במרכז בניין שקרס בבת ים, בתוך ענן אבק, זכוכיות מתנפצות וכבלים שניתקו מהתקרה, פועל פראמדיק מד"א יוסי חלבי כאילו הוא לבד בעולם. חבוש קסדה, אפוד ממוגן לגופו, ומולו חדר מדרגות קורס, אישה צורחת, ומידע חלקי בלבד על כמה אנשים נותרו בתוך הדירות שלא נסרקו. מסוכן להיכנס לבניין, אבל יוסי לא יוצא, הוא לא יכול ולא רוצה, התפקיד שלו במלחמה הוא הצלת מי שנפגעו ממטחי הטילים.
מאז תחילתו של מבצע “עם כלביא”, מדינת ישראל מתמודדת עם תרחיש חירום שלא חוותה קודם, ירי טילים בליסטיים ישירים לעומק שטח ישראל, כולל לעורף המרכזי. התוצאה: זירות קשות, שדומות יותר באופיין לזירות אחרי רעידות אדמה קטלנית, מאשר לזירות המוכרות. הפגיעות הפעם הן בזירות אורבניות מורכבות: מבנים רבי קומות, בשעות לילה, במרכזי אוכלוסייה מאוכלסים. התוצאה קשה: עשרות הרוגים, מאות פצועים ותשתיות הרוסות.
מאז תחילת המבצע נספרו 24 הרוגים, 840 פצועים מתוכם 11 קשה ו-36 בינוני, 204 נפגעים טופלו בזירות עצמן. אומנם המלחמה נחשבת עדיין קצרת ימים, אך כבר היו יותר מ-30 זירות ברחבי הארץ, בין השאר בבת ים, פתח תקווה, רמת גן, תל אביב, ראשון לציון, טמרה וחיפה.
מד”א הוא הגוף שמנהל את האירוע מבחינה רפואית, ומי שמעניק את הטיפול הראשוני בזירות ומחליט על אופן הפינוי והוויסות בין בתי החולים. הארגון פועל בתיאום מלא עם פיקוד העורף, משטרה, כבאות והצלה ומשרד הבריאות, מכיר את היכולות המקצועיות של כל בית חולים מסביב לזירה, ומפעיל תשתית לוגיסטית ומבצעית שנשענת, ברובה, על מתנדבים. "יש לנו 34 אלף מתנדבים", מסביר דובר מד"א זכי הלר, "כל אחד מהם עבר הכשרה, תרגול, משמעת. זו לא תנועת נוער, זו מערכת רפואה מבצעית. וכולם יודעים בדיוק מה לעשות".
"אין לנו את הפריבילגיה לחכות"
איך נראית תגובה לירי טילים מאיראן במד"א? בתוך שניות מהאזעקה הצוותים בכוננות, מחכים לאישור לגבי זירת נפילה כדי לצאת מהממ"ד ולדהור אליה", אומר יוסי חלבי, מנהל מחלקת התגובה המידית של מד”א, "אנחנו מגיעים לכל זירת נפילה, גם אם לא דווח על נפגעים בשלב הראשון. לפעמים רואים רק עשן, פיצוץ, או נזק לכביש. הסריקות מתחילות מיד, והצוות הראשון שמגיע נמצא בקשר ישיר עם המוקד ומתחיל לדווח, לזהות זירה, ולבצע חלוקה למשימות".
לדבריו, בגלל מורכבות הזירות ומספר הבניינים הרב שנפגע בכל זירה, היא נחלקת לגזרות. לכל גזרה מפקד. הצוות הראשון שמגיע פותח בדיווח שוטף למוקד: מיקום, סוג הפגיעה, צפי מספר הנפגעים. לאחר מכן מתחילים סריקות תחת סיכון, כולל חשש מקריסה, חשמל חשוף וצנרת פגועה. הצוותים עובדים לפי נהלים ברורים, שהם מתרגלים במהלך השגרה. המשימה הראשונה היא סריקה ואיתור נפגעים, תוך שמירה על בטיחות מקסימלית. יחידות פיקוד העורף, כבאות והצלה נכנסות במהירות למבנים, גם במקרים של סכנה – בדומה לזירות פיגוע. חלבי מפרט את שלבי הטיפול והפינוי בזירות:
שלב 1: קבלת הקריאה ויציאה לשטח
הצוות המיועד על פי החלטת חדר המצב של מד"א מקבל מיקום מדויק של הזירה ולפעמים אפילו רק נקודת ציון. הצוות יוצא לשטח במיידי, מאתר את הזירה ואת מוקד הפגיעה. ברגע שהזירה מאותרת מתקיימת סריקה של הזירה.
