גאווה כחול-לבן בתאילנד: ד״ר מיכאל מרקוביץ, מנהל המלר"ד באיכילוב, היה השבוע בתאילנד, אבל מה שהתחיל כחופשה משפחתית שמטרתה לברוח מעט מהשגרה העמוסה, הפך לאירוע דרמטי של הצלת חיים: ״ישבתי בבוקר במלון להנאתי, ושלחתי את הילדים לשחק פינג פונג כדי שאני אוכל לשבת עם הקפה שלי וליהנות מהאווירה. איך שאני לוקח שלוק, מבסוט ואומר לעצמי איזה חיים מושלמים, פתאום אשתי מור צורחת לי 'תגיע דחוף יש החייאה!'. גם היא אומנם רופאה אבל החייאות הן בד"כ התחום שלי".
הד"ר נטש את הקפה, ובלי להסס - מיד מיהר להגיע לאזור. "ראיתי ילד בן כ-5 שנמשה מהמים ללא דופק וללא נשימה. אחת התיירות משתה אותו מהמים, ולשמחתי היה שם ציוד יחסית מתקדם שמאפשר לבצע פעולות החייאה. במקום נכחו גם אח ואחות מבתי חולים מישראל. התחלנו בתמיכה נשימתית ובעיסויים".
אחרי כשתי דקות, מורטות עצבים, לדבריו, הילד החל לנשום באופן עצמאי ואחרי כמה דקות שב להכרה. "כשמדובר בטביעה, חלון הזמנים שמאפשר להציל חיי אדם הוא אומנם מאוד קצר, אבל אם שולפים את הנפגע בזמן מהמים ומבצעים את הפעולות הנכונות, אפשר לחיות אפילו אם הגוף היה במצב קשה כמו שהיה במקרה הזה", מבהיר ד"ר מרקוביץ.
הוא מספר כי כבר למחרת בבוקר הילד חזר לתפקוד מלא. "הבנתי שהוא טופל בבית חולים באזור, אבל כבר כשהעברתי אותו לצוותי החילוץ וההצלה ידעתי שהוא ייצא מזה. כבר ראיתי כמה עשרות מקרים כאלה במהלך העבודה שלי, אז ידעתי מה עומד להיות המהלך. למחרת כבר ראיתי אותו אוכל בחדר האוכל".
אז מה, הרסו לך את הקפה?
"להפך – זה ממש העצים את החוויה ואני שמח שהייתה לי הזכות. גם הילדים עפו על זה ובהזדמנות גם העברנו להם מסר חינוכי. בסופו של דבר ילד ניצל אז הסוף היה מדהים. אם זה לא היה נגמר בטוב אז אני מניח שזה בהחלט היה הורס לי את הטיול. לשמחתי, היו במקום גם שני אחים מדהימים שעשו עבודה נהדרת והיה ציוד טוב שאפשר לנו להגיב ולתת לו חמצן. היה לילד מזל גדול".
מדהים, איך הילד הגיב?
"הוא הודה לי מאוד באמצעות ההשתחוות המקובלת שם. גם אמא שלו הודתה לי מאוד".