המחקר, שנערך על ידי שלושה כלכלנים – פרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אודליה הייזלר מהמכללה האקדמית תל אביב יפו וד"ר אסנת ישראלי מהמכללה האקדמית אשקלון – ופורסם לאחרונה בכתב העת European Economic Review, בחן מה גרם לאנשים להתחסן נגד קורונה בעיצומה של המגפה. החוקרים ניתחו נתונים מ-20 מדינות אירופיות בין מאי 2021 לספטמבר 2022, תוך שימוש במודלים סטטיסטיים מתקדמים ובנתונים מהסקר החברתי האירופי וממאגר Our World in Data.
הממצא המרכזי: קיים קשר ברור ומשמעותי בין העלייה במספר המתחסנים במדינה לבין הנכונות של אנשים נוספים להתחסן. במילים אחרות, ככל שיותר אנשים סביבך התחסנו, כך עולה הסיכוי שגם אתה תתחסן – לא בהכרח כי קיבלת מידע חדש, אלא כי אתה רואה ש"העדר זז" ונוטה ללכת בעקבותיו.
"התופעה מוכרת מהעולם הכלכלי, כמו בבועות נדל"ן או בהשקעות פיננסיות", אומרת ד"ר הייזלר. "אבל כאן ראינו אותה בצורה חדה במיוחד סביב החלטה רפואית – עם השלכות ציבוריות מרחיקות לכת".
מפל מידע: בשלבים הראשונים של מבצע החיסונים
ההשפעה של "אפקט העדר", או בשמו האקדמי "מפל מידע" (information cascade) , הייתה חזקה במיוחד בשלבים הראשונים של מבצעי ההתחסנות, כשהמידע על היעילות והבטיחות של החיסון עדיין היה חלקי. ככל שהזמן עבר ואחוז המתחסנים עלה, ההשפעה של העדר נחלשה – אך אז חזרה והתחזקה כאשר אחוז המתחסנים הגיע לרמות גבוהות במיוחד, כנראה בשל לחץ חברתי או נורמות חברתיות שיצרו תחושת חובה להשתתף.
נוסף לכך, מצא המחקר שההשפעה של העדר חזקה יותר בקרב צעירים ובקרב מי שתופסים את מצבם הבריאותי כירוד. צעירים, ייתכן בגלל חשיפה גבוהה יותר לרשתות חברתיות והשפעת הסביבה, היו רגישים יותר ל"סיגנל" של אחרים שמתחסנים. גם אנשים שחוששים יותר מהמחלה – או מהחיסון – נוטים לשים לב טוב יותר למה שעושים אחרים.
החוקרים השתמשו במודל בשם "Heckman Probit" כדי להבחין בין אנשים שכבר התחסנו (ולכן לא נשאלו על כוונתם להתחסן) לבין אלה שעדיין לא התחסנו בעת הסקר. הם ביצעו שורת בדיקות חוזרות כדי לוודא שהממצאים עקביים, כולל השוואה בין מדינות, בין תקופות שונות ובין אוכלוסיות מגוונות.
ומה לגבי מי שלא התחסן?
כאן יש תובנה מטרידה: גם הססנות וחוסר התחסנות עלולים להתפשט באותו אופן – אם אדם רואה שסביבו פחות ופחות אנשים מתחסנים, הוא עלול להסיק שהחיסון אינו בטוח או הכרחי, ולהימנע גם הוא.
"התנהגות עדר יכולה להיות חיובית או שלילית", מזהירה ד"ר הייזלר. "זו תופעה חזקה מאוד, ומי שמבין אותה יכול להשתמש בה כדי לקדם בריאות ציבור – אבל גם כדי למנוע את ההתפשטות של פייק ניוז או חשש בלתי מבוסס".
החוקרים מודים שלמחקר יש מגבלות – כמו העובדה שהוא לא כלל אנשים שהתחסנו כבר בתחילת הדרך, בגלל מגבלות הנתונים. עם זאת, הם מדגישים שזהו המחקר הראשון שמראה בצורה אמפירית כיצד העלייה בהתחסנות משפיעה על הרצון של אחרים להתחסן בזמן אמת.
"המתחסנים הראשונים יכולים להיות מושפעים ממידע רפואי שניתן על ידי רופאים בכירים במסיבות עיתונאים, אבל בהמשך, ההחלטה אם להתחסן מושפעת מההחלטות שקיבלו השכנים, החברים והעמיתים לעבודה", מסכמת הייזלר, "כמו בהרבה תחומים אחרים, לפעמים אנחנו פשוט עושים את מה שכולם עושים".