מכירים את זה שילדים קטנים בוכים כי הם רוצים משהו או לא רוצים משהו ואז ההורים שלהם פשוט מעלימים את זה מחוץ לטווח הראייה שלהם וזהו? "אין". כל הורה מנוסה יודע שגם אם הבעיה נפתרה נקודתית, לא באמת פתרנו כלום ובעוד 20 שניות הילד יבכה בגלל משהו אחר. אז בואו נסתכל רגע למציאות בעיניים, כי לטאטא אותה מתחת לשטיח רק יעשה כאן עוד יותר לכלוך.
אם יצאתם לים או לטבע בשבוע האחרון, או בעצם גם אם ישבתם בבית וגלשתם באינטרנט, בטח גיליתם שהסביבה שלנו מזוהמת. המטיילים חזרו ואיתם גם הפסולת, שמתווספת לפסולת שנסחפה מהים או התעופפה עם הרוח בחורף שעוד היה פה רק לפני שבועיים. אז רגע לפני פסח כולם מנקים, ולא רק את הבית. יוזמות של ניקוי חופים או של קבוצות שיוצאות לנקות את השמורות והפארקים מתפרסמות מידי יום ונראה כאילו הסופ"ש כולנו נהיה בחוץ וננקה את הטבע. זה יפה ומרגש לראות את ההתגייסות, אבל בתכלס? זה לא פותר את הבעיה הסביבתית.
כן, יש חשיבות לסביבה נקייה ונעימה, ויש גם סכנות בפסולת מפוזרת - לילדים קטנים, לבעלי חיים וגם לאדמה ולצמחים. פלסטיק שנשאר בחוף ונשטף אל הים מתפרק שם לאיטו למיליארדי חלקיקים של מיקרו פלסטיק, כאלה שמרחפים באוויר ומגיעים אל דרכי הנשימה שלנו, כאלה שמגיעים לגופם של בעלי החיים הימיים ומהם לפעמים גם לצלחת שלנו. כאלה שלאחרונה מחקרים גילו שנמצאים אפילו במערכת הדם שלנו. ההשלכות הבריאותיות של זה אגב, עוד לא לגמרי ברורות. אבל זה שנאסוף את בקבוקי הפלסטיק, השקיות והחפצים השבורים מהחוף, את עטיפות החטיפים, הכלים החד פעמיים ושאריות המזון משמורות הטבע ונדחוס את כולם לשקיות ניילון עצומות - לא פותר את בעיית הפסולת אלא בעיקר מעלים אותה מטווח הראייה שלנו.
הפלסטיק שמרוכז בשקיות ונקבר במעמקי האדמה פולט גזי חממה, תורם להתחממות הגלובלית ומזהם את האדמה ואת האוויר. בזמן שאנחנו קוברים פסולת באדמה, או מרחיקים ומעלימים אותה מהעין, מאות ואלפי מפעלים בארץ ובעולם ממשיכים לייצר עוד ועוד ממנה. עוד בקבוקי פלסטיק, עוד כלים חד פעמיים, עוד אריזות מיותרות ומזהמות שנוכל להשליך אחרי שימוש של דקות בודדות.
כשמדברים על הלכלוך בטבע, אנשים רבים קוראים לשינוי התנהגותי, והם צודקים אבל גם לא בדיוק. כי נכון, אם כל אחד מאיתנו יביא איתו שקית ויאסוף אחריו, אז לא יהיה לכלוך בחוף וזו כבר התקדמות ממה שקורה כרגע. אבל האם השינוי ההתנהגותי הזה מספיק? תארו לעצמכם שמראש לא נביא איתנו לכלוך לחוף או לשמורה, שפשוט נגיע עם בקבוק וכלים רב פעמיים וגם ניקח אותם איתנו. תארו לכם שלא נצטרך בכלל להגיע עם שקיות, להציב עוד פחים או לארגן ימי ניקיון. לא נשמע נהדר?
השינוי ההתנהגותי שאנחנו באמת צריכים הוא לא "שאנשים ילמדו לנקות ולאסוף אחריהם", כמו שרבים מציעים, כי זה שינוי שפותר רק את בעיית הקצה ובעצם רק מעלים אותה מעינינו. השינוי ההתנהגותי צריך להיות מהותי יותר ולטפל בבעיה מהשורש – אנחנו צריכים להפסיק לייצר פסולת. אנחנו צריכים להפסיק לרכוש מוצרים שמגיעים באריזות ולהפסיק להשתמש בפלסטיק חד פעמי, כי גם אם נעלים אותו מהעין הוא עדיין קיים ועדיין מסוכן, לנו ולסביבה. כן זה נוח וקל, ומי כמוני מבינה את הרצון להימנע משטיפת כלים, אבל בפעם הבאה שתגיעו לחוף הים, תסתכלו סביבכם ותשאלו את עצמכם - האם זה שווה את זה?