העיסוק היומיומי במשבר האקלים יכול להביא איתו לא מעט דאגות, שלא לומר חרדות, והבחירה שלי לסקר אותו באתר חדשותי מחייבת אותי להיות במודעות כל הזמן. כמו כל פעילה סביבתית, וכמו כל מי שנאבק למען מה שהוא מאמין בו, גם לי יש רגעי ייאוש; רגעים בהם אני מרגישה שאין כבר בשביל מה לטרוח. אולי כבר עדיף להפסיק לשמוע ולראות, לחיות את חיי באופן נטול דאגות. לחיות כאילו אין מחר.
אבל המשימה שלקחתי על עצמי היא להעלות את המודעות למצב הקיים ובעיקר לדרכים בהן אנחנו יכולים לשנות אותו, אז בשבילי וגם בשבילכם, הנה 5 סיבות ממש טובות לא להתייאש:
- טבעונות זה כבר מיינסטרים
צמצום צריכת המזון מן החי הוא אחד הדברים הכי משמעותיים שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלנו. החדשות הטובות הן שבישראל קל היום יותר מאי פעם להיות טבעוני (או מפחיתן): בכל מסעדה יש אופציות, בכל סופר יש אינספור תחליפים, ועשרות סטראט-אפים כחול לבד עובדים בכל רגע נתון על עוד פתרונות שיהפכו המזון מן החי לנחלת עבר. יותר מזה, אנשים מבינים שמזון מן הצומח הוא העתיד וזה כולל גם את השפים הגדולים בארץ ובעולם, שמכניסים אופציות מן הצומח לתפריט או אפילו הופכים את המסעדות שלהם לטבעוניות לחלוטין.
טבעונות הופכת לנורמה גם על המסך, עם משתתפים טבעוניים בתוכניות ריאליטי (ואפילו זוכה טבעונית במאסטר שף פורטוגל), דמויות שטבעונות היא פשוט עוד חלק בחייהם ולא עניין חריג או מושא ללעג, ותכנית בישול טבעונית חדשה שמושקת בימים אלה בערוץ האוכל.
אם עוד לא נדבקתם באופטימיות, אוסיף גם שהסלבס הגדולים בעולם כבר מבינים שטבעונות היא העתיד ומקדמים אותה במגוון דרכים: בילי אייליש הפכה את כל מסע ההופעות שלה לטבעוני ומקדישה אותו גם להסברה על הקשר בין התזונה שלנו לבין משבר האקלים; קים וקורטני קרדשיאן מספרות כיצד תזונה מן הצומח שיפרה את חייהן ומככבות בקמפיינים של תחליפי בשר; הקומיקאי קווין הארט מקים רשת מזון מהיר טבעוני; ליזו משתפת בטיקטוק מתכונים טבעוניים; לאונרדו דיקפריו ואשטון קוצ'ר משקיעים בסטארט-אפים לייצור בשר מתורבת, ובאמת שזו רק רשימה מקוצרת.
גם קים כבר הבינה שהעתיד הוא טבעוני|צילום: צילום מסך, beyond meat - קיימות זה טרנדי
נכון, סופם של טרנדים לחלוף אבל העובדה שקיימות ושמירה על הסביבה הם הטרנד הלוהט של הרגע מוכיחה שיש עלייה במודעות. בין אם מדובר בגרינווש או במאמץ אמיתי, כמעט לכל חברה היום יש קמפיין סביבתי, כולם רוצים להראות שהם ירוקים, שהם דואגים לכדור ושהם לא נשארים מאחור. יש לזה צדדים שליליים, כמו עידוד לצרכנות יתר במסווה של אקולוגיה, אבל יש לזה גם לא מעט תרומה חיובית. הקמפיינים מעלים מודעות, הם גורמים לנו לחקור ולשאול שאלות וגם מציגים בפנינו אופציות ירוקות יותר.