שלב 2: הערכת מצב וסימון זירה
הצוות הראשוני שהגיע לזירה מדווח למוקד מד"א מה היקף הנזק, כמה מבנים נפגעו, האם יש חשש לקריסה, האם יש לכודים, האם נפגעו תשתיות ועוד.
שלב 3: הקמת פיקוד רפואי והבאת כוחות נוספים
המוקד הלאומי של מד”א מתחיל להזרים תגבורת – ניידות טיפול נמרץ, אמבולנסים, יחידות חילוץ רפואיות – לפי הדיווח מהשטח.
שלב 4: תיעדוף רפואי בשטח
מוקמת נקודת כינוס, שם מוכרז המפקד רפואי (ר' הצוות הראשוני שהגיע לזירה) שמחליט מי מקבל טיפול ראשוני, מי מפונה קודם ולאיזה בית חולים כל אחד נשלח (לפי סוג הפציעה והתמחות המקום).
שלב 5: פינוי לבתי חולים
הפצועים מועברים על פי סדר עדיפויות רפואי ותוך החלטה שמתקבלת עם מוקד מד"א ובמקרה הצורך גם ההנהלה הבכירה. ההחלטה לאן מתפנים מתקבלת על ידי המוקד, שיודע איזה מרכז רפואי פנוי ומוכן ומה התמחותו.
“אנחנו מתמודדים גם עם כאוס אנושי. בזירה בפתח תקווה ירדו מהבניין קבוצת ילדים בפיג'מות לבד בלי הורים. לא הצלחנו לאתר את ההורים בתחילה, אז עצרנו הכל ווידאנו שהם לא לבד. זה לא כתוב באף פרוטוקול – אבל טיפלנו בזה"
יוסי חלבי, פראמדיק
טמרה, בת ים ופתח תקווה: הזירות הקשות
"בטמרה, שם נהרגו ארבע בנות משפחה, נתקלנו בפיצוץ צינור מים בחזית הבניין כשכבל החשמל קרס על המים", מספר חלבי, "ברור שמסוכן להיכנס, אבל אנחנו עושים הערכות מצב, מתייעצים ונכנסים לזירה. הזירות קשות ומורכבות ומדובר על פיצוצים וקריסת תשתיות שלא הכרנו קודם. בטמרה אחרי הכניסה, מתחת לרסיסי הבטון שנפלו מהקיר מצאנו אישה מחוסרת הכרה. בזירה בפתח תקווה, מרפסת בקומה 13 פשוט קרסה, ובדירה אחרת באותה הזירה באמצע הסריקה הרצפה פשוט נעלמה. תפקידנו להציל חיים ולמרות הסכנות אנחנו מיד חותרים למגע – תחת מיגון, מתוך מטרה להציל חיים.
"הקמנו בבת ים נקודת טיפול בכיכר ליד. קראנו לכולם שירדו מהבניינים ויגיעו להיבדק, כשהאופי של הפציעות כולל רסיסים, חפצים שעפו בעוצמה, פציעות הדף ושברי זכוכית. ההחלטה לפנות לבית חולים מתבצעת ממוקד השליטה ומהמפקדים בשטח. זה תלוי באופי הפציעה. למשל, פצועה קשה עם פגיעת ראש, אבל שאינה בסכנת חיים מידית – תועבר לאיכילוב שם יש מחלקה נוירוכירורגית. מתאימה. פצוע עם קטיעת כף יד, אם צריך מומחה ספציפי נפנה לבית חולים עם מומחה כזה גם אם מדובר בבית חולים מרוחק כמו הדסה".
אתם לא מפחדים על חייכם בזירות כל כך מורכבות?
"אין לנו את הפריבילגיה לחכות. מי שנמצא שם למטה צריך אותנו עכשיו".
בתוך כל הכאוס מי מפקד על הזירה?
