המוח האנושי התפתח לאורך מיליוני שנות אבולוציה כדי שיוכל להתמודד עם איומים ומשברים. במקרה הזה, המחקר המדעי מראה כי בזמני מצוקה, מערכת העצבים שלנו מפעילה מנגנונים ביולוגיים המיועדים לא רק להישרדות פיזית, אלא גם לשמירה על רווחה נפשית.
לכן, בקהילות החוות איומים חיצוניים אפשר לראות תגובות ביולוגיות המחזקות את הלכידות החברתית. יש לציין כי תופעה זו נצפתה במחקרים שנערכו באזורי קונפליקט שונים בעולם, ולא ספציפית בהקשר הישראלי העכשווי, אך היא בהחלט יכולה להסביר את המיקום שלנו בדירוג העולמי.
חוסן ביולוגי בתגובה לסטרס
המחקר הפסיכולוגי והביולוגי מזהה כמה מנגנונים כלליים העשויים לתרום לחוסן בזמני משבר:
- הסתגלות לסטרס: המחקר מראה כי בני אדם מסוגלים להסתגל למצבי סטרס מתמשכים בעזרת מערכת העצבים שיכולה להתאים את תגובתה לאורך זמן, מה שעשוי להסביר את היכולת לשמר תחושת רווחה למרות איומים חיצוניים מתמשכים.
- צמיחה פוסט-טראומטית: מחקרים מראים כי אנשים שחוו טראומה עשויים לפתח לא רק חוסן אלא אף צמיחה אישית וקבוצתית. תופעה זו תועדה במחקרים רבים, כולל מחקרים שנערכו באוכלוסייה הישראלית.
- תמיכה חברתית: בני אדם הם חיה חברתית. המחקר המדעי מראה באופן עקבי כי תמיכה חברתית היא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על רווחה נפשית בזמני משבר. הכל בזכות האוקסיטוצין, הורמון האהבה שמפעיל את מערכת הרגיעה, המערכת הפארא-סימפטטית, ומחזיר את הגוף לאיזון. ישראל, כחברה קהילתית-משפחתית בהשוואה למדינות מערביות אחרות, עשויה ליהנות מרמות גבוהות של תמיכה חברתית ואוקסיטוצין.
גדי מוזס. עוצמה של תקווה וחוסן המופלא |צילום: פורום חיים משפחות להצלת החטופים
ערכים ותרבות: מעבר לביולוגיה
החוויה הסובייקטיבית של אושר מושפעת לא רק ממנגנונים ביולוגיים אלא גם מערכים תרבותיים. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מצביעים על כך שחברות המדגישות ערכים של משפחה, קהילה ומשמעות (ולא רק הישגיות וצריכה חומרית) נוטות לדווח על רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית.
מחקרים על חוסן בישראל מראים כי גורמים כמו תחושת שייכות, זהות קולקטיבית וערכים משותפים עשויים לתרום לחוסן הלאומי. יש לשער שהמנגנונים הביולוגיים יהיו קשורים להורמונים המרגיעים, אוקסיטוצין וסרוטונין, מאזני מצב הרוח שמופרשים כשאנחנו מרגישים שייכים ומשמעותיים בקבוצה. אך המנגנונים הביולוגיים המדויקים טרם נחקרו באופן מקיף.
החוסן שלנו הוא הכוח שלנו
המקום השמיני של ישראל בדירוג האושר העולמי אינו מקרי. הוא משקף את כוחה האמיתי של החברה הישראלית - היכולת הייחודית שלנו לאחוז בחיים ובשמחה גם בתקופות הקשות ביותר. כישראלים, אנחנו נושאים בתוכנו מורשת עתיקה של התמודדות והתחדשות, של קימה מהאפר ומציאת האור גם בחשכה העמוקה ביותר.
בימים אלה, כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים, עלינו לזכור כי בכל שעה קשה, בכל רגע של כאב, הקשרים שלנו זה עם זה, הערבות ההדדית והתקווה המשותפת הם המרכיבים האמיתיים של החוסן הישראלי. לא במקרה אנחנו מדורגים כה גבוה במדד האושר העולמי - זוהי עדות לכוח הרוח האנושית, לעוצמה של תקווה ולחוסן המופלא שמאפיין את העם הזה. הדוגמה המרגשת ביותר לחוסן הישראלי הזה היא אחינו ואחיותינו החטופים שחזרו מהגיהינום, ולמרות התופת שעברו, מוצאים בתוכם את הכוח להביט קדימה בראש מורם, להיאחז בחיים ולהדליק מחדש את אור התקווה.
האושר הישראלי אינו אושר של אדישות או הכחשה. זהו אושר עמוק שנובע מהיכולת לחגוג את החיים, לדבוק במשפחה ובקהילה, ולראות משמעות במאבק המתמשך. זהו אושר שנבנה על יסודות של ערבות הדדית, אחריות משותפת ואמונה בצדקת הדרך.
בעתיד, כשנביט לאחור על התקופה הזו, נזכור לא רק את הקשיים, אלא גם את רגעי האחדות, את הגילויים של אנושיות ואת התקווה שלא כבתה. כי בסופו של יום, החוסן האמיתי שלנו אינו נמדד רק ביכולת לשרוד, אלא גם ביכולת לחיות חיים מלאי משמעות, קשר ותקווה, גם בצל המשבר הקשה ביותר.
* ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית, חוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית. מגישת הפודקאסט BrainStory ומייסדת "האקדמיה למדעי הרגש" המציעה קורסים לקהל הרחב.