אחד הביטויים הכי משמחים של התפשטות הקיימות אל המיינסטרים היא הכניסה של האופנה הבת קיימא אל הקניונים - החל מרשת סטורי שפתחה מחלקת יד שנייה, דרך החנות הענקית של המציאון בסנטר וממש בקרוב תוכלו למצוא גם סניף של צ'לסי בקניון שרונים לצד יותר ויותר דוכנים, פסטיבלים וחנויות פופ אפ של מעצבים מקומיים ומקיימים ושל מותגי וינטג' ויד שנייה בקניונים ברחבי הארץ. עצם הקיום של האופציות המקיימות במעוזי האופנה המהירה והצרכנות העודפת, הוא קפיצת מדרגה אדירה שקרתה בשנה האחרונה ומוכיחה שאנחנו בדרך הנכונה. - השינוי סביבי בכל מקום
אולי זה כי המודעות שלי עלתה, אבל פתאום אני מבחינה סביבי ביותר ויותר אנשים שמאמצים הרגלים מקיימים. זה בא לידי ביטוי כשהורים משתפים שבמסיבת סיום השנה בגן ביקשו מכולם להביא כלים רב פעמיים, או כשחברות מתייעצות על קניית תחתוני מחזור או מזמינות למסיבת החלפות; כשקולגה במשרד עוברת לשתות מים בבקבוק רב פעמי, או כשעסקים מציעים הנחה למי שיוותר על החד"פ ויביא כוס או קופסה מהבית. לאט לאט, צעד קטן אחד בכל פעם, החיים של כולנו הופכים לידידותיים יותר לסביבה. - גם בכנסת מתחילים להפנים
כן, ממשלת השינוי מתפרקת ובקרוב נגרר לעוד מערכת בחירות שכנראה תסתיים בלי הכרעה, אבל התכנסנו כאן לדון בחצי הכוס המלאה. בשנה וקצת שהממשלה הזו פעלה סוף סוף ראינו התקדמות בכל הנוגע להתמודדות עם משבר האקלים. נכון זה מעט מידי, יש שיאמרו שמאוחר מידי, ובכל זאת; אחרי שבמשך שנים מדינת ישראל לא נקפה אצבע כדי למנוע את שינויי האקלים או להתמודד איתם, בממשלה הנוכחית הוחל מס על החד"פ שכבר מפחית את כמויות הפלסטיק החד פעמי העצומות בהן אנו משתמשים; מומנו מדיחי כלים למאות גני ילדים במטרה להפחית את השימוש בחד"פ גם שם; עברו תקנות שמטרתן להגן על בעלי החיים כמו תקנת הלולים שעברה רק השבוע לאחר יותר מעשור של מאבק; הוחלט על תכנית חינוך אקלימי לכל שכבות הגיל, שכולי תקווה שאכן תצא לפועל בשנה הבאה, וגובש חוק אקלים, שאמנם רחוק מאוד מלהיות מושלם אבל מהווה צעד משמעותי במאבק. אין ספק שיש עוד המון מה לעשות, אבל יחסית לממשלת טלאים לא יציבה הממשלה הזו עשתה המון, ואפשר לקוות שחברי הכנסת לא יאכזבו וימשיכו לפעול למען העתיד שלנו גם בכנסת הבאה. - כל המקיים אדם אחד כאילו קיים עולם ומלואו
השבוע גילתי שזה המשפט המקורי (ולא כל המציל נפש…) והאמת? אין מדויק מזה. אני מאמינה שכל אדם שמאמץ הרגל מקיים כלשהו יכול להשפיע ולעשות שינוי - לקיים את העולם שלנו. וכשאני מתעייפת מהעשייה היומיומית, כשאני מרגישה שהייאוש דופק בדלת, אין דבר שיותר מחזק אותי מלדעת שהשפעתי, גם אם זה רק על אדם אחד שגרמתי לבחון מחדש הרגלים. זה שווה הכל. כשמישהו אומר לי שגרמתי לו לחשוב או שבעקבות משהו שכתבתי או פרסמתי הוא עשה שינוי, הייאוש מתפוגג ברגע ובמקומו אני נמלאת תקווה. כי אם אני, עם כל הקושי, והעייפות והחרדה יכולה לגרום לשינוי, אז כל אחד יכול. איך אומרים? אין ייאוש בעולם כלל.