"בכל אירוע כזה יש מפקד אירוע מזוהה – באפוד ובקסדה, שתחתיו עובדים כל צוותי מד"א. מפקד האירוע קובע בשטח כמה כוחות נדרשים, איך לפרוס אותם, היכן להקים את נקודת הריכוז, כיצד לבצע את הפינוי והטיפול"
איך אתם מתעדפים פינוי פצועים בשטח?
"התעדוף הרפואי בזירה נעשה גם הוא לפי תורה סדורה. לא כל מי שצועק קודם, יטופל ראשון. לאחר הקמת נקודת כינוס ליד הזירה, מוקם שם צוות רפואי מקצועי. הפצועים מוזרמים לשם, ושם מתבצע תיעדוף מקצועי כך שפצועים קשים מקבלים טיפול ראשוני מידי ומי שנפגע קל או נפגע נפשית – ממתין. הפינוי לבתי החולים מתבצע לפי סוג הפציעה והיכולות הנתונות של כל בית חולים".
דובר מד”א זכי הלר, מתאר את המצב בזירות השונות: "מדובר בזירות מלחמה מורכבות מאוד. טילים שפוגעים בבניינים מאוכלסים בלילה, והרס שמגיע לבניינים סמוכים. כל שנייה קריטית, כל פעולה חייבת להיות מחושבת – אבל מיידית". הלר מוסיף כי הניהול בשטח מחייב איסוף מודיעין על האוכלוסייה בזירה עצמה, הבנת המצב בכל דירה – ואפילו התמודדות עם נעדרים, חלקם לכודים וחלקם מתגלים בהמשך: "בזירה בבבת ים, למשל, סרקו את הבניין וגילו שאחת המטפלות של קשישה שפונתה לבית החולים נעדרת, היא נחשבה נעדרת עד שנמצאה אצל חברה, היא פשוט ברחה לשם".
"בפועל בזירה", אומר חלבי, “אנחנו מתמודדים גם עם כאוס אנושי ויש לנו את הכלים להתמודד איתו. בזירה בפתח תקווה ירדו מהבניין קבוצת ילדים בפיג'מות לבד בלי הורים. לא הצלחנו לאתר את ההורים בתחילה, אז עצרנו הכל ווידאנו שהם לא לבד. זה השלב שאנחנו מערבים זרועות נוספות כמו רווחה, משטרה, עירייה, זה לא כתוב באף פרוטוקול – אבל טיפלנו בזה וזה חלק מהתפקיד".
גם זיהוי החללים מתבצע תחת כללים ברורים. "ברגע שמגיעים לזירה ומבחינים באזרחים ללא רוח חיים מתקיימת הכרזת מוות שקורית רק עם רופא במוקד", אומר הלר, "אז גם מבצעים שיתוף פעולה מול זק”א, משטרה וזיהוי פלילי ומפנים את הגופות. אין מקום לטעויות בזיהוי מתים. הרס הטילים שמקורם באיראן עצום, הפגיעה משפיעה לא רק על הבניין אלא גם על המבנים הסמוכים. כל דירה נבדקת. לדוגמה, בזירה המורכבת בבת ים היה צורך בהתערבות מהנדסים כדי למנוע קריסות של מרפסות. כ-3,000 טון בטון התפזרו בשטח ומתחת להריסות היו נפגעים שהיינו צריכים לחלץ. אנחנו לומדים ומתרגלים ועכשיו הזמן ליישם. זה לא פשוט, אבל זאת השליחות שלנו".
"מד"א נמצא בחזית ההגנה על החיים של אזרחי ישראל. מהשנייה הראשונה לאזעקות ועד הדיווח על פגיעה - הצוותים שלנו פועלים במקצועיות, באומץ ובשליחות עמוקה", מסכם אלי בין, מנכ"ל מד"א, "ההיערכות שלנו לתרחישי קיצון, כולל ירי טילים בליסטיים, היא לא תיאורטית – היא מציאות יום-יומית. הצוותים פועלים בזירות מורכבות, עם כמות פצועים גדולה והרס רב. הנכונות שלהם להגיע גם בתקופה מורכבת זו, ולטפל במסירות אין קץ באזרחי ישראל מעוררת השראה. זו רוח מד"א – וזה כוחו של עם ישראל".