החיסון היה ונותר הדרך היחידה למנוע את סרטן צוואר הרחם וגידולים נוספים כמו פה, לוע ויבלות שפוגעים בנשים וגברים. סרטן צוואר הרחם לבדו גובה את חייהן של בין 100 ל-150 נשים ישראליות בשנה.
בדיקות פאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם
סוגי הבדיקות המוצעות:
כללית: בדיקה המספקת תוצאה מפורטת ונפרדת עבור שישה זנים מסוכנים: 16, 18, 45, 31, 51, 52. ועוד שלוש קבוצות זנים.
מכבי, מאוחדת ולאומית: בבדיקה המספקת תוצאה מפורטת עבור שני זנים מסוכנים (16, 18), ושאר הזנים מדווחים בקבוצה אחת.
דמיון בין הבדיקות:
שתי הבדיקות הן בדיקות מולקולריות (PCR) הבודקות 14 זנים מסוכנים (High Risk)
תדירות וזכאות:
הבדיקה בסל הבריאות לבנות 25 עד 55.
מכבי, מאוחדת ולאומית: בדיקה ללא עלות אחת ל-3 שנים.
כללית: בדיקה ללא עלות אחת ל-5 שנים.
מחוץ לטווח הגילים או בתדירות תכופה יותר (ללא המלצת רופא):
מאוחדת: השתתפות עצמית של 108 ש"ח.
לאומית: השתתפות עצמית של 110 ש"ח.
מכבי: השתתפות עצמית של 113 ש"ח.
כללית: השתתפות עצמית של 113 ש"ח.
החיסון לווירוס ניתן במסגרת ביס בכיתות ז-ח ללא עלות וניתן להשלמה בקופות החולים גם בגילאים מאוחרים יותר בהשתתפות עצמית.
תהליך קבלת החיסון:
כל הקופות דורשות תהליך דומה:
קבלת מרשם מרופא.
רכישת החיסון בבית מרקחת.
תיאום תור לאחות לביצוע החיסון.
חזרה על התהליך שלוש פעמים להשלמת סדרת החיסונים.
התחסנות עד גיל 18:
החיסון ניתן בחינם במסגרת בתי הספר ולשכות הבריאות.
"אנחנו רק הולכים אחורה": שיעור מתחסנים נמוך בחיסון המונע סרטן
"יש חשיבות עצומה להתחסנות כנגד נגיף הפפילומה, לא רק בבית הספר, אלא גם אחרי גיל 18, למי שלא חוסנו לפני כן", מסביר פרופ' יעקב בורנשטיין מומחה למיילדות, גינקולוגיה וקולפוסקופיה ויו"ר החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני, "כחצי מהאוכלוסייה לא התחסנה לנגיף בבית הספר, שם החיסון זמין ללא תשלום בכיתות ז׳-ח׳. החיסון יכול למנוע סרטן צוואר הרחם וגידולים ממאירים ושפירים נוספים, הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה. ויותר מכך – אם נצליח להעלות את שיעור ההתחסנות, נגיע, על פי חישובי ארגון הבריאות העולמי, למה שנקרא 'אלימינציה' – סילוק של סרטן צוואר הרחם. גם הגידולים האחרים הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה, יסולקו. החיסון נמצא יעיל ובטוח ביותר, ולכן הוא הנדבך החשוב ביותר למניעת סרטן צוואר הרחם".
פרופ' בורנשטיין אומר כי יש להגיע ולעבור את בדיקת הסריקה לגילוי מוקדם, ה מבוצעת כיום באמצעות משטח לאיתור נוכחות הנגיף בצוואר הרחם. במקרה שמתגלית בדיקת סריקה לא תקינה, האישה מופנית לבדיקת קולפוסקופיה וטיפול מתאים, שהוא בדרך כלל קל ובטוח, ומונע התפתחות סרטן צוואר הרחם. לגבי תדירות ביצוע סריקה מצוואר הרחם - למרות שיש ארצות שהורידו את התדירות לאחת לחמש שנים, החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם תומכת בהמשך בדיקת הסריקה אחת לשלוש שנים.
באמצעות ההתחסנות והמשך בדיקות הסריקה, יכולה כל אישה להגן על עצמה, ללא כל מאמץ, ולמנוע את מחלת סרטן צוואר הרחם, הפוגעת בנשים צעירות ומונעת, לא פעם, את היכולת להרות וללדת. בארצות רבות, בהן שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל ואנגליה, הולכים ועולים שיעורי ההתחסנות והן מצליחות לסלק את סרטן צוואר הרחם. בישראל, החיסון נמצא בסל הבריאות לגילי 18-9, וגם לגילי 26-18, וניתן חינם במסגרת שגרת החיסונים בבית הספר. כמו כן, סריקת צוואר הרחם לגילוי מוקדם נמצאת בסל הבריאות בין גיל 25 ל-65. "משרד הבריאות מאמץ בתקופה זו תוכנית לאומית לסילוק סרטן צוואר הרחם שתאפשר להעלות את שיעור ההתחסנות וביצוע הסריקה כדי להצליח במשימה החשובה כל כך של סילוק סרטן צוואר הרחם וגידולים הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה, גם בישראל", הוא מסכם.