השבוע, עם פרסום דוח האקלים של האו"ם, הרגשתי משותקת. כאילו מישהו נתן לי בוקס בבטן ואני נורא רוצה לקום ולהחזיר אבל במקום זה נשארת שוכבת מקופלת על הרצפה. זה לא שלא ידעתי את רוב הדברים ועדיין - הדוח שפורסם שם לנו את האמת בפרצוף במלוא העוצמה. כבר דיברתי כאן בעבר על חרדת האקלים שלי, על החשש הכבד להביא ילדים לעולם שלא ברור מה עתידו, וגם על התחזיות הפסימיות. אבל כשקראתי את הדברים הרגשתי איך הכול נהיה אמיתי יותר.
על פי הדוח, שנכתב על ידי 234 מדענים מובילים מכ-60 מדינות ומבוסס על העבודה המדעית של עשרות אלפי מדענים ברחבי העולם, שינויי האקלים קורים הרבה יותר מהר מהצפוי. למעשה, אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הגלובלי החמור ביותר בתולדות האנושות. המדענים צופים כי שכיחותם של אירועי קיצון כמו גלי חום, שיטפונות וסופות צפויה להמשיך ולעלות בקצב מהיר. חמש השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החל התיעוד, והחוקרים צופים עלייה של מעלה וחצי בטמפרטורה העולמית הממוצעת כבר בשני העשורים הקרובים. מדובר בעלייה משמעותית, שתגרום ליותר ימים של חום קיצוני ושעלולות להיות לה השלכות קשות: יבולים שלא יצליחו לגדול, למשל, מה שייצור מחסור במזון ויותר אנשים שימותו מהחום עצמו.
בישראל למשל, מדברות התחזיות על עלייה חדה בכמות הימים החמים בשנה, עם בין 30 ל-64 ימים בשנה בהם תהיה הטמפרטורה מעל ל-40 מעלות. ובעוד התרחיש של עליית מעלה וחצי בשנים הקרובות הוא כמעט בלתי נמנע, הדוח מצביע על כך שאם לא ינקטו פעולות מיידיות ודרסטיות התרחיש הסביר הוא שנגיע להתחממות של שלוש מעלות עד סוף המאה. וכן, יש גם תרחיש אימים לפיו ההתחממות יכולה להגיע גם ל-4.4 מעלות. זאת לצד עלייה של כ-2 מטר במפלס פני הים, עם המסת הקרחונים, מה שיגרום לעוד הצפות.
אז כן, המצב קודר למדי, ומה שעוד מייאש אלה התגובות לכתבות השונות, שאיכשהו רובן של מכחישים וקונספירטורים שעדיין מסרבים לראות את המציאות כפי שהיא ולהבין שאנחנו נמצאים במצב חירום אמיתי, ושזו בעיקר אשמתנו. המתונים טוענים שככה זה בטבע וכך היה תמיד, אחרים תולים תקוות בבורא עולם שהכול נעשה בדברו, הקיצונים יותר טוענים שמדובר בשקרים, בהנדסת תודעה או בהנדסת אקלים של ממש, ושכמו עם הקורונה גם כאן מדובר במשהו שבעלי אינטרסים פיתחו או גרמו לו כדי להשתלט על האנושות או שמישהו שם למעלה "גוזר על זה קופון".
