיים פרטיות לאחר חתימה על חוזה שיבטיח את שימור הטבע במקום. בשטח שקנינו בפרו למשל, חי מין קוף בשם צמרן צהוב זנב שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. בכל העולם נשארו ממנו רק כ-250 פריטים ועכשיו אנחנו יודעים שיש לפחות משפחה אחת של צמרן צהוב זנב שמקבלת הגנה", הוא אומר.
באפריקה הארגון קנה אזור המשמש כמסדרון למעבר של בעלי חיים שונים כמו פילים שכעת לא צריכים לחשוש מפיתוח תעשייתי בביתם ובקולומביה הם קנו שטח בו נשתלו עצים חדשים שיחברו בין שני שטחי מחיה של קבוצות קופים אשר כריתת העצים המוגברת העמידה בסכנת היפרדות. הארגון כולו פועל בהתנדבות החל מפרופ' שיינס בעצמו דרך הועד, המדענים, רו"ח, מעצבות, גזברית ועד משרד עורכי הדין הבינלאומי שמספק את השירות לביצוע העסקאות. בנוסף לזה, הארגון מפתח תוכניות חינוכיות המאפשרות לתלמידות ותלמידים ללמוד על השטחים ובעלי החיים השונים שזקוקים להגנה.
"המטרה שלנו ב-TIME היא לאפשר לכל אחת ואחד לעשות משהו חיובי בעלות של בסך הכל דולר אחד. כבר ניסיתי דרכים אחרות. הייתי בהפגנות, הייתי בצוות ההקמה של אדם טבע ודין ושל התנועה הירוקה, אפילו מצאתי את עצמי מובל באזיקים למעצר. הרבה זמן ניסיתי ללכת נגד. היום אני פועל בצורה חיובית למען שינוי חיובי. זאת הדרך שלי לקחת אחריות אישית. זה בוער לי בעצמות", הוא מסכם.
