המסר שאיתו הגיע המתחרה אריה רוזנשטוק לתוכנית "מאסטר שף" (פרק הדחה בשבת, אחרי החדשות, קשת 12), הוא חזק ומשמעותי יותר מכל מנה מטורפת שהכין על המסך. בריאיון ל-mako, הוא משתף על הרקע הקשה שממנו בא: התמכרות לסמים קשים בגיל צעיר, גמילה, שוד בנק ומאסר בכלא. אחרי כל אלה יש דבר אחר שחשוב לו להגיד: "כל אחד יכול להפסיק להשתמש".
קבוצת הפייסבוק שלו "אוכל של אריה באהבה", מונה נכון להיום, 30 אלף חברים. הוא מככב על המסך שלנו כבר תקופה עם מתכונים יצירתיים, משוגעים וסביר להניח שטעימים במיוחד, כי השופטים מעבירים אותו הלאה שלב אחר שלב. החלק המפתיע בסיפור, הוא שהחיים של אריה לא תמיד נראו כך, למרות ששני הוריו עבדו במטבחים, והוא נשם את העולם הזה מגיל צעיר, היו מכשולים גדולים שהפריעו לו להגשים את עצמו בדרך.
באיזה גיל התחלת להשתמש בסמים?
"לעשן חשיש בגיל 14. את ההרואין הכרתי בגיל 25 בבית סוהר, ומשם עד גיל 37 השתמשתי בו בכמויות מטורפות. הייתי בארצות הברית, השתמשתי בקראק, קוקאין, יש לי 'רקורד' מאוד עשיר בעניין הזה, אבל כשהחלטתי שאני רוצה להפסיק להשתמש הלכתי לגמילה. הייתי נקי 9 וחצי שנים ואז נפלתי לארבעה חודשים ועליתי עוד פעם על הניקיון. חגגתי לא מזמן 18 שנות ניקיון טוטאלי. בלי אלכוהול, חשיש, גראס, כלום שמשנה מצב רוח ותודעה".
איך מתבטאים התסמינים של הגמילה?
"כאבי רגליים, הקאות, דיכאון. מרגישים בבטן כאילו מישהו חופר לך עם מקדחה. זו ההרגשה הכי מגעילה שיכולה להיות אי פעם, אי אפשר להסביר את זה. אבל צריך לעבור את זה ותודה לאל אני במקום אחר. לעבור את הקטע הנפשי זה הקושי. הפיזי זה כלום, 4-3 ימים נגמר הסיפור וממשיכים הלאה. הייתי משתמש בסמים בכמויות מטורפות, אין סם בעולם שלא השתמשתי בו".
היו דברים שהקלו עלייך?
"כדורי שינה בעיקר. רק בשלושה ימים הראשונים וגם כשנמצאים במסגרת עם מדריכים ועובדים סוציאליים, רופאים ואחיות זה אחרת. מקבלים את כל תשומת הלב והגיבוי".
יש מחלות שפיתחת אחרי ההתמכרות?
"לא. כי לא הזרקתי אף פעם. רוב אלה שהזריקו זה פגע להם בכבד, עם צהבת וכל מיני מחלות כאלה".
לשנים ארוכות של שימוש בסמים קשים, יכולות להיות השלכות חמורות מאוד על הבריאות והגוף. אצל אריה התגלו בעיות גב קשות, שדרשו מספר ניתוחים, ולמרות שהם לא נגרמו באופן ישיר מהסמים, הקושי בהחלמה אצלו היה ניכר עקב הגמילה: "לפני 10 שנים עברתי מספר ניתוחים בגב. יש לי שם פלטות טיטניום עם ברגים. אחרי הניתוח הרופא אמר לאחות לתת לי משהו נגד כאבים, אז אמרתי לו: 'עשית עבודה יפה, בוא נשאיר את זה ככה'. הייתי ממלא חצי כוס אופטלגין ולא לוקח שום תרופה נרקוטית נגד כאבים, זה היה מטורף. הרופא לא האמין לי שאני עומד בזה. ידעתי שאם אני אקח פעם אחת יותר מידי, זה יעלה לי את הכל בחזרה ופחדתי לחזור להשתמש".
איך התחילו אצלך הבעיות בגב?
"זה התחיל לפני 12 שנה ועשיתי ניתוח לפריצת דיסק. אחרי זה גילו שיש לי חוליה מעוכה לגמרי והיו צריכים לקבע לי את כל עמוד השדרה. שמו לי פלטות של טיטניום עם שישה ברגים. בגלל זה אני לא יכול לעמוד הרבה זמן על הרגליים, היו לי בעיות בצילומים. הייתי על כדורים נגד כאבים כל הזמן, אופטלגין ואדוויל, אבל זה מתגמד לעומת החוויה".
מה עשית בימי צילומים ארוכים?
"השתדלתי שלא לעמוד כל כך הרבה. כשהייתה משימה לא הייתה לי בעיה, כי הייתי כל הזמן בתנועה. אבל למשל כשעליתי למרפסת הייתי צריכה לעמוד הרבה זמן וזה קשה".
מלבד תהליך הגמילה הפיזית מסמים, אריה היה צריך לעבור הליך ארוך של ניקוי הנפש ושינוי התנהגויות שפיתח עקב ההתמכרות: "הסמים זו לא הבעיה, אלא אורח החיים וההתנהגות. לא לשקר, לא לרמות ולא לגנוב, זה הרבה דברים שכלולים בתוך ההתמכרות עצמה. היום אני צריך לבוא ולשנות את כל האורח חיים והדרך שלי, למשהו אחר לגמרי וזה קשה. התגברתי דרך NA – מכורים אנונימיים. זה חברה שנמצאת בכל העולם, בכל יום בערב יש שעה וחצי של פגישות, כל המכורים שרוצים להיות נקיים מגיעים לקבוצות האלה. זה שינה לי את כל החיים. כל יום אני שומר על עצמי כאילו אני בתוך כספת, יום נקי בשבילי זה יום מנצח מבחינת הסמים".
יש גם קבוצה ישראלית של NA?
"בטח. בכל העולם יש את זה. בדובאי, איראן, זה התחיל בארה"ב לפני 70 שנה".
איך בסופו של דבר עברת את התקופות של הגמילה?
"רק דרך הקבוצות של ה-NA. בכל יום הייתי הולך והיינו יושבים, מדברים, מספרים על הרגשות. מאוד חשוב להוציא הכל החוצה, מה שכואב, מה שטוב ומה שלא טוב. גם עברתי את תוכנית 12 הצעדים. יש אנשים שמתים לעלות על יום נקי, זה דבר עוצמתי. היום יש סמים של כדורים ונייס גאי, כמות האנשים שנמצאים בגלל בבית משוגעים. זה הוציא ילדים טובים ממשפחות טובות".