שלשום (שני) חשף השחקן ארנולד שוורצנגר בן ה-76 בפודקאסט שלו, כי לאחרונה עבר ניתוח להשתלת קוצב לב. "יש לי חדשות לחלוק. בשבוע שעבר עברתי ניתוח להשתלת קוצב לב שהפך אותי קצת יותר למכונה. בהמשך, הרגיע כי הוא מרגיש נהדר. "עברתי את הניתוח ביום שני וביום שישי כבר הייתי באירוע גדול למען הסביבה עם חברתי הטובה ג'יין פונדה. אף אחד לא היה יכול לחשוד שאת השבוע התחלתי בחדר ניתוח". גם ראש הממשלה נתניהו עבר הליך רפואי זהה ביולי 2023.
למעשה, מדובר בפרוצדורה שכיחה, המאפשרת לרבים להמשיך ליהנות מחייהם, למרות תפקוד לקוי של הלב. פרופ' עידו בירתי, מנהל המערך הקרדיווסקולארי ע"ש קיטנר דוידאי במרכז רפואי צפון (פוריה), מסביר שקוצב לב הוא מכשיר קטן המושתל במהלך ניתוח, והוא מיועד להעביר זרם חשמלי לשריר הלב כדי שישמור על קצב תקין, במקרים שבהם הקוצב הטבעי של הלב אינו עובד כשורה, או במקרים שבהם קיימת הפרעה בהולכת הסיגנל החשמלי בלב (חסם הולכה עלייתי חדרי). "הקוצב מחובר באלקטרודות אל חללי הלב - העלייה והחדר הימניים, ונכנס לפעולה רק במקרים שבהם הסיגנל החשמלי לא עובר לחדר הימני", הוא מסביר.
בנוסף לתפקידו במערכת החשמלית של הלב, פרופ' בירתי מסביר כי קוצב לב עשוי לשפר את סנכרון פעולת הלב המכנית, והוא מיועד גם לטיפול באי-ספיקת לב בקרב חלק מהחולים החווים ירידה בתפקוד חדר שמאל, או בעת נוכחות מאפיינים ספציפיים בתרשים האק"ג.
"נחשבת פעולה בטוחה"
לגבי סיבוכים, הוא מסביר כי "השתלת הקוצב מתבצעת לרוב בניתוח בהרדמה מקומית, ונחשבת פעולה בטוחה עם שיעור סיבוכים נמוך ביותר - בעיקר דימום באזור הניתוח וזיהום. לאחר השתלת הקוצב מרבית החולים יאושפזו, אבל כבר למוחרת ישוחררו ויוכלו לקיים אורח חיים רגיל. זמן קצר לאחר השתלת הקוצב ניתן לחזור לבצע פעילות גופנית, למעט הרמת משקולות, שעלולה לגרום לפגיעה באלקטרודות הקוצב".
אגב, לדבריו, כיום ישנם קוצבים זעירים המושתלים בצנתור, ללא צורך בניתוח, המיועדים בעיקר לחולים המצויים בסיכון לזיהומים, כגון: חולים המטופלים בדיאליזה, חולים עם כשל חיסוני ועוד.