"אני רוצה לשמור על הסביבה, אבל למה זה כל כך יקר?" זה משפט ששמעתי לא פעם, ולאחרונה גם מחבר לעבודה שאין לי ספק שיש לו את הכוונות הכי טהורות, אבל מרגיש לי שקצת הלך לאיבוד בתוך כל הקונספט הזה של קיימות. והוא לא היחיד.
נתחיל ממה שברור מאליו ובכל זאת צריך להיאמר: לא משנה מה התזונה שלכם ומה אורח החיים שלכם, לחיות כאן זה יקר. יוקר המחיה בישראל הולך ועולה, ביחס לעצמה וביחס למדינות אחרות. הדבר השני שברור לי זה שמי שבאמת נאבק כלכלית - מי שלא בטוח שיצליח לקנות מחר לחם, שעובד מבוקר עד לילה כדי לשלם שכר דירה, שסוגר את החודש במינוס - לא פנוי לעסוק בקיימות ושמירה על הסביבה. לחיות אורח חיים מקיים ואקולוגי זו פריבילגיה ומי שלא יודע מה יהיה איתו מחר, לא מעניין אותו מה יהיה עם הסביבה.
אחרי ששמנו את זה על השולחן, נשאלת השאלה האם נכונה התפיסה שלחיות באופן ששומר על הסביבה, או לפחות מצמצם את הפגיעה בה, זה יקר יותר? התשובה היא שלא, אבל גם קצת כן. זה תלוי אם אנחנו מסתכלים על הטווח הקצר או הארוך, על המיקרו של כמה הוצאתי החודש או על המאקרו של תקופת החיים שלי.
גם בשר זה יקר
לחיות באופן מקיים יותר דורש קודם כל הסתגלות, התכווננות, חקירה והיערכות - ולכן זה לוקח קצת זמן, שמה לעשות עבור רובנו מתרגם גם לכסף. בטווח הארוך, אחרי שלמדתי והסתגלתי, אורח החיים המקיים שלי לא אמור להיות יקר יותר מאורח החיים של מי שטביעת הרגל האקולוגית שלו כפולה או משולשת משלי.
אחת הטענות שחוזרת על עצמה היא שאוכל טבעוני הוא יקר יותר. אבל זה ממש לא חייב להיות ככה. זה נכון שתחליפי בשר וגבינות הם לא זולים, אבל גם בשר וגבינות מן החי הם יקרים מאוד. למעשה במדינות אחרות בעולם, בהולנד למשל, מחירי הבשר עלו לאחרונה עד כדי כך שהבשר הפך ליקר יותר מהתחליפים. ובכלל, תזונה טבעונית מאוזנת צריכה להתבסס על ירקות ופירות, קטניות ודגנים וקצת אגוזים. כמובן שפה ושם אוכלים גם תחליפים, אבל הם לא אמורים להיות העיקר, ולכן ההוצאה עליהם לא אמורה לעלות על ההוצאה של בשר, ביצים, דגים וגבינות. ברגע שמתנסים, מגלים שלטבע יש המון מה להציע לנו ובמחירים שפויים למדי.
טענה אחרת ששמעתי לא מעט היא שמוצרים טבעיים כמו קוסמטיקה טבעית או מוצרי ניקוי טבעיים הם יקרים יותר. גם כאן יש לי כמה הוכחות לכך שבסך הכל ההוצאה שלי על הדברים האלו לא גדולה משלכם. אמנם קוסמטיקה זה עסק יקר, אבל כשזה נוגע לטיפוח טבעי יש הרבה מאוד דברים שאפשר להכין לבד או שמשרתים כמה שימושים שונים. והנה מגיע וידוי: לא קניתי דיאודורנט כבר שלוש שנים! זה לא שאני נהנית להסריח בקיץ הישראלי, אלא כי גיליתי שאני יכולה להכין לעצמי דיאודורנט ממש בקלות מרכיבים זולים וזמינים שגם ככה יש לי בבית. העלות הממוצעת של צנצנת דיאודורנט ביתי היא כ-5 שקלים, והיא מספיקה לי לכמה חודשים טובים ומייצרת אפס פלסטיק.
אני מכירה גם אנשים שהפסיקו לחפוף ומשתמשים רק בחומץ על השיער מידי פעם, ועוד כל מיני טריקים כאלה שבמצטבר יחסכו לכם מאות שקלים. אותו דבר נכון גם לחומרי ניקיון. התרגלנו לקנות עוד ועוד, שכל משטח וכל שימוש מצריכים תכשיר ייעודי, אבל תכלס שימוש בכמה חומרים בסיסיים יכול לפתור לכם את כל הצרכים. זה שמוכרים משהו, לא אומר שאנחנו חייבים לקנות אותו – וזה אולי כל העניין בקיימות ומה שהרבה מפספסים.
משחקים לטווח ארוך
לחיות אקולוגי לא אומר לקנות מוצרים אקולוגיים בלי סוף. המטרה היא לא להחליף את הצרכנות היומיומית ה"רגילה" שלנו בצרכנות אקולוגית ולשלם על הכל פי שניים או שלושה רק כי כתוב על זה אקולוגי/ירוק/טבעי. המטרה היא לבחון את הרגלי הצריכה שלנו ולצמצם. האם אופנה מקומית בת קיימא היא יקרה יותר? לפעמים כן, אבל הרעיון הוא לא לקנות באותה כמות שאנחנו רגילים לצרוך היום אופנה מהירה, אלא לקנות בגדים איכותיים שישרתו אותנו לאורך שנים ולא רק עונה אחת. פחות בקטע ואוהבים לגוון? לא חסרים בגדי יד שנייה בזול.
בסוף, העניין בקיימות הוא לשחק משחק ארוך טווח. אם השקעתי היום כמה מאות שקלים בתחתוני מחזור או גביעונית – אני לא אצטרך עכשיו במשך כמה שנים לקנות תחבושות וטמפונים, אז במצטבר חסכתי. כנ"ל כשאני משקיעה במחברת רב פעמית, בבקבוק רב פעמי, בסכין גילוח רב-פעמי או בכל מוצר אחר שישרת אותי לאורך שנים ויחסוך ממני את הקניות החודשיות של האופציה החד-פעמית הזולה יותר כביכול. ומה שלא משרת אותי לא חייב להירכש רק כי יש עליו תווית אקולוגית. בטווח הארוך, אתם תגלו שאתם קונים הרבה פחות.