אז זהו שלא. בדוח נכתב באופן מפורש וחד משמעי שפעולות האדם הן שגרמו לשינוי האקלים. זה מטריד, אבל זה גם מעודד, כי זה אומר ששינוי בהתנהגות של בני האדם עדיין יכול לבלום את ההחרפה, להשאיר אותנו עם התרחיש ה"סביר" ולמנוע את תרחישי האימים. בואו נפעל עכשיו בכל הכוח, כי זה בידיים של כולנו. הנה רשימה של פעולות שכל מאיתנו יכול לעשות כבר היום כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלו ולהעלות את הסיכוי שנשאיר לילדים שלנו עולם שסביר לחיות בו:
- להפחית את צריכת המזון מן החי, ובשר הבקר בפרט
אני מבינה, זה מבאס שנכנסים לכם לצלחת ואף אחד לא אוהב לשמוע שהוא צריך לוותר על דברים שהוא אוהב, אבל זו האמת הכואבת, ואני שמה בצד את השאלה המוסרית. תעשיית המזון מן החי היא המזהמת ביותר, ואחראית לכמות גבוהה יותר של פליטות פחמן לשנה מאשר כל אמצעי התחבורה גם יחד. הייצור של המבורגר בקר אחד גורם לפליטה של כ-12 ק"ג פחמן דו-חמצני, כמות פליטות השווה לזו של נסיעה של 40-50 ק"מ ברכב פרטי. לגידול בעלי החיים והמזון עבורם נדרשים משאבים רבים, ביניהם כמויות עצומות של מים ושטחים רבים (שטחים שאגב יכלו במקום זאת לשמש לגידול מזון צמחי שיאכיל כ-3.5 מליארד אנשים בשנה). למעשה, הסבת קרקע לחקלאות לצורך גידול בעלי חיים ומזון עבורם, היא הסיבה המרכזית לכריתת יערות ושריפתם – מה שכמובן מפחית את כמות הפחמן הדו חמצני שמסולק מהאטמוספירה. בנוסף לכל זה, גידול הבקר גם מוסיף כמויות אדירות של מתאן לאטמוספירה, ובמילים אחרות – צריכת בשר מגבירה את פליטות גזי החממה מכל הכיוונים. מדענים סבורים שהפחתת צריכת המזון מן החי, בדגש על בשר, היא אחד הצעדים הכי משמעותיים שיש לנקוט כדי למתן את ההתחממות. וזה רק על קצה המזלג. - לצמצם פסולת, פלסטיק, אבל לא רק
כל מזלג חד פעמי, כוס, צלחת או משחק שבור שזרקתם אי פעם - כל פיסת פלסטיק שיוצרה מאז המצאת הפלסטיק ועד היום, עדיין קיימת על כדור הארץ, ותהיה כאן גם הרבה אחרי שכולנו נמות. לפלסטיק לוקח בין 500 ל-1000 שנה להתכלות. בעוד רק 9 אחוזים מכלל פסולת הפלסטיק בעולם הגיעו למחזור, רובו המוחלט נטמן באדמה או מוצא את עצמו באוקיינוסים, שם הוא מתפרק למאות מליוני חלקיקים קטנים – מיקרו פלסטיק, הפוגעים בסביבה הימית ובבעלי החיים ופעמים רבות מוצאים את עצמם חזרה בצלחת שלנו, דרך הדגים שאנו אוכלים. הפלסטיק לא רק מזהם את הסביבה, הוא כמובן גם משפיע על האקלים ועל פליטות המזהמים הן בתהליך הייצור שלו והן לאחר סיום חייו. כשאנחנו משתמשים בחד פעמי וקונים דברים באריזות שהולכות לפח מיד בתום השימוש, אנחנו למעשה מגבירים את הזיהום ותורמים להתחממות. הפתרון הוא פשוט: לוותר על מוצרים באריזות שלא חייבים, להכין לבד מה שאפשר, ובעיקר לעבור למוצרים בשימוש רב פעמי ארוך טווח. תתחילו מדברים קטנים כמו שקיות, בקבוק מים רב פעמי וסכו"ם מהבית, ולאט לאט תראו איפה עוד אתם יכולים לצמצם.
צילום: Larina Marina, shutterstock - לצמצם את בזבוז המזון
אם כבר פסולת, הפלסטיק לא לבד. בזבוז המזון הוא תופעה עולמית, כולנו קונים יותר ממה שאנחנו אוכלים, וזורקים ללא הכרה. בישראל נזרקים כ-2.5 מיליון טון של מזון בשנה. מדובר על אובדן מיותר של משאבי טבע בשווי 1.8 מיליארד ש"ח בשנה, כמות שאחראית על כ- 6 אחוזים מכלל פליטות גזי החממה. איך נמנעים מבזבוז מיותר של מזון? מתחילים לקנות חכם יותר, לשים לב למה אתם אוכלים ומה זורקים, ולקנות בהתאם לצרכים האמיתיים שלכם. עדיף לעשות השלמות קנייה מלקנות מזון שייזרק לשווא בסוף. לפני הקניות בדקו מה כבר יש לכם במקרר ומה באמת חסר, ותכננו את הבישולים בהתאם למצרכים הקיימים. משאריות המזון והקליפות אפשר ליצור קומפוסט, באמצעותו מדשנים את האדמה. - לקנות אופנה איטית ויד שנייה
