זו תקופה שהמדע לא מותיר מקום לספק: כאב רגשי עז אכן יכול לגרום לפגיעה פיזית בלב שלנו. לתופעה בריאותית הזו קוראים "תסמונת הלב השבור", וייתכן שהיא רלוונטית לחיים שלנו. 

שיחת טלפון אחת ששינתה הכל

בשעת לילה מאוחרת צלצל הטלפון בביתה של מרי בת ה-60. המשטרה בישרה לה את הבלתי יתואר: שני בניה נפגעו בתאונת דרכים קשה - אחד נהרג והשני במצב קריטי. מרי מיהרה לבית החולים, לא זזה ממיטת בנה הפצוע. שעות ספורות לאחר מכן, היא התקפלה מכאבים חדים בחזה והחלה להקיא. הרופאים, שחששו להתקף לב, הופתעו לגלות שלמרות האק"ג התקין, בצילום רנטגן נראה שהחדר השמאלי של ליבה נפוח. האבחנה? "תסמונת הלב השבור".

>> מחקר ישראלי: באיזה יום ושעה הסיכוי הגבוה ביותר לקבל התקף לב?

כשהלב מתעקם מרוב כאב

לתסמונת זו יש שם יפני מרתק - "תסמונת טקוטסובו". היא נקראת כך בגלל הקרדיולוג היפני היקארו סאטו, שנתקל לראשונה בתופעה בשנת 1983. הוא הבחין כי לבם של אנשים שחוו טראומה רגשית קשה נראה נפוח בדיוק כמו כלי חרס יפני שנועד בזמנו ללכידת תמנונים.

איך זה נראה בפועל? החלק השמאלי של הלב מתרחב ומאבד את יכולתו להתכווץ כמו שצריך, בדיוק כמו בהתקף לב, אבל בלי שמתבצעת חסימה בעורקים. כל זה קורה בגלל הצפה פתאומית של הורמוני לחץ, בייחוד אדרנלין, שפשוט משבשים את פעילות הלב.

תסמונת הלב השבור בהלל יפה (צילום: הלל יפה)
עלול להיות מסוכן|צילום: הלל יפה

המוח הקטן שבתוך הלב

אחד הדברים המרתקים ביותר, שרוב האנשים לא מודעים אליו, הוא שללב יש ממש מוח משלו, המכיל מערכת עצבים קטנה המורכבת מכ-40 אלף נוירונים. מערכת זו מכונה "המוח הקטן של הלב". לכן, כשאנחנו חווים טראומה רגשית חזקה - כמו אובדן, פרידה קשה, או בימינו, בשורות מזעזעות על יקירים - מערכת הסטרס משתוללת ושוטפת את הגוף בהורמונים: אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול. כשהמוח הקטן של הלב חש בהצפה הזו, הוא שולח אותות כאב למוח המרכזי.

במילים אחרות, כשאנחנו אומרים "כואב לי הלב" - אכן יש בסיס ביולוגי ואמיתי לתחושה הזו. במקרים קיצוניים, תאים בלב אפילו מתים ויוצרים צלקת, ממש כמו בשיר המוכר: "יש לי חור בלב בצורה שלך".

מי בסיכון?

נשים בגיל המעבר נמצאות בסיכון הגבוה ביותר. הסיבה? ירידה ברמות האסטרוגן, הורמון שמתפקד כמגן טבעי של הלב מפני תגובות סטרס קיצוניות.

בדיקת אק
למרות האק"ג התקין|צילום: 123RF‏

התסמונת נפוצה במיוחד בעקבות אירועים טראומטיים: בשורה על מות אדם קרוב, אובדן פתאומי, פרידה כואבת ממערכת יחסים משמעותית וכמובן גם בשורות טראומטיות על יקירים שנמצאים בשבי. הרי רק בחודשים האחרונים דווח שמירב, אמו של גיא דלאל שנמצא בשבי, נזקקה לניתוח לב פתוח בעקבות הטראומה הרגשית העצומה שהתבטאה בפגיעה פיזית ממשית בלבה.

האם זה מסוכן?

הבשורה הטובה היא שברוב המקרים, תסמונת הלב השבור הפיכה. כלומר, הלב חוזר לתפקוד תקין בתוך שבועות ספורים. אך במקרים נדירים, התסמונת עלולה להיות מסוכנת ואפילו קטלנית, בייחוד אם מתפתחים סיבוכים כמו הפרעות בקצב הלב או אי-ספיקת לב חמורה.

>> תסמונת הלב השבור: עלייה במספר הפניות של אימהות לחיילים קרביים

איך מגנים על הלב שלנו בתקופות קשות?

  1. הפחתת סטרס: תרגול מדיטציה ונשימות עמוקות הם לא רק המלצות עמומות - הם ממש עוזרים להפחית את רמות הורמוני הסטרס בגוף ולהגן על הלב.
  2. תמיכה חברתית: להרגיש שיש מי שאכפת לו ממך היא לא רק תחושה נעימה, אלא צורך הכרחי. קשרים קרובים הם מגנים ביולוגיים משמעותיים מפני ההשלכות של סטרס נפשי שיכול להביא לפגיעה בלב.
  3. מודעות לסימנים: חשוב להכיר את הסימנים, בייחוד בתקופות של מתח רגשי גבוה. כאבי חזה פתאומיים, קוצר נשימה או חולשה פתאומית בהחלט דורשים בדיקה מיידית.

בתקופה זו, כשרבים מאיתנו חווים מצוקה רגשית בשל אירועים טראומטיים או אפילו אובדן, חשוב לזכור שכאב רגשי אינו "רק בראש" - הוא לגמרי יכול להשפיע על הלב הפיזי שלנו. זו תזכורת נוספת לכך שההפרדה בין גוף ונפש היא בעיקר מלאכותית, שהקשר ביניהם הדוק ובלתי ניתן להפרדה.

* ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית, חוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית. מגישת הפודקאסט BrainStory ומייסדת "האקדמיה למדעי הרגש" המציע קורסים לקהל הרחב