אף שנראה כי הפסקת האש מחזיקה מעמד, לפחות לפי שעה, השבועיים האחרונים היו מטלטלים במיוחד עבור ישראלים רבים, שנאלצו לרדת למקלטים בתקופת הלחימה מול איראן. כעת, כשהגיעה השעה להפיק לקחים, הם מדווחים על תופעה מטרידה: מתברר כי אין-ספור מקלטים ברחבי הארץ אינם ערוכים לשהייה אנושית. ריחות חריפים, עובש חונק, תשתיות מתפוררות ומזיקים - כל אלו הופכים את המרחב שאמור להגן על חיי התושבים למפגע תברואתי חמור.
בשיחה עם mako בריאות, מתארים תושבים ועובדי שטח מציאות מטרידה של הזנחה ממושכת ומצבים תברואתיים קשים שפוגעים לא רק בבריאות - אלא גם בתחושת הכבוד והביטחון הבסיסיים. "המקום שאמור להגן עלינו פשוט פוגע בנו", מספרת שני, עובדת ניקיון מבאר שבע.
"זה לא משפיע לטובה על הבריאות שלי"
גלית (54) מתגוררת בבניין רכבת ישן במרכז העיר חולון, היא מתמודדת עם עודף משקל, ברונכיטיס, ותת פעילות של בלוטת התריס, ובכל אזעקה היא נאלצת לרדת מספר קומות למקלט מוזנח במיוחד. "המקלט החל להיות שמיש רק מאז תחילת המלחמה מול איראן", היא מספרת, "יש שם המון ציוד של אנשים שלא נזרק כמו אופניים ורהיטים. הכיסאות שאנו יושבים עליהם מלאי אבק ועובש ואף אחד לא מנקה או טורח להחליף אותם. זה לא משפיע לטובה על הבריאות שלי כשאני שואפת את כל זה".
גם ברחובות, מתמודדים עם מציאות דומה. דרור, נציג ועד בבניין מגורים בעיר, קיבל בשבוע שעבר פנייה מדיירים על מצב המקלט. "הוא נוקה לפני שנה וחצי אבל לא היה בשימוש מאז", הוא מתאר, "אחרי המתקפה האחרונה הגיעו מתנדבים, הוציאו את כל החפצים שהיו במקלט והקשו על הירידה אליו, שאבו את כל האבק, ושפכו חומרי ניקוי כדי לנקות את העובש, אבל עדיין נדרש ניקיון נוסף". לדבריו, מתגוררים בבניין בעיקר מבוגרים, סטודנטים ומדענים ממכון ויצמן.
"מה שראיתי בתקופה הזו במקלטים היה שובר לב"
שני (שם בדוי) מבאר שבע, מתמקדת מאז המלחמה מול איראן בניקיון מקלטים בעיר. "מה שראיתי בתקופה הזו במקלטים היה שובר לב", היא מספרת, "ריח של טחב שלא נותן לנשום, עובש בכל פינה, שירותים מוזנחים, מזרנים עם כתמים וריחות שתן, פסולת שהצטברה במשך שנים, תיקנים, קיני יונים, המצב פשוט מזעזע. אלו בניינים ישנים, בשכונות מוחלשות, שצברו לכלוך ופסולת במשך שנים".
שני מספרת שהיא פועלת בעיקר בשכונת בני אור, שכונה ד' וברחובות כמו רבי עקיבא, סנהדרין, ורש"י בעיר. לדבריה, הדיירים שם הם משפחות מרובות ילדים, קשישים, חולים במחלות כרוניות, וסטודנטים צעירים. "המקום שאמור להגן עליהם פשוט פוגע בהם. ריחות העובש והלכלוך פשוט מחניקים. זה לא רק פוגע בבריאות זה גם פוגע בכבוד שלהם, ליבי יוצא לכל מי שנאלץ לשהות במקומות האלה". היא מוסיפה שהיא רואה בניקיון לא רק אמצעי להתפרנס אלא גם שליחות. "על מנת לתת לאנשים אלו מקום ראוי ומכובד".
לדבריה, המצב רחוק מלהיפתר. "ישנם דיירים שמנסים להתאגד, לקחת אחריות, וליזום פתרונות כמו ניקיון וסדר בסיסי, רק למי שידו משגת, אבל זה לא תחליף למענה מערכתי שצריך לבוא מלמעלה".
גם ברמת גן, הסיפור חוזר על עצמו. יואב, תושב רחוב הרקון הסמוך לבורסה, מתאר מקלט שהוזנח במשך שנתיים. "היו שם הרבה חפצים, אשפה שאנשים זרקו, רטיבות והמון אבק. במשך שנתיים החברה לניהול לא טרחה להשמיש אותו", הוא מספר, "אחרי שאחד הדיירים פתח קריאה במוקד העירוני הגיעו אתמול לנקות אותו אבל עכשיו יש ריח ממש חזק של טחב ואי אפשר לשהות שם".
בהיעדר פתרון בתוך הבניין, הוא ושכניו נאלצים בזמן אזעקות לרוץ כ־70 מטרים למקלט ציבורי בחניון סמוך. "הניקיון היה אמור לשפר את המצב אבל מאז הריח התפשט עוד יותר, מקווה שייקח כמה ימים עד שהמצב ישתפר".
ד"ר דנה פלורנטין , רופאת משפחה של כללית במחוז דן - פ"ת, מדברת על הנזק העלול להיגרם לבריאות במצב כזה: "ריבוי אבק וחוסר אוורור אינם מטיבים עם חולי אסטמה והסובלים ממחלות ריאה כרוניות. אלה עלולים לחוות החמרה שמתבטאת בקוצר נשימה. בנוסף, מי שסובל מאלרגיה לקרדית אבק הבית עלול לסבול מהחמרה בהתקפי האלרגיה".