תעשיית הטקסטיל נחשבת למזהמת השנייה בגודלה, עם צריכה עצומה של משאבים שאחראית על כ-10 אחוז מפליטות הפחמן, הרבה מהם בשלב הצביעה שדורש גם כמויות אדירות של מים. כך למשל, כדי לייצר זוג מכנסי-ג׳ינס יש צורך ב-10,000 ליטר מים. השפע המטורף שקיים והמחירים הנמוכים בהם הוא מוצע גורמים לכולנו לקנות עוד ועוד, וגם לזרוק לא מעט. כבר היום קיימים מספיק בגדים כדי להלביש את כל אוכלוסיית העולם ב-50 השנים הקרובות, וחברות אופנה מהירות ממשיכות לייצר בקצב מטורף. למעשה, את מה שהן מייצרות ביממה אחת ייקח כ-10 שנים למחזר. בפועל רק 20 אחוז מהבגדים שנזרקים מידי שנה בכלל מגיעים למחזור וכל השאר מועברים לאתרי הטמנה או נשרפים – מה שרק מוסיף לזיהום. כדי להתמודד עם הבעיה ולהפחית את הפליטות המזהמות, צריך פשוט לייצר פחות – וכדי שזה יקרה, הביקוש צריך להשתנות. אם נקנה פחות, נבחר בחברות שמייצרות אופנה איטית, או נקנה ביד שנייה פריטים שגם ככה כבר קיימים וניתן להם חיים חדשים, הביקוש ירד ובתקווה החברות ישנו את דרכן המזהמת ויאמצו את הלך הרוח החדש. - להתנייד חכם יותר
אם יש משהו שהקורונה לימדה אותנו זה שלעבוד מהבית זה לא כזה נורא, ולפעמים אפילו יעיל יותר. אם יש לכם אפשרות, אמצו לפחות יום עבודה אחד בשבוע שבו אתם נשארים בבית וככה כבר תתחילו לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלכם בתחום הזה. בנוסף, כדאי לצמצם את השימוש ברכב הפרטי ככל שמתאפשר, למקומות קרובים התרגלו ללכת ברגל או לרכוב על האופניים, ובמרחקים ארוכים יותר כדאי לנסות להיעזר בתחבורה ציבורית, או אפילו לאמץ נסיעה שיתופית (קארפול) ולנסוע עם אחרים. ומה בנוגע לטיסות? כולנו רוצים קצת חופש, אבל אם אתם טסים לחו"ל מספר פעמים בשנה, קחו בחשבון שמדובר בכמות זיהום מטורפת. נסו להגביל את עצמכם לטיסה בשנה (או בשנתיים), העדיפו חופשות בארץ, ואם כבר טסים, עדיף ליעדים קרובים, טיסות קצרות ככל הניתן. - לחסוך באנרגיה
מכירים את זה שאבא תמיד מעיר על האורות שנשארו דולקים, או על הדוד ששכחתם לחפש? אז כזה. מעבר לכסף שיחסך לכם בחשבון החשמל, לצריכה חכמה של אנרגיה יש השפעה ישירה על פליטת גזי החממה ועל ההתחממות הגלובלית. חסכון בחשמל הוא באמת הפעולה הכי פשוטה שאתם יכולים לעשות – כבו אורות כשאתם לא בחדר, כוונו את המזגן ללא פחות מ-25 מעלות ונתקו מכשירים ומטענים מהחשמל כשהם לא בשימוש. אם יש לכם אפשרות התקינו פאנלים סולאריים על הגג וכך תוכלו לנצל את אנרגיית השמש, ולהפחית את השימוש באנרגיות מזהמות כמו גז, נפט ופחם. - ללמוד עוד על הנושא
כדי להגיע לפתרון, צריך להכיר את הבעיה. זה הזמן להפסיק לפחד ממונחים כמו משבר האקלים והתחממות גלובלית ולהתחיל ללמוד על הנושא לעומק. קראו כתבות ומחקרים, הצטרפו לקבוצות פייסבוק רלוונטיות – ברגע שיהיה לכם הידע הנדרש תגיע גם ההבנה מה צריך לעשות, מה אתם יכולים לשנות באופן אישי ואיפה אנחנו חייבים התערבות מדינית. ידע זה כוח, ועכשיו זה לא הזמן לטמון את הראש בחול. - להפעיל לחץ על הממשלה
מעבר לנקיטת פעולה אישית ואימוץ הרגלים קטנים שיעשו הבדל גדול, זה הזמן גם להפעיל לחץ על הממשלה ולגרום לה לפעול. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג שנכנסה לתפקיד רק לפני חודשיים כבר רתומה לנושא, אבל זה לא מספיק. רק לחץ ציבורי יגרום לממשלה להציב יעדים משמעותיים יותר, לזרז תהליכים ולשים את הנושא האקלימי בראש סדר העדיפויות. זה חייב לקרות, כי זה הנושא הכי בוער כרגע, ורק ככה נצליח להשאיר לדורות הבאים עולם שראוי לחיות בו.