א' (21), לוחם בסיירת גולני המתגורר עם משפחתו בכפר תבור, קיבל לפני מספר חודשים טלפון לא צפוי מבית החולים הדסה עין כרם, בעת שכבר היה ארוז עם ציודו האישי, ביציאה משטח לחימה בעזה. בהודעה המפתיעה מסרה לו מתאמת מח עצם בבית החולים, כי הוא יכול להציל חיים.
"עמדנו לצאת מעזה והייתי כבר על המשאית שמוציאה אותנו, כשפתאום קיבלתי טלפון ממתאמת מח עצם בהדסה", מספר א', שנתן דגימת רוק עם גיוסו בבקו"ם למאגר בביה"ח. "כשיצאנו מעזה הטלפון הראשון היה לאבא שלי - סיפרתי לו על השיחה. באותו רגע לא הבנתי לעומק את הזכות הגדולה".
אחרי שהבין לדבריו כי מדובר במצווה ענקית, זומן א' להדסה ועבר תדרוך ומספר בדיקות לבחינת התאמתו הוודאית, שבסיומן נקבע כי יודיעו לו מתי להגיע כדי לבצע את ההליך. אולם לדבריו "הזמן חלף ועברו עוד כמה שבועות, ובגלל נסיבות רפואיות שקשורות בחולה הצעירה עדיין לא היה אפשרי לבצע את התרומה".
בינתיים הוא נכנס שוב לעזה אחרי שהצוות שלו הוקפץ מרגילה, לפעילות של חודש וחצי בשטח, לפני שהטלפון שלו שוב צלצל. "הפעם המתאמות - שיודעות להשיג פשוט כל אחד בכל מקום, איתרו אותי דרך המפקד שלי, כי היינו ממש בפעילות בשטח, והודיעו לי שזה הרגע לביצוע ההליך, פנו גם למג"ד שאישר את היציאה והגעתי".
את מח העצם שתרם א' שאבו בהדסה בהליך פשוט, שאינו מסכן את התורם. פרופ' ראובן אור, מומחה בהמטולוגיה והמנהל הרפואי של מאגר תורמי מח עצם המתנדבים בביה"ח, מסביר: "תרומת מח עצם היא הליך בטוח. בפגישה הראשונה עם התורם חשוב לי להסביר לו הכל, לתאר את התהליך שיעבור מתחילתו ועד סופו ואת החשיבות של התרומה, בוודאי עבור ילדה קטנה שזקוקה לה כדי לחיות".
לדבריו, "יש שתי דרכים לתרום ובמקרה זה, בשל גילה הצעיר של החולה, ביקשנו מהלוחם שלנו לתרום בדרך של שאיבה מעצם האגן וקיבלנו את הסכמתו, לאחר שהבין שההליך איננו מורכב ומציל חיים".
התרומה של א', התאפשרה כאמור בזכות הברירה שניתנת לחיילים ביום הגיוס לצה"ל, בעת המיונים בבקו"ם, להעניק דגימת רוק שתוצאתה נכנסת למאגר תורמי מח עצם. עדן דהן, מתאמת תרומות מח עצם בהדסה, מספרת כי "הדגימה נשמרת שנים רבות במאגר, ומאפשרת לחיילים להציל חיים גם שנים לאחר הגיוס. כשנמצאת התאמה בין מטופל שסובל ממחלה במערכת החיסונית לבין תורם במאגר, אנו יוצרים עמו קשר ומסבירים לעומק על התהליך", מתארת דהן.
כעת, א', שאותר כתורם "בהתאמה גנטית מלאה ונדירה", כפי שציינה דהן, מתאושש וחש בעיקר גאה על הזכות שניתנה לו. "אין מסופק ממני. הידיעה שהצלתי חיים מהדהדת, אני עם חיוך על הפנים שלא נמחק כבר כמה ימים. הצוות שליווה אותי בהדסה היה מדהים וסיפק מידע, תמיד ענה על שאלות ועשה הכל ברוח טובה. עדן ובת שבע מתאמות התרומה, פרופ' אור שגם התקשר היום לשאול איך אני מתאושש. זה מחמם את הלב והרגשתי בידיים טובות".
באשר לשירותו הצבאי, הוא מוסיף: "ברגע שאוכל לשים על עצמי וסט - אני חוזר לצוות שלי. אם חשבתי שאהיה מוגבל ולא אוכל להיות עם הצוות בהקדם, אז ממש לא, אני מרגיש בסדר גמור. קצת תחושה מציקה בגב, אבל זה כלום לעומת ההרגשה שלי מהמעשה עצמו. כל מה שאני יודע כרגע זה שתרמתי לילדה בת 5 שסובלת ממחלה קשה. אני רק מקווה שההשתלה תצליח ושהיא תרגיש טוב, זה הכי חשוב מבחינתי".
לאורך המלחמה אותר מספר רב של לוחמים על ידי המאגר שזומנו לתרום, כפי שמספרת עפרה אלקובי, מנהלת מאגר מח עצם בהדסה. "לוחמי צה"ל מצטרפים למאגר עם רצון טוב להציל חיים. הדור הצעיר של מדינת ישראל מוכיח את עצמו כדור הניצחון כפי שכולנו כבר יודעים, דור שבחר לתרום למדינה, וכשמגיעה האפשרות הנוספת להעניק חיים לחולה שהם לא מכירים וזקוק להם - הם שם, מכל הלב. במהלך הדרך הצלחנו לרקום קשרים עם מתנדבים וארגונים כמו 'איחוד הצלה' שמסייעים לנו בלקיחת דם מתורמים, ועם 'ידידים בדרכים' שמשנעים עבורנו עשרות ערכות לתורמי מח עצם, מצפון ועד דרום, גם בזמן מלחמה. זוהי בפירוש עשייה של גאווה לאומית".