במשך שנים סבלה נעמי אורנשטיין מכאבי ראש שהחמירו בעת התעטשות. כשניגשה לנוירולוג בקהילה כדי לבדוק את העניין, הוא אמר לה שזה ככל הנראה לא עניין מהותי, ורשם לה תרופה להקלת הכאב.
"זה בא והלך, אז לא חשבתי שזה באמת משהו שדורש התערבות מיידית", היא מספרת בשיחה עם mako בריאות. אלא שהבעיה רק הלכה והחמירה - נעמי הרגישה תחושה של 'זרמים במוח' והיא החליטה לגשת שוב לנוירולוג - הפעם למומחה אחר. "הוא נתן לי הפניה, אבל אמר שהוא עושה את זה רק כדי להרגיע אותי, ועל הדרך גם רשם לי תרופה פסיכיאטרית להרגעה, אבל בחרתי שלא ליטול אותה", היא מספרת. בשלב זה, היא התעקשה לקבל ממנו הפניה לבדיקות הדמיה. "ניגשתי לבצע MRI בבי"ח פרטי, וממש תוך כדי הבדיקה, הרדיולוג אמר לי 'המצב לא טוב – טוסי לבי"ח'. הוא אפילו ציין שאסור לי לנהוג במצב שלי. זה היה ממש מלחיץ".
מצוידת בתוצאות הבדיקה המדאיגות, מיהרה נעמי לבי"ח שיבא תל השומר, שם בישרו לה הרופאים כי מדובר בשני גידולים גדולים הממוקמים בראשה, ודורשים הסרה מיידית. "לא ממש הצלחתי לעכל את גודל האירוע, ומאותו רגע פעלתי 'על אוטומט'", היא משחזרת. "הרופאים ניגשו אליי, שאלו שאלות והסבירו שמדובר במקרה חריג שדורש התערבות ניתוחית.
ד"ר משה עטיה, מומחה לניתוחי בסיס הגולגולת ומנהל שירות ניתוחי בסיס גולגולת במחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי שיבא, מסביר על האבחון והטיפול בה: "הגיעה אלינו אישה כבת 50 שסבלה במשך שלוש שנים מכאבים בחלק האחורי של הראש ובעורף, שהחמירו בעת עיטוש. עם הזמן, הם גרמו גם להפרעות במוטוריקה העדינה בידיים, להפרעה בהליכה, נפילות חוזרות, חולשת רגליים, סחרחורת ואף לירידה בשמיעה. לאחר ברור הדמיתי התגלו בראשה שני גידולים גדולים מסוג מנינגיומה. אחת מהמנינגיומות דחקה באופן משמעותי את גזע המוח מימין - והשנייה דחקה את חוט השדרה הצווארי העליון". לדבריו, מנינגיומה היא גידול שפיר, שצומח ממעטפת המוח ולא מהמוח עצמו. "לרוב מדובר בגידולים שפירים שגדלים מאוד לאט, ולכן בזמן שחולף המוח למעשה לומד לחיות עם המצב הזה, ולכן לעיתים לוקח זמן רב עד שהוא מתגלה". הבעיה, לדבריו, נובעת מכך שהם עלולים להתמקם באזור רגיש וכך להשפיע על תפקוד החולה ואף לסכן את חייו.
הדילמה הניתוחית
תוך ימים ספורים נעמי עברה ניתוח מורכב ולאחר כחודשיים - אחד נוסף. הם בוצעו על ידי מנתחים במחלקה הנוירוכירורגית. הרופא מציין כי למרבה השמחה, הניתוחים עברו בהצלחה והשיגו תוצאה נוירולוגית טובה מאוד. "שקלנו את הדרך הטובה ביותר להסיר את הגידולים – אם לעשות את זה בניתוח גדול מאוד או בשני ניתוחים. לבסוף, על מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכוי לשיתוק, החלטנו להסיר ראשית את הגידול שהיה ממוקם על חוט השדרה ולאחר מכן – כשהגישה אליו התאפשרה, את זה שממוקם על גזע המוח".
לדבריו, מדובר בניתוחים מיקרוכירורגיים מורכבים וארוכים, כיוון שהגידולים ממוקמים ודוחקים את גזע המוח וחוט שדרה הצווארי עליון, האחראיים על מצב ההכרה, מוטוריקה ותחושה של הגפיים, על יכולת הנשימה והבליעה. זהו מקום עתיר בכלי דם ובעצבי גולגולת היוצאים מגזע המוח ולכל אחד מהם יש השפעה ישירה על תפקוד ותחושות בפנים.
פרופ׳ רן הראל מנהל יחידת ניתוחי עמוד שדרה במחלקה הנוירוכירורגית בשיבא, שביצע את הניתוח הראשון, מוסיף כי ״מדובר במקרה שהצריך אבחנה נכונה ושיתוף פעולה מקצועי ומדויק. נדרשנו לחשוב ולחשב היטב כיצד לטפל במקרה רגיש שכזה, שכן מדובר באזור אסטרטגי של המוח האחראי על תפקודים רבים, ופגיעה בו יכולה להוביל לשיתוק, לקומה, לפגיעה בדרכי הנשימה ולעוד נזקים בלתי הפיכים רבים".
ד"ר עטיה מסביר כי מה שנדיר במקרה שלה, הוא שמדובר בשתי מנינגיומות גדולות סמוכות מאוד באזור מורכב של המוח ושתיהן הצריכו טיפול ניתוחי. "כבר יצא לנו לראות לא מעט חולים שסבלו ממנינגיומות רבות, אבל שתיים שמופיעות בסמיכות כל כך משמעותית בגזע המוח וחוט השדרה הצווארי – זה כבר משהו הרבה פחות שכיח".
כיום, לאחר שחלפו מספר חודשים מהניתוח השני שביצעה, נעמי מספרת שהיא מתאוששת ומרגישה טוב. היא נדרשת להמשיך בבדיקות המעקב למשך כל חייה כדי לשלול קיום של גידולים נוספים.
ד"ר עטיה מבהיר לסיום, כי כל כאב ראש המחמיר בעט עיטוש חייב להדליק נורת אזהרה. "במצב טבעי, בעת עיטוש או ביקור בשירותים למשל, הלחץ התוך-גולגולתי עולה. כשאין גידול בראש, אנחנו לא מרגישים את זה, אבל כשיש גידול, הוא תופס מקום בגולגולת ואז הלחץ מורגש. לכן, כשסובלים מכאבי ראש בעת מאמץ יום-יומי, ודאי כאשר מתלווים גם תסמינים נוירולוגיים - חשוב לגשת להתייעצות, ואם הדבר מחמיר – חשוב להתעקש על בירור מעמיק יותר".
פרופ' הראל מוסיף: "המסר הוא גם לרופאים – חשוב לשלוח מטופלים לדימות במקרה של תלונות מהסוג הזה, בייחוד כשמדובר בנשים בעשור הרביעי-חמישי לחייהן, שאצלן המקרה שכיח יותר".